הבדלים בין גרסאות בדף "תערובת מין במינו"

מתוך ויקיסוגיה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{תחרות כתיבה}}
‏{{מקורות|זבחים ח ו|זבחים עז ב||פסולי המוקדשין ב כב|יורה דעה צח}}
{{מקורות|משנה זבחים פרק ח משנה ו|בבלי זבחים עז עמוד ב|ירושלמי|רמב"ם |שלחן ערוך יורה דעה סימן צח}}
סוגיא זו הולכת לעסוק מה עושים במקרה בו מתערבבים איסור והיתר ששווים במינם, אך שונים בהיתרם ובאיסורם. בסוגיא זו ננסה לסקור את הנושא- מבחינת מקור הנושא שהתייחס לענייני קדשים, ולאחר מכן נעסוק בענייני איסור והיתר בסוגיות מקבילות.  
סוגיא זו הולכת לעסוק מה עושים במקרה בו מתערבבים איסור והיתר ששווים במינם, אך שונים בהיתרם ובאיסורם. בסוגיא זו ננסה לסקור את הנושא- מבחינת מקור הנושא שהתייחס לענייני קדשים, ולאחר מכן נעסוק בענייני איסור והיתר בסוגיות מקבילות.  
== מין במינו לעניין קדשים ==
== מין במינו לעניין קדשים ==
'''מחלוקת רבי יהודה וחכמים'''  
'''מחלוקת רבי יהודה וחכמים'''  
שורה 30: שורה 28:
* העמדת גלידות (אייז קרים) בדברי איסור- השוואה למין במינו וחלוקה בינהם. שו"ת אגרות משה יו"ד ח"ב תשובה לב  
* העמדת גלידות (אייז קרים) בדברי איסור- השוואה למין במינו וחלוקה בינהם. שו"ת אגרות משה יו"ד ח"ב תשובה לב  


== שיעורים, מאמרים וכתבי עת ==
* [http://www.example.com התוכן בקישור], באתר (שם האתר)
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}


[[קטגוריה:בחרו קטגוריה מתאימה]]
[[קטגוריה: תערובות]]
[[קטגוריה: זבחים עז:]]
[[קטגוריה: פסולי המוקדשין פרק ב]]
[[קטגוריה: יורה דעה סימן צח]]

גרסה אחרונה מ־14:17, 3 בספטמבר 2018

מקורות
משנה:זבחים ח ו
בבלי:זבחים עז ב
רמב"ם:פסולי המוקדשין ב כב
שולחן ערוך:יורה דעה צח

סוגיא זו הולכת לעסוק מה עושים במקרה בו מתערבבים איסור והיתר ששווים במינם, אך שונים בהיתרם ובאיסורם. בסוגיא זו ננסה לסקור את הנושא- מבחינת מקור הנושא שהתייחס לענייני קדשים, ולאחר מכן נעסוק בענייני איסור והיתר בסוגיות מקבילות.

מין במינו לעניין קדשים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מחלוקת רבי יהודה וחכמים

נחלקו חכמים ורבי יהודה במשנה בזבחים (עז:- עח.) אם נתערב דם של קרבן בדם בהמה או בדם חיה, לדעת חכמים דם הזביחה מתבטל בדם בהמה או חיה כמו שמתבטל דם במים, שאם אין מראית דם במים הוא בטל ה"ה כאן. ורבי יהודה סובר שאין דם מבטל דם. ובגמרא שם אומר ר' חייא בר אבא בדעת חכמים שהצורך במראית דם הוא דווקא אם נפלו מים לתוך הדם אבל אם נפל דם לתוך מים, ראשון ראשון מתבטל למים.

המחלוקת בביאור הפסוק

ר' יוחנן שמובא בגמרא במנחות (כב.) מסביר שנחלקו בהסבר הפסוק (ויקרא טז, יח): "ולקח מדם הפר ומדם השעיר" שהרי וודאי הוא שדם הפר מרובה מדם השעיר, ומדוע הוא נקרא דם השעיר אחר עירובו עם דם הפר. חכמים מסבירים שמכאן שהעולים על גבי המזבח לא מבטלים זה את זה. ואילו רבי יהודה למד מכאן דין כללי שמין במינו לא מתבטל.

בביאור דעת רבי יהודה

רש"י בזבחים (עז: ד"ה אין דם) על המשנה אומר בדעת רבי יהודה שאפילו טיפה אחת של קרבן לא מתבטלת וראויה לעלות על המזבח. תוס' במנחות (כב: ד"ה ורבי יהודה) מאריך ליישב את הסוגיות בשיטת רבי יהודה, שהרי רואים דינים כמו מדומע ועוד, שקיים בהם הדין של ביטול במין במינו. ואמר התוס' שני תירוצים: ר"ת מסביר שמה שחידש רבי יהודה שמין במינו אינו בטל הוא בלח שהרי הוא מתערב כמו שצריך אך ביבש מודה שבטל. והתירוץ השני של רבינו יום טוב מפלנ"ו הוא שכהמבטל לא יכול להיות כבטל, כמו תרומה שנפלה לתוך חולין, שהחולין לא יכולים להפך לתרומה, בזה מודה רבי יהודה ששייך ביטול. (והרי זה כמין בשאינו מינו) אך רבי יהודה עסק במצב בו יכולים המתערבים להעשות זה כזה, ועל זה חידש רבי יהודה שמין במינו לא בטל.

בביאור סברת המחלוקת

הר"ן בנדרים (נב. ד"ה וקשיא) מסביר את הסברות במחלוקת רבי יהודה וחכמים. הוא מסביר שהסיבה שרבי יהודה סובר שמין במינו לא בטל הוא מפני "לפי שכל דבר שהוא דומה לחבירו... מעמידו ומחזקו", ואילו חכמים סוברים שאין ללכת אחר הדמיון בעצם, אלא אחר איסורם והיתרם, וכיוון שאחד איסור ואחד היתר, הרי שאינם נחשבים מאותם המין, ואילו איסורים מאותם הסוג- כמו דמים שעולים על גבי המזבח, דווקא הם ייחשבו כמין במינו ולא יתבטלו זה בזה. ראה עוד בדעת הר"ן בקישור. וכן ראה השלכות מדבריו לסוגיות בקודשים בשו"ת דובב מישרים ח"א סי' סו.

להלכה

הרמב"ם בי"ד החזקה (עבודה, פסולי המוקדשין ב, כב) פוסק להלכה לעניין קדשים כדעת רבי יהודה שאין דם יכול לבטל דם, וראה שם דברי הלחם משנה בארוכה.

מין במינו לעניין איסור והיתר[עריכה | עריכת קוד מקור]

במסכת פסחים (ל.) אומר רבא שהלכה חמץ בזמנו בין במינו בין שלא במינו- אסור במשהו. רש"י שם מסביר שאף שרבא עסק בחמץ, אי"ז דין רק בחמץ אלא בכל האיסורים שמין במינו לא בטל כלל, אפי' באלף. ור"ת (תוס' בפסחים ל. ד"ה אמר) חולק וסובר שמה שאמר רבא הוא בחמץ בלבד, משום חומרא דחמץ אסרו בו אפילו משהו במין במינו, אך בשאר איסורים סובר שבטל בנותן טעם. וכ"כ בשם הרב רב יהודאי גאון. ובשם רב יוסף טוב עלם. והביאו בתוספות ראיות לכאן ולכאן. וכן דעת הרי"ף (חולין ק.) כר"ת. וביאר הב"י ועוד שמהתורה יש ביטול ברב וחכמים הצריכו ביטול בשישים. וכתב בשו"ע (יורה דעה צח א): "וכן אם הוא מין במינו, כיון שאין לעמוד על הטעם משערים בשישים" (תרגום מארמית).

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • העמדת גלידות (אייז קרים) בדברי איסור- השוואה למין במינו וחלוקה בינהם. שו"ת אגרות משה יו"ד ח"ב תשובה לב