תפילה מאחורי בית הכנסת

מתוך ויקיסוגיה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים סוגיה זו: בסוגיה זו חסר מידע בסיסי או הרחבות נוספות מעבר למידע שכתוב.
ייתכן שתמצאו פירוט על כך בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
מקורות
משנה:
בבלי: ברכות ו ב; עירובין יח ב
ירושלמי:
רמב"ם: תפילה ה ו
שלחן ערוך: אורח חיים צ ז

גדר האיסור להתפלל אחורי בית הכנסת וטעמו.

סוגית הגמרא[עריכה | עריכת קוד מקור]

רב הונא אומר בגמרא (ברכות ו ב) שמי שמפלל אחורי בית הכנסת, נקרא רשע, ודורש כן מן הפסוק: "סביב רשעים יתהלכון".
אביי מסייג את הדברים ואומר, שאם מחזיר את פניו לבית הכנסת לית לן בה, כלומר כל האיסור הוא רק כאשר אחוריו אל בית הכנסת.
בהקשר לזה מביאה הגמרא מעשה באדם אחד שהתפלל מאחורי בית הכנסת, ולא החזיר פניו לבית הכנסת, עבר שם אליהו הנביא וראהו, בא ועמד לפניו בדמות סוחר ערבי, אמר לו שבמעשהו הוא עושה שתי רשויות כלפי שמיא. שלף חרב והרגו.

הראשונים נחלקו בדברי רב הונא ואביי כיצד לפרשם, וממילא בגדר האיסור להלכה.

בנוסף מצאנו מקום אחר בגמרא (עירובין יח ב), שבו אומר ר' יוחנן שעדיף ללכת אחרי ארי ולא אחרי אישה, אחרי אישה ולא אחרי עבודת כוכבים, אחרי עבודת כוכבים ולא אחרי בית הכנסת בשעה שהציבור מתפללים.

מחלוקת הראשונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

שיטת רש"י[עריכה | עריכת קוד מקור]

רש"י (ברכות ו ב ד"ה אחורי) כותב, שבזמנם היו כל בתי הכנסת פתחיהם במזרח ופונים למערב. ומי שמתפלל אחורי בית הכנסת, ואינו מחזיר פניו לבית הכנסת, נראה ככופר במי שהציבור מתפללין לפניו.

דברי רש"י סתומים לכאורה, מפני שלא פירש להדיא מה הכוונה 'אחורי בית הכנסת', האם הכוונה שעומד בצד מזרח במקום הפתח או בצד מערב היכן שנמצא ארון הקודש. אמנם רש"י מבאר שהסיבה שנקרא רשע היא מפני שנראה ככופר במי שהציבור מתפללים, אך גם זה לא מספק הסבר מוחלט, מפני שניתן לפרש שעומד מאחור ומתפלל לכיוון ההפוך ולכן נראה ככופר, ומאידך ניתן לפרש שעומד במערב מאחורי ארון הקודש ומתפלל לכיוון מערב כמו כולם, ונראה בזה ככופר לפי שאינו מתפלל לכיוון ארון הקודש.
בעירובין פירש רש"י (ד"ה ולא אחורי), שנראה ככופר לפי שעומד מאחריה ואינו נכנס. כלומר הדגש הוא על כך שלא נכנס לבית הכנסת, ולאו דווקא שפונה לכיוון אחר מהמתפללים או מארון הקודש. אמנם יש גירסאות שם שגורסות 'שעומד מאחריהם ואינו נכנס', ולפי זה ניתן לפרש שהכפירה היא בכך שמתפלל מאחוריהם ולא לכיוון של כולם.

תוספות (ו א ד"ה אחורי) הבינו בדעת רש"י, שמדבר על אדם שעומד בצד מערב, כלומר בצד של ארון הקודש, ואינו מחזיר פניו לבית הכנסת, כלומר מתפלל לאותו כיוון שכולם מתפללים. ועל זה מקשים התוספות שאם כן למה נראה כשתי רשויות, אדרבה, אם מחזיר פניו לבית הכנסת הוא נראה כשתי רשויות, שהרי מתפלל לכיוון הפוך מכולם.
גם הגר"א (אורח חיים צ ז ד"ה וי"מ) פירש כן בדעת רש"י, וכתב שהוא מפרש ש'אחור' זהו צד מערב, שהוא האחור שברוחות (לעומת מזרח שנקרא 'קדם').

המהרש"א לעומת זאת, הבין בדעת רש"י שהמתפלל עומד מאחור, כלומר בצד של הפתח, ומתפלל לכיוון מזרח, כלומר הפוך מן הכיוון שכולם מתפללים, ולכן נראה הוא ככופר. אמנם אם מתפלל לכיוון בית הכנסת, היינו לכיוון שכולם מתפללים שרי[1]

רבנו יונה (ג ב ד"ה כל המתפלל)[2] הבין בדעת רש"י כפי שהבין המהרש"א[3], ומבהיר שיש שלוש בעיות במה שמתפלל בחוץ: א. שכולם בפנים והוא בחוץ. ב. שכולם מתפללים כלפי מזרח והוא מתפלל כלפי מערב. ג. שאחוריו כלפי בית הכנסת. ומפני שלושת סיבות אלו נקרא רשע. הבית יוסף הביא דברי רבנו יונה, ומשמע שסובר הוא כדעתו בפירוש דברי רש"י.
ומוסיף ומעיר רבנו יונה, שגם המתפלל בתוך בית הכנסת ודאי אין לו להתפלל לכיוון אחר מן המתפללים, אלא שעל כל פנים אינו נקרא רשע כיוון שמשתתף עם הציבור. וכן אם עומד בחוץ בצד השני, כלומר מאחורי ארון הקודש, ואינו מחזיר פניו אל בית הכנסת, אינו נקרא רשע, כיוון שמתפלל לכיוון שהציבור מתפללים. סוף דבר אם חסר אחד מהשלושה הנ"ל, כגון שמתפלל בתוך בית הכנסת, או שמתפלל בחוץ אלא שמסתובב לכיוון שכולם מתפללים, או שפניו כלפי בית הכנסת, אינו נקרא רשע.

שיטת בעלי התוספות[עריכה | עריכת קוד מקור]

התוספות בעירובין שם (ד"ה ולא אחורי), הביאו בתחילה פירוש ש'אחורי בית הכנסת' הכוונה לצד הארון, כלומר במערב בית הכנסת (לפי בתי הכנסת שבבל בזמן הגמרא). ובברכות כתבו (ו א ד"ה אחורי) שזוהי דעת רש"י.
אך מיד דחו פירוש זה לפי שאם כן דווקא כשמחזיר פניו לבית הכנסת נראה כשתי רשויות, שהרי מתפלל לכיוון ההפוך ממה שכולם מתפללים.
תוספות הרא"ש כתבו לקיים פירוש רש"י (לפי שיטתו שכן הבין ברש"י), שכיון שמתפלל לכיוון ההיכל, שפיר דמי, אף שהוא נגד הכיוון שכולם מתפללים. וכן כתב ליישב בהגהות מיימוניות (תפילה ה כ).

לכן פירשו התוספות (ברכות ו א ד"ה אחורי, עירובין יח א ד"ה ולא אחורי), שמדובר על אדם שעומד מאחורי הציבור מחוץ לבית הכנסת, כלומר בצד של הפתח, ואם אינו מחזיר פניו לבית הכנסת, הרי הוא מתפלל הפוך מכולם, ונקרא רשע, ואם מחזיר פניו לבית הכנסת, מותר אפילו שעומד מאחור, כיון שמתפלל לכיוון שכולם מתפללים, ואינו נראה כשתי רשויות.
כפירוש זה כתב גם הטור (אורח חיים צ). אמנם אביו הרא"ש (א ז) העתיק בזה לשון הגמרא ולא פירש.
הגר"א (צ ז ד"ה וי"מ) כתב שקשה לפירוש זה, שאם כן מה הענין דווקא חוץ לבית הכנסת, ה"ה גם בתוך בית הכנסת נקרא רשע, כיוון שמתפלל נגד המתפללים. וכתב שמזה הטעם נמנע רש"י מפירוש זה.

ר"י הזקן[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבנו יונה (ג ב ד"ה ורבינו יצחק) מפרש בשם ר"י הזקן דווקא כמו הפירוש ששללו התוספות (שהבינו שכן היא דעת רש"י), ומבאר שדווקא צד הארון הוא נקרא אחורי בית הכנסת לפי שאין שם פתחים. והסיבה שנקרא רשע מפני ב' דברים: א. שכולם נמצאים בפנים והוא בחוץ. ב. שאחוריו כלפי בית הכנסת. ואע"פ שהוא מתפלל לאותו רוח שכולם מתפללים, עדיין אסור. ואדרבה אם יסתובב כלפי בית הכנסת ויתפלל לכיוון ארון הקודש, ונמצא שמתפלל הפוך מכולם, אינו נקרא רשע לפי שאין אחוריו כלפי בית הכנסת.
שיטה זו בשם ר"י הזקן הובאה גם בריטב"א (ו ב ד"ה כל).

רבנו יונה[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבנו יונה (ג ב ד"ה כח המתפלל) מביא את דעת רש"י בסוגיה, וכן את דעת ר"י הזקן ואינו מכריע ביניהם. אך מסיים בסוף דבריו, שלדברי הכל אם מתפלל ברוח צפונית או דרומית, כלומר בצד בית הכנסת, ומפנה את אחוריו כלפי בית הכנסת, גם כן נקרא רשע. ואם פניו לבית הכנסת אינו נקרא רשע, שאף שמתפלל לרוח אחרת מכולם, אין לחוש, כיון שאינו מתפלל הפוך לגמרי, אלא לצד.
גם בהגהות מיימוניות (תפילה ה כ) כתב שמצא שאחורי בית הכנסת, פירושו - חוץ לבית הכנסת, כלומר אפילו לצדדים.

רי"ף, רמב"ם ורא"ש[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרי"ף (ג ב), הרמב"ם (תפילה ה ו) והרא"ש (א ז), לא גילו דעתם כיצד יש לפרש מימרא זו להלכה, אלא רק העתיקוה כלשונה.
אמנם הרמב"ם בשו"ת פאר הדור (קנ) גילה דעתו בזה, ומשמע בדבריו שהאיסור הוא להתפלל בכל מקום בחוץ סביב בית הכנסת כשאחוריו כלפי בית הכנסת, והוא מטעם זלזול בבית הכנסת, כמו שנאמר על אותם שזלזלו במקדש: "ואחוריהם אל היכל ה'". ומשמע בדבריו שם, שגם כאשר מתפלל שלא לכיוון ארץ ישראל, יש לו להחזיר פניו לבית הכנסת ולא אחוריו. ומ"מ מדגיש הוא שזהו דווקא ברחבה שחוץ לבית הכנסת, אבל בבתים ובחצרות שסביביו, ודאי שאין בזה שום בעיה לפי שאין הדבר ניכר.

רב האי גאון[עריכה | עריכת קוד מקור]

בהגהות מיימוניות (תפילה ה כ) כתב שמצא בשם רב האי גאון שאם מתפלל כנגד בית הכנסת וכנגד ארץ ישראל, שפיר דמי.

שלחן ערוך ואחרונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

השלחן ערוך (אורח חיים צ ז) כתב שראוי לחוש לשני הפירושים, לפירוש הראשון שהביא (שהוא פירוש התוספות ופירוש רבנו יונה ברש"י) שאם מתפלל בצד הפתח לא יפנה אחוריו לבית הכנסת אלא יתפלל לכיוון בית הכנסת שהוא הכיוון שכל הציבור מתפללים. וכן לפירוש ר"י הזקן (שהוא כפי שהבינו התוס' בדעת רש"י), שאם מתפלל בצד של ארון הקודש, לא יתפלל לכיוון היפך בית הכנסת, אלא לכיוון בית הכנסת אע"פ שהוא היפך הכיוון שכולם מתפללים.

במגן אברהם (ט) הבין שבאופן השני שעומד בצד של ארון הקודש, יש להחמיר גם שלא להתפלל לכיוון הארון, לפי שהוא היפך הכיוון שכולם מתפללים. וזאת כנראה על פי קושיית התוס' שהקשה כן על שיטה זו, שהרי זה נראה כשתי רשויות[4]. לכן לפי המגן אברהם (י) אם מתפלל חוץ לבית הכנסת, יתפלל רק בצד מערב, כלומר בצד הפתח, וכיוון לכיוון מזרח שהוא הכיוון שכל הציבור מתפללים. ובמשנה ברורה (יח) כתב שגם זה לא יעשה אלא בשעת הדחק, אבל לכתחילה יתפלל בתוך בית הכנסת.

שאר רוחות[עריכה | עריכת קוד מקור]

עוד העתיק השלחן ערוך דינו של רבנו יונה, שגם כשמתפלל בשאר צדדים חוץ לבית הכנסת, יש להחמיר שיחזיר פניו לבית הכנסת. והעיר המגן אברהם (יא) שאף שאינו מתפלל לכיוון שהציבור מתפללים, כיון שאינו הופך לגמרי, אין חשש.

כתב המשנה ברורה (כ) שכאשר נמצא במזרח בית הכנסת או בדרומו, אין לו לפנות לצפונו או לדרומו.

תפילה מתוך הבית[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשו"ת פאר הדור (קנ) נשאל הרמב"ם לגבי בית מדרש שנמצא מדרום לבית הכנסת, וכשמתפללים בביהמ"ד לכיוון דרום (שהוא היה לכיוון ארץ ישראל אצלם), מפנים אחוריהם אל בית הכנסת, אם יש בזה בעיה. והשיב שאין בזה שום חשש, לפי שלא נאמרה הלכה זו כאשר האדם בתוך ביתו, אלא רק מחוץ לבית הכנסת ושמפנה אחוריו לבית הכנסת, שאז מראה זלזול בדבר.
הבית יוסף (ד"ה ונשאל הרמב"ם) הביא דברי הרמב"ם הללו, וגם העתיקם להלכה בשלחן ערוך (צ ז)

במשנה ברורה (כא) כתב שכאשר בונים עזרות בבית הכנסת, יש לכתחילה להיזהר שלא לבנות את העזרה בצד מזרח, שהמתפללים בהם יפנו לצד מזרח, מפני שאז אחוריהם לבית הכנסת. ואף שמעיקר הדין בתוך הבית מותר, וכמו שהשיב הרמב"ם, מ"מ כשבונים יותר טוב לעשותו לצד אחר.

אם הוא דווקא בתפילת עמידה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשו"ת יד אליהו (ז ד"ה ונלע"ד) כתב שדין זה שלא להתפלל אחורי בית הכנסת, הוא דווקא בתפילת עמידה ובשעה שהציבור מתפללים עמידה. וכתב שאף שאין לו ראיה מוכרחת, מ"מ הסברה מורה כן. וקצת הלשון 'כדו בר קיימת קמיה מרך' משמע בעמידה לפניו בתפילה. והביאו הרב באר היטב (ד).
אמנם הרב מאמר מרדכי (צ ה) חלק עליו, וכתב שמסתמיות לשון הש"ס והפוסקים, משמע שדין זה הוא אפילו בשעה שאין הציבור מתפללים, שאסור ליחיד להתפלל אחורי בית הכנסת (ראה עוד).

המשנה ברורה (צ טו) הביא מחלוקת זו ולא הכריע.

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. ככל הנראה מה שהביא את המהרש"א להבין כן בדעת רש"י כדבר פשוט, הוא מפני שרש"י קורא 'אחור' לצד מזרח, כלומר לצד של הפתח, ולפי זה הכפירה היא מצד שפונה לכיוון אחר. אמנם ברש"י בעירובין משמע שעיקר הכפירה היא מצד שלא נכנס לבית הכנסת.
  2. בכל פירושו הופך רבנו יונה בין מזרח למערב, דלא כרש"י. אמנם העיקרון נשאר אך הכיוונים משתנים.
  3. וראה במהרש"א שכתב שלרבנו יונה הבנה אחרת בדעת רש"י ממה שהבין הוא, וצ"ע שלכאורה הוא היינו הך.
  4. אמנם יש להעיר שזה לא מסתדר עם הגמרא, שהרי הגמרא אמרה שאם פניו לבית הכנסת שפיר דמי.