הבדלים בין גרסאות בדף "תפילת הדרך"
(יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה}}{{מקורות}} מהי תפילת הדרך, מתי אומרים אותה ודינים נוספים. == מקור הדין == ב'''גמרא''' בברכות {{גמרא|ברכות|כט|ב|כט:}} נאמר שאליהו אמר לרב יהודה אחיו של רב סלא חסידא - שיש להמלך בקונו לפני שיוצאים לדרך. מסביר רבי יעקב בשם רב חסדא: שצריך להגיד תפילת הדרך. וכן ז...") |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה}}{{מקורות}} | {{בעבודה}} | ||
{{מקורות}} | |||
מהי תפילת הדרך, מתי אומרים אותה ודינים נוספים. | מהי תפילת הדרך, מתי אומרים אותה ודינים נוספים. | ||
== מקור הדין == | ==מקור הדין== | ||
ב'''גמרא''' בברכות {{גמרא|ברכות|כט|ב|כט:}} נאמר שאליהו אמר לרב יהודה אחיו של רב סלא חסידא - שיש להמלך בקונו לפני שיוצאים לדרך. מסביר רבי יעקב בשם רב חסדא: שצריך להגיד תפילת הדרך. וכן זה מובא בשמו - שצריך להגיד תפילת הדרך. | ב'''גמרא''' בברכות {{גמרא|ברכות|כט|ב|כט:}} נאמר שאליהו אמר לרב יהודה אחיו של רב סלא חסידא - שיש להמלך בקונו לפני שיוצאים לדרך. מסביר רבי יעקב בשם רב חסדא: שצריך להגיד תפילת הדרך. וכן זה מובא בשמו - שצריך להגיד תפילת הדרך. | ||
== נוסח התפילה == | ==נוסח התפילה== | ||
ב'''גמרא''' שם {{גמרא|ברכות|כט|ב|כט:}} מובא גם נוסח תפילת הדרך: | ב'''גמרא''' שם {{גמרא|ברכות|כט|ב|כט:}} מובא גם נוסח תפילת הדרך: | ||
{{ציטוט|תוכן=יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה׳ אֱלֹהַי, שֶׁתּוֹלִיכֵנִי לְשָׁלוֹם, וְתַצְעִידֵנִי לְשָׁלוֹם, וְתִסְמְכֵנִי לְשָׁלוֹם, וְתַצִּילֵנִי מִכַּף כׇּל אוֹיֵב וְאוֹרֵב בַּדֶּרֶךְ, וְתִשְׁלַח בְּרָכָה בְּמַעֲשֵׂי יָדַי, וְתִתְּנֵנִי לְחֵן לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כׇּל רוֹאַי, בָּרוּךְ אַתָּה ה׳ שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה}} | {{ציטוט|תוכן=יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה׳ אֱלֹהַי, שֶׁתּוֹלִיכֵנִי לְשָׁלוֹם, וְתַצְעִידֵנִי לְשָׁלוֹם, וְתִסְמְכֵנִי לְשָׁלוֹם, וְתַצִּילֵנִי מִכַּף כׇּל אוֹיֵב וְאוֹרֵב בַּדֶּרֶךְ, וְתִשְׁלַח בְּרָכָה בְּמַעֲשֵׂי יָדַי, וְתִתְּנֵנִי לְחֵן לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כׇּל רוֹאַי, בָּרוּךְ אַתָּה ה׳ שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה}} | ||
| שורה 15: | שורה 16: | ||
מסביר ה'''פניני הלכה''' {{מ|[https://ph.yhb.org.il/10-18-01/ ברכות י"ח א']}} ע"פ ה'''מהר”ל''' {{מ|נתיב גמילות חסדים ה'}} שהמקום המוגן יותר עבור בני אדם, הוא סביבתם הטבעית, כלומר הבית או העיר. אבל כשאדם ניתק מהעיר וסביבתו ויוצא לדרך, הוא נחשף לסכנה מסוימת. ולכן מבחינה רוחנית, ההתנתקות מהציבור היא שורש הסכנה שבדרך, ולכן היוצא לדרך צריך לשתף את עצמו עם הציבור, ועל ידי כך תפילתו תתקבל יותר. | מסביר ה'''פניני הלכה''' {{מ|[https://ph.yhb.org.il/10-18-01/ ברכות י"ח א']}} ע"פ ה'''מהר”ל''' {{מ|נתיב גמילות חסדים ה'}} שהמקום המוגן יותר עבור בני אדם, הוא סביבתם הטבעית, כלומר הבית או העיר. אבל כשאדם ניתק מהעיר וסביבתו ויוצא לדרך, הוא נחשף לסכנה מסוימת. ולכן מבחינה רוחנית, ההתנתקות מהציבור היא שורש הסכנה שבדרך, ולכן היוצא לדרך צריך לשתף את עצמו עם הציבור, ועל ידי כך תפילתו תתקבל יותר. | ||
== זמנה - דין עד פרסה == | ==זמנה - דין עד פרסה== | ||
מובא בגמרא {{מ|שם}} שיש להתפלל תפילת הדרך "משעה שמהלך בדרך" - "עד פרסה". ונחלקו הראשונים להבין מה הכוונה "בעד פרסה". | מובא בגמרא {{מ|שם}} שיש להתפלל תפילת הדרך "משעה שמהלך בדרך" - "עד פרסה". ונחלקו הראשונים להבין מה הכוונה "בעד פרסה". | ||
| שורה 24: | שורה 25: | ||
לדעת '''בה"ג''' {{מ|מובא ברש"י שם}} - ש"עד פרסה" הכוונה שעד דרך של פרסה ולמעלה הוא צריך להתפלל, אבל על דרך של פחות פרסה אין צריך להתפלל תפילת הדרך. | לדעת '''בה"ג''' {{מ|מובא ברש"י שם}} - ש"עד פרסה" הכוונה שעד דרך של פרסה ולמעלה הוא צריך להתפלל, אבל על דרך של פחות פרסה אין צריך להתפלל תפילת הדרך. | ||
=== פסיקת האחרונים === | ===פסיקת האחרונים=== | ||
ה'''שו"ע''' {{שו"ע|אורח חיים|קי|או"ח ק"י ז'}} פוסק להלכה כ'''בה"ג''' שיש לאומרה אלא אם כן יש לו לילך פרסה. אבל אם אין לו לילך פרסה - יגיד בלי לחתום. | |||
ה'''רמ"א''' {{מ|שם}} מביא את דעת '''רש"י''' כלכתחילה - וכותב שלכתחילה עדיף לאומרה בפרסה הראשונה. | |||
וכן כותב השו"ע שאם שכח מלאמרה יאמר כל זמן שהוא בדרך ובלבד שלא הגיע תוך פרסה הסמוכה לעיר. ומשם ואליך - יאמרה ללא ברכה. | |||
=== אמירה בתוך העיר === | |||
מובאת ב'''משנה ברורה''' {{בספריא|Mishnah%20Berurah%20110:29|ס"ק ס"ט}} מחלוקת אחרונים - האם אפשר לומר את תפילת הדרך עוד בתוך העיר. | |||
{{להשלים}} | |||
== האם צריך לעמוד == | ==האם צריך לעמוד== | ||
מובאת בגמרא {{מ|שם}} מחלוקת בין רב ששת לרב חסדא האם צריך לעמוד בזמן שאומרים תפילת הדרך. | מובאת בגמרא {{מ|שם}} מחלוקת בין רב ששת לרב חסדא האם צריך לעמוד בזמן שאומרים תפילת הדרך. | ||
| שורה 34: | שורה 43: | ||
מסופר שרב חסדא ורב ששת היו מהלכים בדרך, רב חסדא עמד כדי להגיד תפילת הדרך, רב ששת שמע שהוא עמד - אז גם הוא עמד ואמר תפילת הדרך. כתוב ״מֵהֱיוֹת טוֹב אַל תִּקָּרֵא רַע״. | מסופר שרב חסדא ורב ששת היו מהלכים בדרך, רב חסדא עמד כדי להגיד תפילת הדרך, רב ששת שמע שהוא עמד - אז גם הוא עמד ואמר תפילת הדרך. כתוב ״מֵהֱיוֹת טוֹב אַל תִּקָּרֵא רַע״. | ||
=== מחלוקת הראשונים === | ===מחלוקת הראשונים=== | ||
תוספות - | תוספות - | ||
| שורה 41: | שורה 50: | ||
רבינו יונה - | רבינו יונה - | ||
=== פסיקת האחרונים === | ===פסיקת האחרונים=== | ||
<br /> | <br /> | ||
== למה לא פותחת בברוך == | ==למה לא פותחת בברוך== | ||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
גרסה אחרונה מ־21:53, 20 בפברואר 2022
|
הסוגיה נמצאת בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך סוגיה זו בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הסוגיה לא נערכה במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותה, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
מהי תפילת הדרך, מתי אומרים אותה ודינים נוספים.
מקור הדין[עריכה | עריכת קוד מקור]
בגמרא בברכות (כט:) נאמר שאליהו אמר לרב יהודה אחיו של רב סלא חסידא - שיש להמלך בקונו לפני שיוצאים לדרך. מסביר רבי יעקב בשם רב חסדא: שצריך להגיד תפילת הדרך. וכן זה מובא בשמו - שצריך להגיד תפילת הדרך.
נוסח התפילה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בגמרא שם (כט:) מובא גם נוסח תפילת הדרך:
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה׳ אֱלֹהַי, שֶׁתּוֹלִיכֵנִי לְשָׁלוֹם, וְתַצְעִידֵנִי לְשָׁלוֹם, וְתִסְמְכֵנִי לְשָׁלוֹם, וְתַצִּילֵנִי מִכַּף כׇּל אוֹיֵב וְאוֹרֵב בַּדֶּרֶךְ, וְתִשְׁלַח בְּרָכָה בְּמַעֲשֵׂי יָדַי, וְתִתְּנֵנִי לְחֵן לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כׇּל רוֹאַי, בָּרוּךְ אַתָּה ה׳ שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה
ואביי מוסיף שיש לאדם לשתף עצמו ביחד עם הציבור, לא להגיד את התפילה בלשון יחיד אלא בלשון רבים, כלומר: "יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה׳ אֱלֹהֵינוּ שֶׁתּוֹלִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם וכו'".
רש"י (ד"ה לשיתף נפשיה) מסביר שמתוך כך תפילתו נשמעת.
מסביר הפניני הלכה (ברכות י"ח א') ע"פ המהר”ל (נתיב גמילות חסדים ה') שהמקום המוגן יותר עבור בני אדם, הוא סביבתם הטבעית, כלומר הבית או העיר. אבל כשאדם ניתק מהעיר וסביבתו ויוצא לדרך, הוא נחשף לסכנה מסוימת. ולכן מבחינה רוחנית, ההתנתקות מהציבור היא שורש הסכנה שבדרך, ולכן היוצא לדרך צריך לשתף את עצמו עם הציבור, ועל ידי כך תפילתו תתקבל יותר.
זמנה - דין עד פרסה[עריכה | עריכת קוד מקור]
מובא בגמרא (שם) שיש להתפלל תפילת הדרך "משעה שמהלך בדרך" - "עד פרסה". ונחלקו הראשונים להבין מה הכוונה "בעד פרסה".
"אִימַּת מְצַלֵּי? אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב אָמַר רַב חִסְדָּא: מִשָּׁעָה שֶׁמְּהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ
עַד כַּמָּה? אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב אָמַר רַב חִסְדָּא: עַד פַּרְסָה."
לדעת רש"י (ד"ה עד פרסה) - הכוונה ב"עד פרסה" זה שאפשר להתפלל כל עוד הוא בפרסה הראשונה של הדרך, אבל לא לאחר שהלך פרסה.
לדעת בה"ג (מובא ברש"י שם) - ש"עד פרסה" הכוונה שעד דרך של פרסה ולמעלה הוא צריך להתפלל, אבל על דרך של פחות פרסה אין צריך להתפלל תפילת הדרך.
פסיקת האחרונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
השו"ע (או"ח ק"י ז') פוסק להלכה כבה"ג שיש לאומרה אלא אם כן יש לו לילך פרסה. אבל אם אין לו לילך פרסה - יגיד בלי לחתום.
הרמ"א (שם) מביא את דעת רש"י כלכתחילה - וכותב שלכתחילה עדיף לאומרה בפרסה הראשונה.
וכן כותב השו"ע שאם שכח מלאמרה יאמר כל זמן שהוא בדרך ובלבד שלא הגיע תוך פרסה הסמוכה לעיר. ומשם ואליך - יאמרה ללא ברכה.
אמירה בתוך העיר[עריכה | עריכת קוד מקור]
מובאת במשנה ברורה (ס"ק ס"ט) מחלוקת אחרונים - האם אפשר לומר את תפילת הדרך עוד בתוך העיר.
האם צריך לעמוד[עריכה | עריכת קוד מקור]
מובאת בגמרא (שם) מחלוקת בין רב ששת לרב חסדא האם צריך לעמוד בזמן שאומרים תפילת הדרך.
לפי רב חסדא: צריך לעמוד. לפי רב ששת: אפשר לומר תפילת הדרך אפילו מהלך.
מסופר שרב חסדא ורב ששת היו מהלכים בדרך, רב חסדא עמד כדי להגיד תפילת הדרך, רב ששת שמע שהוא עמד - אז גם הוא עמד ואמר תפילת הדרך. כתוב ״מֵהֱיוֹת טוֹב אַל תִּקָּרֵא רַע״.
מחלוקת הראשונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
תוספות -
רי"ף -
רבינו יונה -
פסיקת האחרונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
למה לא פותחת בברוך[עריכה | עריכת קוד מקור]
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
שיעורים, מאמרים וכתבי עת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ספר ברכות: פרק י"ח, הלכות תפילת הדרך, באתר פניני הלכה