הבדלים בין גרסאות בדף "תחילתו עיסה וסופו סופגנין"
| שורה 1: | שורה 1: | ||
== מקור הדין במשנה == | == מקור הדין במשנה == | ||
כתוב במשנה במסכת '''חלה''' (פ"א מ"ה) כל שתחילתו עיסה וסופו סופגנין חייבת | כתוב במשנה במסכת '''חלה''' (פ"א מ"ה) כל שתחילתו עיסה וסופו סופגנין חייבת ב[[חלה]], וכל שתחילתו סופגנין וסופו עיסה נמי חייב בחלה, אבל תחילתו וסופו סופגנין פטור מן החלה, והטעם כיון דאם תחילתו עיסה היה חיוב של חלה ואע"פ דסופו סופגנין לא יצא מידי חיוב חלה, וכן אם סופו עיסה חייב בחלה כיון דהוי לחם אבל אם אין תחילתו עיסה אין שעת חיוב ולכן פטור מן החלה כיון דבחלה כתיב "ראשית עריסותיכם" ודוקא כשיש עיסה או בהתחלה או בסוף. | ||
=== שיטות הראשונים === | === שיטות הראשונים === | ||
נחלקו הראשונים בביאור משנה זו, דעת ר"ת ב'''ברכות''' (לז: תוד"ה לחם) וב'''פסחים''' (לז: בתוד"ה דכו"ע),דביאור משנה זו הוא כפשוטו דלחם שעשוי בתחילתו בלילה עבה אע"פ דסופו סופגנין | נחלקו הראשונים בביאור משנה זו, דעת ר"ת ב'''ברכות''' (לז: תוד"ה לחם) וב'''פסחים''' (לז: בתוד"ה דכו"ע),דביאור משנה זו הוא כפשוטו דלחם שעשוי בתחילתו בלילה עבה אע"פ דסופו סופגנין חייב בחלה וכן להיפך, ועוד מחדש ר"ת דמברכין עליו המוציא דהרי כל שחייב בחלה מברכין עליו המוציא אך כ' דעל מאכל שאין לו תוריתא דנהמא לא מברך המוציא כגון גרימזל"י [לאקשין] דלית ביה תוריתא דנהמא [כיון שהוא עשוי חוטים ולא כלחם אחד], | ||
אך מדעת '''רש"י''' ב'''ברכות''' (לז:) משמע דחלק על ר"ת וס"ל דאע"פ דתחילתו עיסה כיון דסופו עשוי בחמה פטור מן החלה ואין מברך עליו המוציא, וכן ה'''ר"ן''' '''בפסחים''' (לז:) מביא בשם '''הרמב"ן''' דפליג אר"ת וס"ל דכי תנן תחילתו עיסה וסופו סופגנין חייבת בחלה היינו שעשאה מתחלה ע"ד לחם ולהכי חייבת בחלה אפי' נמלך ועשאה סופגנין כיון דלא פקע חיובא, אבל כל שעשאה מתחילה ע"ד לעשותה סופגנין פטורה מן החלה והיינו רישא כל שתחילתו וסופו סופגנין פטורה מן החלה, ובאמת דזוהי שיטת ה'''ר"ש''' במסכת '''חלה''' ולשיטתו כל הגזירה היא דוקא היכא דתחילתו בלילה עבה ואפה חלק דאז חיישינן שמא ימלך אבל היכא דבישלה כולה פטורה מן החלה, וב'''רא"ש''' ב'''פסחים''' מביא דברי ה'''ר"ש''' וכ' דרבינו מאיר היה נוהג כשלשין העיסה בביתו כדי לבשלה במים או לטגנה בשמן היה מצוה לאפות ממנה מעט ועל ידי כך נתחייבה כולה בחלה קודם שיקח ממנה מעט דחיישינן שמא תמלך וגם לא היה אוכל בלא המוציא אחר שנתבשלה או נטגנה וגם לא היה מברך עליה המוציא אלא היה מברך על לחם אחר תחילה ואח"כ אוכלה, כיון שהיה חושש לכל השיטות ורצה לצאת ידי כולם. | אך מדעת '''רש"י''' ב'''ברכות''' (לז:) משמע דחלק על ר"ת וס"ל דאע"פ דתחילתו עיסה כיון דסופו עשוי בחמה פטור מן החלה ואין מברך עליו המוציא, וכן ה'''ר"ן''' '''בפסחים''' (לז:) מביא בשם '''הרמב"ן''' דפליג אר"ת וס"ל דכי תנן תחילתו עיסה וסופו סופגנין חייבת בחלה היינו שעשאה מתחלה ע"ד לחם ולהכי חייבת בחלה אפי' נמלך ועשאה סופגנין כיון דלא פקע חיובא, אבל כל שעשאה מתחילה ע"ד לעשותה סופגנין פטורה מן החלה והיינו רישא כל שתחילתו וסופו סופגנין פטורה מן החלה, ובאמת דזוהי שיטת ה'''ר"ש''' במסכת '''חלה''' ולשיטתו כל הגזירה היא דוקא היכא דתחילתו בלילה עבה ואפה חלק דאז חיישינן שמא ימלך אבל היכא דבישלה כולה פטורה מן החלה, וב'''רא"ש''' ב'''פסחים''' מביא דברי ה'''ר"ש''' וכ' דרבינו מאיר היה נוהג כשלשין העיסה בביתו כדי לבשלה במים או לטגנה בשמן היה מצוה לאפות ממנה מעט ועל ידי כך נתחייבה כולה בחלה קודם שיקח ממנה מעט דחיישינן שמא תמלך וגם לא היה אוכל בלא המוציא אחר שנתבשלה או נטגנה וגם לא היה מברך עליה המוציא אלא היה מברך על לחם אחר תחילה ואח"כ אוכלה, כיון שהיה חושש לכל השיטות ורצה לצאת ידי כולם. | ||
==== דעת הר"ש לגבי המוציא ==== | |||
ויש לדון לפי דבריהם מה הדין לגבי המוציא היכא דחייבת בחלה דה'''ר"ש''' לא דיבר לגבי המוציא, רק בתחילת דבריו כ' קודם שחזר בו דכל היכא דחייבת ב[[חלה]] מברכין עליו המוציא, והנה ב'''ר' יונה''' בכיצד מברכין מביא שם בשם ר"י דעיסה שעשאה מתחילה עבה ואח"כ ריככה במים חייבת בחלה כיון דעשאה מתחלה עבה, אבל פטורה מהמוציא כיון דחיוב חלה תלוי בגלגול וכיון דאיכא גלגול חייב אבל המוציא תלוי במה דהוי לחם וכיון דלא הוי לחם לא מברך המוציא, וכ"כ '''ר' ירוחם''' בדעת ה'''ר"ש''' וה'''רמב"ן''' דאע"פ דנתחייבה בחלה זהו דוקא גבי חיוב חלה דאזלינן בתר שעת גלגול אבל בהמוציא פטורה כיון דבשעת אפיה הוי סופגנין ולא הוי לחם. | |||
כ' ה'''טור''' (או"ח סי' קס"ח סעי' י"ג) כל דבר שבלילתו עבה אפי' בישלו במים או טיגנו בשמן לחם גמור הוא וחייב בחלה ומברכין עליו המוציא ובלבד שיהא בו תואר לחם, ואם בלילתו רכה ובשלו במים או טגנו בשמן לאו לחם הוא לענין חלה והמוציא, משמע מדבריו דפסק כר"ת דכל שתחילת העיסה בלילה עבה חייב בחלה ומברך המוציא, | |||
גרסה מ־22:55, 14 ביוני 2020
מקור הדין במשנה
כתוב במשנה במסכת חלה (פ"א מ"ה) כל שתחילתו עיסה וסופו סופגנין חייבת בחלה, וכל שתחילתו סופגנין וסופו עיסה נמי חייב בחלה, אבל תחילתו וסופו סופגנין פטור מן החלה, והטעם כיון דאם תחילתו עיסה היה חיוב של חלה ואע"פ דסופו סופגנין לא יצא מידי חיוב חלה, וכן אם סופו עיסה חייב בחלה כיון דהוי לחם אבל אם אין תחילתו עיסה אין שעת חיוב ולכן פטור מן החלה כיון דבחלה כתיב "ראשית עריסותיכם" ודוקא כשיש עיסה או בהתחלה או בסוף.
שיטות הראשונים
נחלקו הראשונים בביאור משנה זו, דעת ר"ת בברכות (לז: תוד"ה לחם) ובפסחים (לז: בתוד"ה דכו"ע),דביאור משנה זו הוא כפשוטו דלחם שעשוי בתחילתו בלילה עבה אע"פ דסופו סופגנין חייב בחלה וכן להיפך, ועוד מחדש ר"ת דמברכין עליו המוציא דהרי כל שחייב בחלה מברכין עליו המוציא אך כ' דעל מאכל שאין לו תוריתא דנהמא לא מברך המוציא כגון גרימזל"י [לאקשין] דלית ביה תוריתא דנהמא [כיון שהוא עשוי חוטים ולא כלחם אחד], אך מדעת רש"י בברכות (לז:) משמע דחלק על ר"ת וס"ל דאע"פ דתחילתו עיסה כיון דסופו עשוי בחמה פטור מן החלה ואין מברך עליו המוציא, וכן הר"ן בפסחים (לז:) מביא בשם הרמב"ן דפליג אר"ת וס"ל דכי תנן תחילתו עיסה וסופו סופגנין חייבת בחלה היינו שעשאה מתחלה ע"ד לחם ולהכי חייבת בחלה אפי' נמלך ועשאה סופגנין כיון דלא פקע חיובא, אבל כל שעשאה מתחילה ע"ד לעשותה סופגנין פטורה מן החלה והיינו רישא כל שתחילתו וסופו סופגנין פטורה מן החלה, ובאמת דזוהי שיטת הר"ש במסכת חלה ולשיטתו כל הגזירה היא דוקא היכא דתחילתו בלילה עבה ואפה חלק דאז חיישינן שמא ימלך אבל היכא דבישלה כולה פטורה מן החלה, וברא"ש בפסחים מביא דברי הר"ש וכ' דרבינו מאיר היה נוהג כשלשין העיסה בביתו כדי לבשלה במים או לטגנה בשמן היה מצוה לאפות ממנה מעט ועל ידי כך נתחייבה כולה בחלה קודם שיקח ממנה מעט דחיישינן שמא תמלך וגם לא היה אוכל בלא המוציא אחר שנתבשלה או נטגנה וגם לא היה מברך עליה המוציא אלא היה מברך על לחם אחר תחילה ואח"כ אוכלה, כיון שהיה חושש לכל השיטות ורצה לצאת ידי כולם.
דעת הר"ש לגבי המוציא
ויש לדון לפי דבריהם מה הדין לגבי המוציא היכא דחייבת בחלה דהר"ש לא דיבר לגבי המוציא, רק בתחילת דבריו כ' קודם שחזר בו דכל היכא דחייבת בחלה מברכין עליו המוציא, והנה בר' יונה בכיצד מברכין מביא שם בשם ר"י דעיסה שעשאה מתחילה עבה ואח"כ ריככה במים חייבת בחלה כיון דעשאה מתחלה עבה, אבל פטורה מהמוציא כיון דחיוב חלה תלוי בגלגול וכיון דאיכא גלגול חייב אבל המוציא תלוי במה דהוי לחם וכיון דלא הוי לחם לא מברך המוציא, וכ"כ ר' ירוחם בדעת הר"ש והרמב"ן דאע"פ דנתחייבה בחלה זהו דוקא גבי חיוב חלה דאזלינן בתר שעת גלגול אבל בהמוציא פטורה כיון דבשעת אפיה הוי סופגנין ולא הוי לחם.
כ' הטור (או"ח סי' קס"ח סעי' י"ג) כל דבר שבלילתו עבה אפי' בישלו במים או טיגנו בשמן לחם גמור הוא וחייב בחלה ומברכין עליו המוציא ובלבד שיהא בו תואר לחם, ואם בלילתו רכה ובשלו במים או טגנו בשמן לאו לחם הוא לענין חלה והמוציא, משמע מדבריו דפסק כר"ת דכל שתחילת העיסה בלילה עבה חייב בחלה ומברך המוציא,