הבדלים בין גרסאות בדף "תפילה בבית המדרש"
| שורה 6: | שורה 6: | ||
== אם עדיפה תפילה במקום הלימוד על פני תפילה בציבור == | == אם עדיפה תפילה במקום הלימוד על פני תפילה בציבור == | ||
'''רבנו יונה''' (ד א ד"ה אלא) | ה'''גמרא''' להלן (ברכות ל ב) מביאה שוב את עובדא דר' אמי ור' אסי שהיו מתפללים ביני עמודי, ושם זה מובא בהקשר למחלוקת ר' אלעזר בן עזריה וחכמים האם צריך [[להתפלל מוסף ביחיד]]. שלדעת ראב"ע אין היחיד מתפלל מוסף ואילו לדעת חכמים מתפלל. ודעה שלישית שם במשנה היא דעת ר' יהודה בשם ר' אלעזר בן עזריה שהיחיד חייב בתפילת מוסף רק במקום שאין ציבור שמתפללים, אך אם יש שם ציבור שמתפללים, פטור. | ||
<BR/>כתבו ה'''תוספות''' שם (ד"ה אין) בשם '''רבנו חננאל''' שהסיבה שהגמרא מביאה את ר' אמי ור' אסי, היא כדי להוכיח שאין הלכה כראב"ע, כלומר שהם היו מתפללים ביחידות, ש"מ שהלכה כרבנן. | |||
<BR/>דברים אלו הובאו ב'''תלמידי רבנו יונה''' (ד א ד"ה אלא) בשם רבני צרפת, שר' אמי ור' אסי היו מתפללים במקום לימודם אפילו שלא בעשרה, ושכן נכון לעשות לפי ששם הוא קביעות התורה. | |||
לעומת זאת דעת ה'''רמב"ם''' (תפילה ח ג) | לעומת זאת דעת ה'''רמב"ם''' (תפילה ח ג) שאין עדיפות לבית המדרש על פני בית הכנסת, אלא בתנאי שיתפלל שם בציבור, אך אם אין לו מנין, עדיף שיתפלל בבית הכנסת מאשר בבית המדרש. | ||
<BR/>'''רבנו יונה''' (ד א ד"ה אלא) כתב | <BR/>'''רבנו יונה''' (ד א ד"ה אלא) כתב להקשות שאם כן מה חידוש יש בדבר? ותירץ שהחידוש הוא שיש להעדיף את מקום הלימוד על פני רוב עם שבבית הכנסת. | ||
<BR/>ה'''כסף משנה''' לעומת זאת כותב שאפילו אם יש מנין שווה בבית הכנסת ובבית המדרש, גם זה חידוש שיש להעדיף בית מדרש ע"פ בית כנסת. | |||
עוד הוסיפו | עוד הוסיפו '''תלמידי רבנו יונה''' שם בשם רבם, שגם דברי הרמב"ם שלא להעדיף את מקום הלימוד על פני מנין, זהו דווקא באותם שהולכים לבית הנדרש ללמוד, שכיון שבלאו הכי יוצאים מביתם ללכת לביהמ"ד מוטב שיתפללו בבית הכנסת בציבור, אבל אותם שלומדים בביתם ואינם יוצאים, להם עדיף ללמוד בביתם אפילו ביחידות מאשר לבטל לימודם ולצאת לבית הכנסת להתפלל בציבור. | ||
ה'''רא"ש''' בפסקים (א ז) רק הביא הגמרא כצורתה, אמנם בתשובה (ד יא) כתב, שעדיף להתפלל עם הציבור בעשרה, שאין אנו תורתינו אומנותו כל כך, ובלאו הכי אנו מבטלים הרבה שעות ביום. והוסיף שאם תלמיד חכם לא יתפלל עם הציבור, ילמדו מזה אחרים ולא יחושו לתפילה כלל, כי אינם יודעים לדונו לכף זכות שעוסק בלימודו. | ה'''רא"ש''' בפסקים (א ז) רק הביא הגמרא כצורתה, אמנם בתשובה (ד יא) כתב, שעדיף להתפלל עם הציבור בעשרה, שאין אנו תורתינו אומנותו כל כך, ובלאו הכי אנו מבטלים הרבה שעות ביום. והוסיף שאם תלמיד חכם לא יתפלל עם הציבור, ילמדו מזה אחרים ולא יחושו לתפילה כלל, כי אינם יודעים לדונו לכף זכות שעוסק בלימודו. | ||
| שורה 18: | שורה 21: | ||
== שלחן ערוך ואחרונים == | == שלחן ערוך ואחרונים == | ||
ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים צ יח) כתב שבית מדרש קבוע יש בו קדושה יותר מבית כנסת, ומצוה יותר להתפלל בו, ובלבד שיהיו שם עשרה. | ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים צ יח) כתב שבית מדרש קבוע יש בו קדושה יותר מבית כנסת, ומצוה יותר להתפלל בו, ובלבד שיהיו שם עשרה. <BR/>ה'''רמ"א''' שם הביא דעת היש אומרים שאפילו בלא עשרה יש עדיפות על בית המדרש, אבל דווקא מי שתורתו אומנותו ואינו מתבטל בלאו הכי, והוסיף דברי הרא"ש שלא ירגיל עצמו לעשות כן שלא ילמדו ממנו עמי הארץ. | ||
<BR/>ה'''רמ"א''' שם הביא דעת היש אומרים שאפילו בלא עשרה יש עדיפות על בית המדרש, אבל דווקא מי שתורתו אומנותו ואינו מתבטל בלאו הכי, והוסיף דברי הרא"ש שלא ירגיל עצמו לעשות כן שלא ילמדו ממנו עמי הארץ. | |||
=== מי שאינו לומד בבית המדרש === | |||
כתב ה'''פרי מגדים''' (אשל אברהם לא) שכל העדיפות של בית מדרש על פני בית כנסת הוא דווקא לאותם שלומדים בבית המדרש, אבל מי שאינו לומד בו, עדיף להתפלל ברוב עם בבית הכנסת. | |||
<BR/>וכתב ה'''משנה ברורה''' (נה) כדבר פשוט שבית מדרש שקבוע לרבים ללימוד תורה, מוטב להתפלל בו בעשרה יותר מבבית כנסת ברוב עם, אפילו למי שאינו לומד בו כלל, לפי שקדושתו חמורה יותר. | |||
[[קטגוריה: תפילה]] | [[קטגוריה: תפילה]] | ||
גרסה מ־10:35, 22 ביוני 2018
|
יש להשלים סוגיה זו: בסוגיה זו חסר מידע בסיסי או הרחבות נוספות מעבר למידע שכתוב. | ||
| הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם. | |||
| בבלי: | ברכות ח א |
| רמב"ם: | תפילה ח ג |
| שולחן ערוך: | אורח חיים צ יח |
סוגית הגמרא
הגמרא (ברכות ח א) מביאה דברי אביי שמספר שבתחילה היה לומד בביתו ומתפלל בבית הכנסת, לאחר מכן, כששמע שר' חייא אמר שמיום שחרב בית המקדש אין לו בעולמו של הקב"ה אלא ד' אמות של הלכה, היה מקפיד להתפלל במקום שבו לומד.
ובאותו הקשר מובא שר' אמי ור' אסי, אע"פ שהיו להם שלושה עשר בתי כנסת בטבריה, לא התפללו אלא במקום שהיו גורסים את לימודם.
אם עדיפה תפילה במקום הלימוד על פני תפילה בציבור
הגמרא להלן (ברכות ל ב) מביאה שוב את עובדא דר' אמי ור' אסי שהיו מתפללים ביני עמודי, ושם זה מובא בהקשר למחלוקת ר' אלעזר בן עזריה וחכמים האם צריך להתפלל מוסף ביחיד. שלדעת ראב"ע אין היחיד מתפלל מוסף ואילו לדעת חכמים מתפלל. ודעה שלישית שם במשנה היא דעת ר' יהודה בשם ר' אלעזר בן עזריה שהיחיד חייב בתפילת מוסף רק במקום שאין ציבור שמתפללים, אך אם יש שם ציבור שמתפללים, פטור.
כתבו התוספות שם (ד"ה אין) בשם רבנו חננאל שהסיבה שהגמרא מביאה את ר' אמי ור' אסי, היא כדי להוכיח שאין הלכה כראב"ע, כלומר שהם היו מתפללים ביחידות, ש"מ שהלכה כרבנן.
דברים אלו הובאו בתלמידי רבנו יונה (ד א ד"ה אלא) בשם רבני צרפת, שר' אמי ור' אסי היו מתפללים במקום לימודם אפילו שלא בעשרה, ושכן נכון לעשות לפי ששם הוא קביעות התורה.
לעומת זאת דעת הרמב"ם (תפילה ח ג) שאין עדיפות לבית המדרש על פני בית הכנסת, אלא בתנאי שיתפלל שם בציבור, אך אם אין לו מנין, עדיף שיתפלל בבית הכנסת מאשר בבית המדרש.
רבנו יונה (ד א ד"ה אלא) כתב להקשות שאם כן מה חידוש יש בדבר? ותירץ שהחידוש הוא שיש להעדיף את מקום הלימוד על פני רוב עם שבבית הכנסת.
הכסף משנה לעומת זאת כותב שאפילו אם יש מנין שווה בבית הכנסת ובבית המדרש, גם זה חידוש שיש להעדיף בית מדרש ע"פ בית כנסת.
עוד הוסיפו תלמידי רבנו יונה שם בשם רבם, שגם דברי הרמב"ם שלא להעדיף את מקום הלימוד על פני מנין, זהו דווקא באותם שהולכים לבית הנדרש ללמוד, שכיון שבלאו הכי יוצאים מביתם ללכת לביהמ"ד מוטב שיתפללו בבית הכנסת בציבור, אבל אותם שלומדים בביתם ואינם יוצאים, להם עדיף ללמוד בביתם אפילו ביחידות מאשר לבטל לימודם ולצאת לבית הכנסת להתפלל בציבור.
הרא"ש בפסקים (א ז) רק הביא הגמרא כצורתה, אמנם בתשובה (ד יא) כתב, שעדיף להתפלל עם הציבור בעשרה, שאין אנו תורתינו אומנותו כל כך, ובלאו הכי אנו מבטלים הרבה שעות ביום. והוסיף שאם תלמיד חכם לא יתפלל עם הציבור, ילמדו מזה אחרים ולא יחושו לתפילה כלל, כי אינם יודעים לדונו לכף זכות שעוסק בלימודו.
הטור (אורח חיים צ) אף שבתחילת דבריו משמע כרבנו יונה שעדיף תפילה במקום הלימוד אפילו על חשבון תפילה בציבור, מ"מ בהמשך דבריו הביא תשובת הרא"ש הנ"ל, ומשמע שסובר כמותו לדינא.
שלחן ערוך ואחרונים
השלחן ערוך (אורח חיים צ יח) כתב שבית מדרש קבוע יש בו קדושה יותר מבית כנסת, ומצוה יותר להתפלל בו, ובלבד שיהיו שם עשרה.
הרמ"א שם הביא דעת היש אומרים שאפילו בלא עשרה יש עדיפות על בית המדרש, אבל דווקא מי שתורתו אומנותו ואינו מתבטל בלאו הכי, והוסיף דברי הרא"ש שלא ירגיל עצמו לעשות כן שלא ילמדו ממנו עמי הארץ.
מי שאינו לומד בבית המדרש
כתב הפרי מגדים (אשל אברהם לא) שכל העדיפות של בית מדרש על פני בית כנסת הוא דווקא לאותם שלומדים בבית המדרש, אבל מי שאינו לומד בו, עדיף להתפלל ברוב עם בבית הכנסת.
וכתב המשנה ברורה (נה) כדבר פשוט שבית מדרש שקבוע לרבים ללימוד תורה, מוטב להתפלל בו בעשרה יותר מבבית כנסת ברוב עם, אפילו למי שאינו לומד בו כלל, לפי שקדושתו חמורה יותר.