462
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "הקניית דבר שלא בא לעולם"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←קניין של רבים
| שורה 62: | שורה 62: | ||
=== קניין של רבים === | === קניין של רבים === | ||
ב'''שו"ת הרשב"ש''' (קיב) הביא ש'''הרשב"א''' כתב שדין הציבור עם יחידיהם כדין בית דין הגדול עם כל ישראל, ולמד מכך שאפשר בתקנות הציבור להקנות גם דברים שלא באו לעולם. '''הרב מאיר אוירבאך''' באמרי בינה (דיני הלוואה סג יח) הביא פוסקים נוספים שסוברים שהציבור יכולים להקנות דבר שלא לעולם, אולם מדובר בפוסקים אלו על ציבור שמוחל על מס, ולא על הקנאה. האמרי בינה עצמו מסיק שהציבור לא יכול להקנות דבר שלא לעולם, אלא רק להחיל על עצמם חיוב, וכשיבוא הדבר לעולם, יצטרכו להקנות אותו אז. וכן כתב בספר '''זכור לאברהם''' (אלקלעי) (חו"מ ד) וציין אליו '''המהרש"ם''' בספרו עין הרועים (דבר שלא בא לעולם יב). | |||
=== תלמיד חכם שהקנה דבר שלא בא לעולם === | === תלמיד חכם שהקנה דבר שלא בא לעולם === | ||
ב'''שו"ת מהרי"ט''' (ב חו"מ כט) כתב שתלמיד חכם שמכר דבר שלא לעולם, אנו אומרים שוודאי לא התכוון להטעות את הקונה, אלא התכוון לשעבד עצמו לזה. ואפילו אם אין המוכר גברא רבה, כיון שסוף סוף ידע שאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם, אינו נאמן לשוות עצמו רשע ולומר שהתכוון לרמות. וציין אליו '''המהרש"ם''' בספרו עין הרועים (דבר שלא בא לעולם יא). | ב'''שו"ת מהרי"ט''' (ב חו"מ כט) כתב שתלמיד חכם שמכר דבר שלא לעולם, אנו אומרים שוודאי לא התכוון להטעות את הקונה, אלא התכוון לשעבד עצמו לזה. ואפילו אם אין המוכר גברא רבה, כיון שסוף סוף ידע שאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם, אינו נאמן לשוות עצמו רשע ולומר שהתכוון לרמות. וציין אליו '''המהרש"ם''' בספרו עין הרועים (דבר שלא בא לעולם יא). | ||