הבדלים בין גרסאות בדף "תפילה בבית המדרש"

מתוך ויקיסוגיה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 14: שורה 14:


ה'''רא"ש''' בפסקים (א ז) רק הביא הגמרא כצורתה, אמנם בתשובה (ד יא) כתב, שעדיף להתפלל עם הציבור בעשרה, שאין אנו תורתינו אומנותו כל כך, ובלאו הכי אנו מבטלים הרבה שעות ביום. והוסיף שאם תלמיד חכם לא יתפלל עם הציבור, ילמדו מזה אחרים ולא יחושו לתפילה כלל, כי אינם יודעים לדונו לכף זכות שעוסק בלימודו.
ה'''רא"ש''' בפסקים (א ז) רק הביא הגמרא כצורתה, אמנם בתשובה (ד יא) כתב, שעדיף להתפלל עם הציבור בעשרה, שאין אנו תורתינו אומנותו כל כך, ובלאו הכי אנו מבטלים הרבה שעות ביום. והוסיף שאם תלמיד חכם לא יתפלל עם הציבור, ילמדו מזה אחרים ולא יחושו לתפילה כלל, כי אינם יודעים לדונו לכף זכות שעוסק בלימודו.
ה'''טור''' (אורח חיים צ) אף שבתחילת דבריו משמע כרבנו יונה שעדיף תפילה במקום הלימוד אפילו על חשבון תפילה בציבור, מ"מ בהמשך דבריו הביא תשובת הרא"ש הנ"ל, ומשמע שסובר כמותו לדינא.
== שלחן ערוך ואחרונים ==
ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים צ יח) כתב שבית מדרש קבוע יש בו קדושה יותר מבית כנסת, ומצוה יותר להתפלל בו, ובלבד שיהיו שם עשרה.
<BR/>ה'''רמ"א''' שם הביא דעת היש אומרים שאפילו בלא עשרה יש עדיפות על בית המדרש, אבל דווקא מי שתורתו אומנותו ואינו מתבטל בלאו הכי, והוסיף דברי הרא"ש שלא ירגיל עצמו לעשות כן שלא ילמדו ממנו עמי הארץ.


[[קטגוריה: תפילה]]
[[קטגוריה: תפילה]]

גרסה מ־22:45, 21 ביוני 2018

Incomplete-document-purple.svg יש להשלים סוגיה זו: בסוגיה זו חסר מידע בסיסי או הרחבות נוספות מעבר למידע שכתוב.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
מקורות
בבלי:ברכות ח א
רמב"ם:תפילה ח ג
שולחן ערוך:אורח חיים צ יח

סוגית הגמרא

הגמרא (ברכות ח א) מביאה דברי אביי שמספר שבתחילה היה לומד בביתו ומתפלל בבית הכנסת, לאחר מכן, כששמע שר' חייא אמר שמיום שחרב בית המקדש אין לו בעולמו של הקב"ה אלא ד' אמות של הלכה, היה מקפיד להתפלל במקום שבו לומד.
ובאותו הקשר מובא שר' אמי ור' אסי, אע"פ שהיו להם שלושה עשר בתי כנסת בטבריה, לא התפללו אלא במקום שהיו גורסים את לימודם.

אם עדיפה תפילה במקום הלימוד על פני תפילה בציבור

רבנו יונה (ד א ד"ה אלא) כתב בשם רבני צרפת, שר' אמי ור' אסי היו מתפללים במקום לימודם אפילו שלא בעשרה, ושכן נכון לעשות לפי ששם הוא קביעות התורה.

לעומת זאת דעת הרמב"ם (תפילה ח ג) שלא אמרו כן אלא בתנאי שיתפלל שם בציבור, אך אם אין לו מנין, עדיף שיתפלל בבית הכנסת מאשר בבית המדרש.
רבנו יונה (ד א ד"ה אלא) כתב בדעתו שאעפ"כ חידוש יש בדבר, להעדיף את מקום הלימוד על פני רוב עם שבבית הכנסת.

עוד הוסיפו תלמידי רבנו יונה בשם רבם, שגם דברי הרמב"ם שלא להעדיף את מקום הלימוד על פני מנין, זהו דווקא באותם שהולכים לבית הנדרש ללמוד, שכיון שבלאו הכי יוצאים מביתם ללכת לביהמ"ד מוטב שיתפללו בבית הכנסת בציבור, אבל אותם שלומדים בביתם ואינם יוצאים, להם עדיף ללמוד בביתם אפילו ביחידות מאשר לבטל לימודם ולצאת לבית הכנסת להתפלל בציבור.

הרא"ש בפסקים (א ז) רק הביא הגמרא כצורתה, אמנם בתשובה (ד יא) כתב, שעדיף להתפלל עם הציבור בעשרה, שאין אנו תורתינו אומנותו כל כך, ובלאו הכי אנו מבטלים הרבה שעות ביום. והוסיף שאם תלמיד חכם לא יתפלל עם הציבור, ילמדו מזה אחרים ולא יחושו לתפילה כלל, כי אינם יודעים לדונו לכף זכות שעוסק בלימודו.

הטור (אורח חיים צ) אף שבתחילת דבריו משמע כרבנו יונה שעדיף תפילה במקום הלימוד אפילו על חשבון תפילה בציבור, מ"מ בהמשך דבריו הביא תשובת הרא"ש הנ"ל, ומשמע שסובר כמותו לדינא.

שלחן ערוך ואחרונים

השלחן ערוך (אורח חיים צ יח) כתב שבית מדרש קבוע יש בו קדושה יותר מבית כנסת, ומצוה יותר להתפלל בו, ובלבד שיהיו שם עשרה.
הרמ"א שם הביא דעת היש אומרים שאפילו בלא עשרה יש עדיפות על בית המדרש, אבל דווקא מי שתורתו אומנותו ואינו מתבטל בלאו הכי, והוסיף דברי הרא"ש שלא ירגיל עצמו לעשות כן שלא ילמדו ממנו עמי הארץ.