הבדלים בין גרסאות בדף "שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח"

מתוך ויקיסוגיה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 22: שורה 22:
<BR/>אמנם ה'''ריטב"א''' (ו ב ד"ה אותו טפח) כתב שדעת רש"י שצריך להניח את הטפח כנגד הצד הפרוץ בסופו, שאם הניח שתיים בצד צפון ומזרח, יש להניח את הטפח בפינה הדרומית מערבית, כנגד רוח מערב או כנגד רוח דרום.
<BR/>אמנם ה'''ריטב"א''' (ו ב ד"ה אותו טפח) כתב שדעת רש"י שצריך להניח את הטפח כנגד הצד הפרוץ בסופו, שאם הניח שתיים בצד צפון ומזרח, יש להניח את הטפח בפינה הדרומית מערבית, כנגד רוח מערב או כנגד רוח דרום.
<BR/>כדברי רש"י שלפנינו פירש גם '''המאור הקטן''' (ב א ד"ה אותו טפח).
<BR/>כדברי רש"י שלפנינו פירש גם '''המאור הקטן''' (ב א ד"ה אותו טפח).
<BR/>הרמב"ן ב'''מלחמות השם''' (ב ב) סובר שכנגד היוצא הוא כפי שפירש הריטב"א בדעת רש"י, שמעמידו כנגד סוף הדופן שמולו, רחוק מן הכותל, כך שסוף דופן מזרחי הארוך, כנגד סוף הטפח מכוונים זה כנגד זה. והכריח הרמב"ן את דבריו, שהרי רב סובר בסוגיה בבבא בתרא שאם יש ארוך כנגד קצר, לא קנה אלא כנגד הקצר, ואם כן הוא הדין כאן שהסוכה לא תחשב אלא כנגד הקצר, והיינו טפח. אלא על כרחך שרב סובר שכנגד היוצא הוא כנגד סוף הכותל שכנגדו.
 
הרמב"ן ב'''מלחמות השם''' (ב ב) כתב להביא ראיה מהסוגיה ב'''בבא בתרא''' (סב א) שם אומר רב שאם אדם מכר לחבירו שדה ו[[כתב לו מיצר אחד ארוך ומיצר אחד קצר]] (למשל שכתב ברוח ערב מאה אמה וברוח מזרח חמישים אמה), לא קנה הקונה אלא כנגד הקצר. וגם שם שאלו רב כהנא ורב אסי את רב, שיכול הוא לקנות כנגד ראש תור, כלומר שיקנה באלכסון, מתחיל ממערב מאה אמה והולך ויורד באלכסון למזרח עד חמישים אמה.
סובר שכנגד היוצא הוא כפי שפירש הריטב"א בדעת רש"י, שמעמידו כנגד סוף הדופן שמולו, רחוק מן הכותל, כך שסוף דופן מזרחי הארוך, כנגד סוף הטפח מכוונים זה כנגד זה. והכריח הרמב"ן את דבריו, שהרי רב סובר בסוגיה בבבא בתרא שאם יש ארוך כנגד קצר, לא קנה אלא כנגד הקצר, ואם כן הוא הדין כאן שהסוכה לא תחשב אלא כנגד הקצר, והיינו טפח. אלא על כרחך שרב סובר שכנגד היוצא הוא כנגד סוף הכותל שכנגדו.


==== פירוש ראש תור ====
==== פירוש ראש תור ====

גרסה מ־11:32, 22 בספטמבר 2021

דין שלוש דפנות בסוכה כיצד צריכות להיות עומדות ומה אורך הדופן השלישית והיכן צריך להעמידה.

משנה

המשנה (סוכה א א) אומרת שסוכה שאין לה שלוש דפנות פסולה. כלומר אין צורך בארבע דפנות וגם לא די בשתי דפנות, אלא משלוש דפנות ומעלה. להלן בגמרא מובא שלומדים זאת מכך שכתוב שלוש פעמים 'סכות' בפסוקים, אמנם הגמרא דנה באופן שבו הפסוקים נדרשים וכיצד צריכות להיות מונחות הדפנות.

סוגית הגמרא

מחלוקת התנאים וטעמה

בגמרא (סוכה ו ב) מובאת ברייתא ובה מחלוקת תנאים, בעניין הדופן השלישית בסוכה. לתנא קמא צריך בסוכה שיהיו שתיים כהלכתן ושלישית אפילו טפח, ואילו לפי ר' שמעון שלוש כהלכתן ורביעית אפילו טפח.
בפשטות כוונת הברייתא ששתים מהדפנות צריכות להיות כשיעור דהיינו ז' טפחים כהלכתן, והשלישית די לה אם תהיה טפח. אמנם בהמשך הגמרא מתבאר שניתן לפרש 'שתים כהלכתן' דהיינו ששתיים מהדפנות צריכות להיות מונחות כהלכתן, שנוגעות אחת בשניה[1], כגון אחת ברוח דרום ואחת ברוח מזרח. אך אם אין שתי הדפנות השלמות מונחות כהלכתן, כלומר שאינן נוגעות זו בזו אלא עומדות זו מול זו כמבוי מפולש, אין השלישית כשרה בטפח בלבד, אלא צריכה להיות ארוכה יותר[2], וכפי שיתבאר להלן.

ביאור המחלוקת

בגמרא מובאות ארבעה דרכים בטעם המחלוקת:

  • נחלקו התנאים האם יש אם למסורת או יש אם למקרא. לדעת חכמים יש אם למסורת, וכיוון שכתוב פעמיים "בסכת", "בסכת", בכתיב חסר, ופעם אחת "בסכות" בכתיב מלא, הרי כאן ארבע. פעם אחת היא לגוף הדין של חובת סוכה, נשארו שלוש פעמים לשלוש דפנות, והלכה למשה מסיני שגרעה דופן שלישית לטפח בלבד.

היכן יש להעמיד את הטפח

הגמרא (ו ב) דנה היכן יש להעמיד את אותו הטפח של הדופן השלישית, ומביאה דברי רב שיש להעמידו 'כנגד היוצא', וכן אומר שמואל בשם לוי, ושכן מורין בבית המדרש להעמידו כנגד היוצא.
דעה נוספת היא של רב כהנא ורב אסי, ששואלים את רב למה לא נעמיד את הטפח כנגד ראש תור? ורב שתק ולא ענה.
דעה שלישית רב סימון וי"א ר' יהושע בן לוי - שצריך לעשות טפח שוחק, כלומר מעט יותר מטפח, ולהעמיד אותו בפחות משלושה סמוך לאחת הדפנות, והרי קיימא לן שכל פחות משלושה סמוך לדופן כלבוד דמי.

פירוש 'כנגד היוצא'

רש"י (ו ב ד"ה כנגד היוצא) מפרש שכנגד היוצא הכוונה שצריך להניח את הטפח בזווית שהמחיצה כלה, שאם הניח השתיים בצד צפון ומזרח, יש להעמיד את הטפח הנוסף בסוף צד צפון כנגד רוח מערב, או בסוף צד מזרח כנג רוח דרום.
אמנם הריטב"א (ו ב ד"ה אותו טפח) כתב שדעת רש"י שצריך להניח את הטפח כנגד הצד הפרוץ בסופו, שאם הניח שתיים בצד צפון ומזרח, יש להניח את הטפח בפינה הדרומית מערבית, כנגד רוח מערב או כנגד רוח דרום.
כדברי רש"י שלפנינו פירש גם המאור הקטן (ב א ד"ה אותו טפח).

הרמב"ן במלחמות השם (ב ב) כתב להביא ראיה מהסוגיה בבבא בתרא (סב א) שם אומר רב שאם אדם מכר לחבירו שדה וכתב לו מיצר אחד ארוך ומיצר אחד קצר (למשל שכתב ברוח ערב מאה אמה וברוח מזרח חמישים אמה), לא קנה הקונה אלא כנגד הקצר. וגם שם שאלו רב כהנא ורב אסי את רב, שיכול הוא לקנות כנגד ראש תור, כלומר שיקנה באלכסון, מתחיל ממערב מאה אמה והולך ויורד באלכסון למזרח עד חמישים אמה.

סובר שכנגד היוצא הוא כפי שפירש הריטב"א בדעת רש"י, שמעמידו כנגד סוף הדופן שמולו, רחוק מן הכותל, כך שסוף דופן מזרחי הארוך, כנגד סוף הטפח מכוונים זה כנגד זה. והכריח הרמב"ן את דבריו, שהרי רב סובר בסוגיה בבבא בתרא שאם יש ארוך כנגד קצר, לא קנה אלא כנגד הקצר, ואם כן הוא הדין כאן שהסוכה לא תחשב אלא כנגד הקצר, והיינו טפח. אלא על כרחך שרב סובר שכנגד היוצא הוא כנגד סוף הכותל שכנגדו.

פירוש ראש תור

מדברי רש"י (ז א ד"ה ויעמידנו) נראה שראש תור הכוונה להעמיד את הטפח באלכסון מול הזווית של שתי הדפנות האחרות. למשל, אם הדפנות השלמות מונחות מערב וצפון, יש לו להניח את הטפח באלכסון בקרן דרומית מזרחית, שאז הטפח נראה נוטה לשתי מחיצות וננראה כארבע דפנות.

סוכה העשויה כמבוי

בהמשך הגמרא מביאה דברי רב יהודה שסוכה העשויה כמבוי כשרה, ואת אותו טפח מעמיד לכל רוח שירצה.
לעומת זאת, דעת ר' סימון וי"א ר' יהושע בן לוי שסוכה העשויה במבוי דינה שונה, ואין מספיק בה טפח לדופן שלישית, אלא עושה פס שהוא מעט יותר מארבעה טפחים, ומעמידו בפחות משלושה טפחים סמוך לדופן, וכיון שכל פחות משלושה כלבוד דמי, הרי שיש כאן דופן של ז' טפחים.

על זה שואלת הגמרא מה ההבדל בין סוכה העשויה כמבוי שצריך בה פס ארבעה טפחים ומשהו, לבין סוכה העשויה כמין גא"ם ששתי הדפנות נוגעות זו בזו, שבזה לדופן השלישית די בטפח שוחק בלבד?
ומשיבה הגמרא, שכאשר יש שתי דפנות כהלכתן די בטפח להשלים לג' דפנות, אבל בסוכה העשויה כמבוי שאין שתי דפנות כהלכתן, צריך פס ארבעה ומשהו.

צורת הפתח

רבא קובע הסתייגות לדין זה ואומר שצריך בסוכה כזו צורת הפתח.
דברי רבא נאמרים בגמרא בשלוש לשונות שונים: א. שאין הסוכה ניתרת אלא בצורת הפתח. ב. שניתרת גם בצורת הפתח. ג. שצריכה גם צורת הפתח.
ומובא גם מעשה המסייע לדרך השלישית שבדברי רבא, שרב אשי מצא את רב כהנא שעשה טפח שוחק וגם צורת הפתח, ושאל אותו למה צריך את שניהם והרי די באחד, או בצורת הפתח או בטפח שוחק? ועונה לו רב כהנא שסובר הוא כלישנא בתרא, שצריך מלבד טפח שוחק גם צורת הפתח.
הראשונים פוסקים כלשון אחרון בדברי רבא שמלבד טפח צריך גם צורת הפתח, שכן מוכח ממעשה דרב כהנא. כן כתב רבנו חננאל והרי"ף וכן פסקו כל הפוסקים.

הערות שוליים

  1. ^ הר"יף (ב ב) קורא לדפנות כאלו 'דעריבן' וכך מפרש את 'כהלכתן', וממנו העתיקו הראשונים. וצ"ע אם היה גורס כן בגמרא או שרק מפרש כן. וראה להלן.
  2. ^ כן פירש הר"ן (בדפי הרי"ף ב א ד"ה ת"ר) שכן דעת ר' סימון ואיתימא ריב"ל, ששתי דפנות כהלכתן היינו כשיעור שלם ודעריבן, ולכן בסוכה העשויה כמבוי לא סגי בטפח, כיוון שאין הדפנות 'דעריבן').