|
|
| שורה 159: |
שורה 159: |
| '''בשו"ת אגרות משה''' (ד סח) תירץ, שהרשב"א דיבר כשיש לו צורך גדול, ולכן התירו לו לצאת, אך אם היה נשאר, היה עליו להתפלל להמתין לקדושה וקדיש וכו'. וכתב שם, שבלא צורך גדול, אם הוא בבית כנסת, חייב להמתין לקדיש ולקדושה ולאמנים של האל הקדוש ושומע תפילה. ומשמע שאם אינו בביהכ"נ, אינו מחויב בכך. | | '''בשו"ת אגרות משה''' (ד סח) תירץ, שהרשב"א דיבר כשיש לו צורך גדול, ולכן התירו לו לצאת, אך אם היה נשאר, היה עליו להתפלל להמתין לקדושה וקדיש וכו'. וכתב שם, שבלא צורך גדול, אם הוא בבית כנסת, חייב להמתין לקדיש ולקדושה ולאמנים של האל הקדוש ושומע תפילה. ומשמע שאם אינו בביהכ"נ, אינו מחויב בכך. |
|
| |
|
| וגם '''בהלכה ברורה''' (בירור הלכה קט ד) דן דברי הרשב"א, והקשה, שקיי"ל שתפילה עם הש"ץ נחשבת לתפילה בציבור (שכן הסיק בהלכה ברורה צ יד), וא"כ כיצד התיר הרשב"א לצאת החוצה ולבטל בכך תפילה בציבור? וכתב כמה אפשרויות לבאר דברי הרשב"א: א- מדובר שאינו יכול להתפלל בבית הכנסת עם הש"ץ כיוון שהדבר מפריע לו בכוונתו, ואינו יכול להמתין כיוון שממהר; ב- הרשב"א סובר שחזרה עם הש"ץ אינה נחשבת תפילה בציבור אא"כ אומר עמו מילה במילה, ולכן יכול לצאת מחוץ לבית הכנסת; ג- הרשב"א סובר שתפילה בציבור נחשבת למצווה מן המובחר בלבד. | | וגם '''בהלכה ברורה''' (בירור הלכה קט ד) דן דברי הרשב"א, והקשה, שקיי"ל שתפילה עם הש"ץ נחשבת לתפילה בציבור (שכן הסיק בהלכה ברורה צ יד), וא"כ כיצד התיר הרשב"א לצאת החוצה ולבטל בכך תפילה בציבור? וכתב כמה אפשרויות לבאר דברי הרשב"א: א- מדובר שאינו יכול להתפלל בבית הכנסת עם הש"ץ כיוון שהדבר מפריע לו בכוונתו, ואינו יכול להמתין כיוון שממהר; ב- הרשב"א סובר שחזרה עם הש"ץ אינה נחשבת תפילה בציבור אא"כ אומר עמו מילה במילה, ולכן יכול לצאת מחוץ לבית הכנסת; ג- הרשב"א סובר שתפילה בציבור נחשבת למצווה מן המובחר בלבד. |
| | |
| = הלכה למעשה =
| |
| לעניין הלכה למעשה עולה מכל האמור לעיל, שהמאחר לתפילה, אם הגיע בזמן שהציבור באמצע תפילת לחש בתפילת מנחה, יוכל להתחיל להתפלל אם יספיק לסיים עד אלוהי נצור לפני שהחזן יגיע לקדושה. ואם לא יספיק, יתחיל עם החזן את חזרת הש"ץ (או יתחיל מעט לפניו) כך שיספיק איתו לקדושה (ולדעת הרמ"א, ימשיך איתו לפחות עד ברכת האל הקדוש). וכן בשחרית, אם איחר ויוכל להתחיל מיד אחרי שירה חדשה כך שיספיק לסיים לפני קדושה, יעשה כן, ואם לא יספיק כך, יתכנן את תפילתו כך שיגיע עם החזן לקדושה (ויוכל להמתין בשירה חדשה לשם כך).
| |
| | |
| ואם הגיע באיחור ולא יספיק לסיים לפני קדושה או לעמוד עם החזן בתפילתו בקדושה, כגון שהגיע כשהחזן בברכת מחיה המתים, ימתין לקדושה ויענה (ולרמ"א ימתין גם להאל הקדוש), ויתחיל להתפלל רק אם יספיק לסיים תפילתו קודם שיגיע החזן למודים, כדי ישיוכל לכרוע עם הציבור, שלא ייראה ככופר. וכן יוכל להתחיל אם יספיק להגיע לברכת מודים כך שצריך לכרוע בעצמו. ולדעת הרמ"א רק אם יספיק לענות אמן על שומע תפילה, או להגיע עם הציבור לשומע תפילה, יוכל להתחיל. וכל שמתחיל בשלב זה נחשב לו לחלק מהפוסקים לתפילה במניין. אמנם אם לא יספיק למודים, אף שלדעת רבים מהפוסקים לא יוכל להתחיל, מכל מקום יש מהפוסקים שהתירו זאת, ולכן המתחיל גם אם לא יספיק למודים, יש לו על מה לסמוך, ויקפיד לכרוע במודים, ובלבד שלא יהיה זה בתחילת או בסוף ברכה. אמנם למנהג הרמ"א, שמצריך להספיק לענות אמן על שומע תפילה, לא יוכל להתחיל אם לא יספיק לאמן זה.
| |
| | |
| ואם יוכל להתחיל תפילתו רק אחרי מודים, בשחרית, יש מהפוסקים שכתבו שצריך להמתין לברכת כהנים . וכך יוכל להתחיל בשים שלום, אך זה רק אם יספיק לסיים כך שיוכל לענות על איש"ר של הקדיש. אמנם בזה יש שכתבו שאם יספיק לענות על קדיש תתקבל, יוצא בזה, ולא יצטרך להמתין עד אחרי כל הקדישים. וכן במנחה, יוכל להתחיל להתפלל אחרי מודים, אם יספיק לסיים כך שיענה איש"ר של קדיש תתקבל שאחרי תחנון. וכן לעניין ערבית, אם איחר, יוכל להתחיל להתפלל רק אם יספיק לענות איש"ר של הקדיש (אולם אם מגיע והציבור מתחילים עמידה, בערבית יתחיל, שסמיכת גאולה לתפילה בערבית אינה חובה כל כך כמו בשחרית).
| |
| | |
| וכאמור, גם לענייה על ברכו ולאמירת עלינו לשבח עם הציבור, יש שכתבו שצריך להמתין.
| |
| | |
| ובכל הנ"ל, אם הגיע בזמן לתפילה ומחמת כוונתו או זריזות החזן, לא יספיק איתו לדברים שבקדושה, או שאיחר, ודילג בפסוקי דזמרה, ומתחיל ביוצר אור עם הציבור, יוכל להתפלל כהרגלו, גם אם לא יספיק בכך לדבריו שבקדושה. וכן המתחיל עמידה עם הציבור, יוכל להתפלל כהרגלו לפי כוונתו.
| |
| | |
| ואם שמע כבר או שעתיד לשמוע קדושה או ברכו, גם אם מתחיל תפילתו באיחור, לא צריך להמתין, וכן הורו חלק מהפוסקים גם לעניין קדיש. אמנם לעניין מודים, לא יוכל בכל אופן להתחיל, שלא ייראה ככופר.
| |
| | |
| ואם לא יוכל להתחיל להתפלל כיוון שלא יספיק לדברים שבקדושה, ורוצה להתפלל במניין, יש שהתירו לו לצאת להתפלל בעזרה ולהראות פניו למתפללים, אך נראה שאין דין זה תופס אלא לעניין מודים, שלא ייראה ככופר, ולא לעניין קדושה וקדיש.
| |
| | |
| ואם זמן תפילה עומד לעבור, או שסיים כבר בטעות את ברכת גאל ישראל בשחרית, יתחיל תפילתו מיד, גם אם לא יספיק לדברים שבקדושה.
| |
| | |
| ואם יש אצלו התלבטות בין כמה אפשרויות, כלומר שלא יוכל להספיק חלק מהן, הסדר הוא כך: קדיש, קדושה, מודים, ברכו, ולרמ"א: אמן של האל הקדוש ושומע תפילה.
| |