הבדלים בין גרסאות בדף "תפילת הדרך"

מהי תפילת הדרך, מתי אומרים אותה ודינים נוספים.

ב'''גמרא''' בברכות {{גמרא|ברכות|כט|ב|כט:}} נאמר שאליהו אמר לרב יהודה אחיו של רב סלא חסידא - שיש להמלך בקונו לפני שיוצאים לדרך. מסביר רבי יעקב בשם רב חסדא: שצריך להגיד תפילת הדרך. וכן זה מובא בשמו - שצריך להגיד תפילת הדרך.

ב'''גמרא''' שם {{גמרא|ברכות|כט|ב|כט:}} מובא גם נוסח תפילת הדרך:

{{ציטוט|תוכן=יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה׳ אֱלֹהַי, שֶׁתּוֹלִיכֵנִי לְשָׁלוֹם, וְתַצְעִידֵנִי לְשָׁלוֹם, וְתִסְמְכֵנִי לְשָׁלוֹם, וְתַצִּילֵנִי מִכַּף כׇּל אוֹיֵב וְאוֹרֵב בַּדֶּרֶךְ, וְתִשְׁלַח בְּרָכָה בְּמַעֲשֵׂי יָדַי, וְתִתְּנֵנִי לְחֵן לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כׇּל רוֹאַי, בָּרוּךְ אַתָּה ה׳ שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה}}

מסביר ה'''פניני הלכה''' {{מ|[https://ph.yhb.org.il/10-18-01/ ברכות י"ח א']}} ע"פ ה'''מהר”ל''' {{מ|נתיב גמילות חסדים ה'}} שהמקום המוגן יותר עבור בני אדם, הוא סביבתם הטבעית, כלומר הבית או העיר. אבל כשאדם ניתק מהעיר וסביבתו ויוצא לדרך, הוא נחשף לסכנה מסוימת. ולכן מבחינה רוחנית, ההתנתקות מהציבור היא שורש הסכנה שבדרך, ולכן היוצא לדרך צריך לשתף את עצמו עם הציבור, ועל ידי כך תפילתו תתקבל יותר.

מובא בגמרא {{מ|שם}} שיש להתפלל תפילת הדרך "משעה שמהלך בדרך" - "עד פרסה". ונחלקו הראשונים להבין מה הכוונה "בעד פרסה".

לדעת '''בה"ג''' {{מ|מובא ברש"י שם}} - ש"עד פרסה" הכוונה שעד דרך של פרסה ולמעלה הוא צריך להתפלל, אבל על דרך של פחות פרסה אין צריך להתפלל תפילת הדרך.

מובאת בגמרא {{מ|שם}} מחלוקת בין רב ששת לרב חסדא האם צריך לעמוד בזמן שאומרים תפילת הדרך.

מסופר שרב חסדא ורב ששת היו מהלכים בדרך, רב חסדא עמד כדי להגיד תפילת הדרך, רב ששת שמע שהוא עמד - אז גם הוא עמד ואמר תפילת הדרך. כתוב ״מֵהֱיוֹת טוֹב אַל תִּקָּרֵא רַע״.

תוספות -  

רבינו יונה -  

<br />

{{להשלים}}