הלימוד באתר מוקדש
לעילוי נשמת פרופ' חכם יעקב שוויקה זצ"ל

שבין שאר מפעליו הרבים לריבוי והפצת התורה דרך מיחשוב
עודד, תמך וסייע גם לאתר זה לגדול ולהתפתח.

פרסם כאן או הקדש את הלימוד באתר >>


לימוד שליחות לקידושין

מתוך ויקיסוגיה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סוגיה העוסקת במקור לכך שהבעל, האישה והשליח יכולים לעשות שליח לקידושין.

סוגיית התלמוד[עריכה | עריכת קוד מקור]

המשנה בקידושין (ב א) כותבת שהאיש יכול לעשות שליח להוליך את הקידושין, והאישה יכולה לעשות שליח לקבל את הקידושין, והשליח יכול לעשות שליח להוליך במקומו את הקידושין. הגמרא (מא א) שואלת מה המקור לדין זה, ועונה שיש שתי פסוקים בהקשר לגירושין (דברים, כד א. כד ג), שכתוב בהם ושלחה מביתו.

הגמרא לומדת מפסוקים אלו איך לומדים שליחות לגירושין: "ושלח מלמד שהוא עושה שליח. ושלחה מלמד שהיא עושה שליח. ושלח ושלחה מלמד שהשליח עושה שליח".

לאחר מכן הגמרא מביאה 'גזירת הכתוב' מגירושין לקידושין, שכתוב בפסוק "ויצאה והייתה" (דברים כד ב), מקיש הפסוק בין גירושין לקידושין, ללמד שכמו שבגירושין יש שליח כך גם בקידושין.

מחלוקת הראשונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נחלקו הראשונים בביאור סוגיה זו, איך ניתן ללמוד מפסוקים אלו שליחות לאיש לאישה ולשליח.

דעת רש"י[עריכה | עריכת קוד מקור]

לפי רש"י (שם), מה'ושלחה' הראשון לומדים:

  • מזה שכתוב בפסוק הראשון ו'שלח', היינו לשון שליחות, ולא וגירשה וכו', לומדים שהאיש עושה שליח בגט.
  • מזה שהתורה כתבה 'ושלחה', היינו הוספת ה'הא' שקוראים לא "מפיק 'הא'", לומדים שהאישה עשוה שליח.

מה'ושלחה' השני לומדים:

  • מזה שכתוב עוד פעם ושילחה לומדים שהשליח עושה שליח.

הריטב"א, כותב שנראה לו דעת רש"י, ומסביר שלפי רש"י הגירסא היא, שמהשלח הראשון לומדים שהוא עושה שליח, מה'הא' לומדים שהיא עושה שליח. מה'שלח' השני לומדים השליח של הבעל עושה שליח, ומה'הא' לומדים שהשליח של האישה עושה שליח.

דעת תוספות[עריכה | עריכת קוד מקור]

התוס' (שם) משנה מעט מגירסת רש"י, וכותב שצריך גם ללמוד מפסוקים אלה גם שא"א לגרש שוטה, שלומדים מהפסוק 'ושילחה' - שמשלחה ואינה חוזרת. אלא תוס' משנה מעט את הגירסא וכותב שמה'ושלחה' הראשון לומדים:

  • מזה שכתוב בפסוק הראשון ו'שלח', היינו לשון שליחות, ולא וגירשה וכו', לומדים שהאיש עושה שליח בגט.
  • מזה שהתורה כתבה 'ושלחה', היינו הוספת ה'הא' שקוראים לא "מפיק 'הא'", לומדים שהאישה עשוה שליח.

מה'ושלחה' השני לומדים:

  • לומדים משמעות, 'ושילחה' שמשלחה ואינה חוזרת, היינו שאסור לגרש שוטה.
  • מה'הא' המיותרת לומדים שהשליח עושה שליח.

דעת ר"ח והרא"ש[עריכה | עריכת קוד מקור]

התוס' (שם) מביא את דעת ר"ח, שלגרסתו הסכים ופסק הרא"ש. מהושלחה' הראשון לומדים:

  • משמעות - משלחה ואינה חוזרת, א"א לגרש שוטה.

מה'ושלחה' השני לומדים:

  • מה'ושלח' שהוא עושה שליח.
  • מה'הא' המיותרת, שהיא עושה שליח.
  • מה'וו' המיותר השליח עושה שליח.

הריטב"א מקשה על ר"ח, מדוע הוא לומד מהשלחה הראשון רק דבר אחד והרי אפשר ללמוד מה'הא', ולכן כותב שנראה לו יותר דעת רש"י.

לדעת ר"ח, א"א ללמוד 'ייתור' מהראשון, אלא הוא מחלק ולומד 'משמעות' מהראשון, ואת כל ה'ייתורים' מהשני.