ויקיסוגיה:מקורות

מתוך ויקיסוגיה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

המקורות הם לב ליבה של ויקיסוגיה.

ויקיסוגיה במטרתה הראשונה הינה מאגר מידע לספרות הש"ס והפוסקים.
אשר על כן עיקר המידע המובא בויקיסוגיה אינו בא בצורה של הבעת דעות או אפילו עובדות, אלא של הנגשת מקורות. קרי, הצגת הסוגיה בתלמודים תוך ציון המקור אליה, הצגת שיטות הראשונים וציון המקור אליהם, האחרונים וכו'.

כל מידע המוצג בדף הסוגיה, צריך להיות מצויין למקור כלשהו בספרות התלמודית.

אופן ציון המקורות

  • את הספר ממנו נלקח המידע יש לציין בכתב מודגש, ואת המקור המדוייק בסוגריים.
  • כאשר מציינים את המקום המדוייק בספר: דף, עמוד, פרק, סימן, סעיף וכו', אין לציין את המילים הנ"ל, אלא רק את מספר הפרק ומספר הסעיף.

דוגמאות:

  • תלמוד בבלי (יבמות סג ב)
  • רמב"ם (מעשה הקרבנות ב א)
  • שלחן ערוך (חושן משפט כג ב)
  • שו"ת חתם סופר (א אורח חיים נא)
  • ספר מנחת חינוך (רכג ד)

וכן על זו הדרך.

שמות הספרים

יש לציין את שם הספר המלא (כגון חוות דעת), ולא להסתפק בראשי תיבות (חוו"ד), אלא אם כן זה נכתב לא כמקור אלא אגב דיון סביב הנושא (למשל אם מביאים את דעת הסדרי טהרה ומזכירים בדרך אגב שהוא חולק בכך על החוו"ד).

אין לכתוב את המילה 'שם' המקובלת בספרים, כציון שם מקור.
אמנם ישנה אפשרות להשתמש במילה 'שם' רק כמובלעת בתוך הדברים, למשל אם מביאים את דברי המשנה ברורה עם ציון מקור, ולאחר מכן כותבים עוד דברים שאמר באותו מקום בדיוק, ניתן לכתוב "עוד כתב המשנה ברורה שם וכו'". במקרה כזה אין לכתוב את המילה 'שם' בסוגריים כציון מקור אלא כחלק מהטקסט.
ומדוגמא זו יש להקיש למקרים נוספים דומים.

שמות הרבנים

באופן כללי עדיף לכתוב שמות של ספרים ולא של רבנים. גם אין צורך לכתוב גם וגם.
למשל מיותר לכתוב "הרב עובדיה יוסף בשו"ת יחוה דעת וכו". אלא יש לכתוב רק בשו"ת יחוה דעת כתב וכו'.
אמנם אם יש שני ספרים בעלי שם דומה, למשל מקראי קודש של הרב פרנק ושל הרב משה הררי, יש לכתוב מקראי קודש הררי, או הרב משה הררי במקראי קודש וכן על זה הדרך.
כמו כן ספר ששמו כשם מחברו, יש לכתבו, למשל ר' עקיבא איגר בגליון שלחן ערוך כתב כו'.

מסיבות מובנות אין להפליג בתארים על רבנים מסויימים (הגאון, פוסק הדור וכו'), אלא לכתוב רק את שם התואר 'רב'.

קישורים

מומלץ מאוד לקשר את המקור למקום המדוייק בספר באתרי ספרים סרוקים, כמו HebrewBooks על מנת להקל על הלומדים לפתוח ולעיין בפנים (וגם לבדוק את מהימנות המידע הכתוב בסוגיה), שגם זו אחת ממטרותיו העיקריות של האתר.
אכאשר עושים קישור, יש לעשותו על הסוגריים בלבד ולא על שם הספר.

דוגמאות:

מהימנות המקורות

כל מידע שאתם מוסיפים לסוגיה בויקיסוגיה, עליכם לעיין בו בעצמכם, ולא להביאו מספר שהפנה אליו. למשל אם הבית יוסף מביא תשובת תרומת הדשן, אין לכתוב וכתב תרומת הדשן וכו' אם לא ראיתם אותו בפנים.
אם אין באפשרותכם כעת לעיין בתרוה"ד, תוכלו לכתוב: "הביא הבית יוסף בשם תרומת הדשן וכו'". אך עדיף להימנע מכך ולכתוב את המקור מתוך עיון בפנים. כך הדברים נכתבים בצורה מדוייקת, ולא מכלי שני ושלישי.
כמובן שאם יש הפרש בין איך שהביאו הב"י לבין איך שכתוב בפנים (אם זה מסיבה של שינויי גירסאות או מתוך הבנה שונה), יש לציין זאת כחלק מהסוגיה, כלומר להביא את דברי התרוה"ד כהווייתם, ולציין שהב"י למד באופן זה, או שהיתה לו גירסה כזו, וכו'.

כאשר לא ידוע המקור

כאשר אתם יודעים שפוסק מסויים כתב משהו, או ראיתם פעם דעה בסוגיה וכעת אתם לא מוצאים אותה, או שאין לכם אפשרות לציין את המקור המדוייק, השתמשו בתבנית {{מקור}} שתיצור את הטקסט הבא: [דרוש מקור].
על ידה יבינו הקוראים שיש להשלים את המקור המדוייק בספר.

קישורים למרחבי הרשת

בסוף הסוגיה תוכלו לקשר למאמרים או לשיעורים המופזרים במרחבי הרשת, על מנת שהרוצה ללמוד את הסוגיה לעומק, יוכל בקלות לגשת אליהם.
זאת יש לעשות תחת הכותרת: שיעורים, מאמרים וכתבי עת בסוף הסוגיה.

יש לכתוב את שם השיעור או המאמר, לאחריו מקף ושם הכותב או מוסר השיעור, האתר או כתב העת בו הוא הופיע.
את הקישור יש לעשות על שם השיעור בלבד. דוגמאות ניתן לראות למשל כאן או במרחבי האתר.