שלוש ברכות של ברכת המזון
מהם שלושת הברכות של ברכת המזון, מה תוקף החיוב שלהם. מי תיקן אותם ומה הרעיונות שמאחוריהם.
גמרא[עריכה | עריכת קוד מקור]
הגמרא (ברכות מח ב) מספרת מי תיקן את ברכות ברכת המזון:
אָמַר רַב נַחְמָן: מֹשֶׁה תִּקֵּן לְיִשְׂרָאֵל בִּרְכַּת ״הַזָּן״ בְּשָׁעָה שֶׁיָּרַד לָהֶם מָן.
יְהוֹשֻׁעַ תִּקֵּן לָהֶם בִּרְכַּת הָאָרֶץ כֵּיוָן שֶׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ.
דָּוִד וּשְׁלֹמֹה תִּקְּנוּ ״בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם״. דָּוִד תִּקֵּן ״עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירֶךָ״, וּשְׁלֹמֹה תִּקֵּן ״עַל הַבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ״.
״הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב״ בְּיַבְנֶה תִּקְּנוּהָ כְּנֶגֶד הֲרוּגֵי בֵּיתָר.
דְּאָמַר רַב מַתְנָא: אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁנִּיתְּנוּ הֲרוּגֵי בֵּיתָר לִקְבוּרָה תִּקְנוּ בְּיַבְנֶה ״הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב״. ״הַטּוֹב״ — שֶׁלֹּא הִסְרִיחוּ, ״וְהַמֵּטִיב״ — שֶׁנִּיתְּנוּ לִקְבוּרָה.
בהמשך הגמרא הגמרא מודיעה את סדר הברכות:
תָּנוּ רַבָּנַן, סֵדֶר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן כָּךְ הִיא: בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה — בִּרְכַּת ״הַזָּן״, שְׁנִיָּה — בִּרְכַּת הָאָרֶץ, שְׁלִישִׁית — ״בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם״, רְבִיעִית — ״הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב״.
לימוד מפסוקים
https://www.sefaria.org.il/Berakhot%2048b:5
ראשונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
ריטב"א - 'הטוב' הנוסח של דוד ושלמה השתנה.
יש רשימה של דברים שחובה להזכיר, כל מה שקשור לארץ - כי ברכת המזון היא גם על האפשרות לקבל מזון, וזה על ארץ ישראל. כי כתוב על וברכת את ה' אלהיך על הארץ הטובה אשר נתן לך.
תוקף ברכת המזון
הריטב"א מקשה,
איך אומרים שמשה ויהושע, דוד ושלמה תיקנו את ברכת המזון, הרי ראינו שהיא מהתורה. ואם תאמר שרק החיוב שלה מהתורה, אבל הנוסח הוא מדברי חכמים, הרי גם התפילה החיוב שלה הוא מדאורייתא, אבל הנוסח הוא מדברי חכמים, ובכל מקום אנחנו אומרים שהיא דאורייתא?
מתרץ הריטב"א, שלברכת המזון יש בסיס לנוסח מחייב מהתורה, שצריך שיופיע המזון, ירושלים והארץ. ולכן חכמים יכולים לתקן את הנוסח המדוייק, אבל זה עדיין מהתורה.
תוספות [1]- וחותם בברכת הארץ - אע"ג דמדאורייתא הם. יש כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה הואיל וטרודים במלאכת בעל הבית:
מצות עשה יט - לברך את ה' אחרי אכילה לשובע. היא שצונו לברכו אחר אכילה, והוא אמרו "ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך" (דברים ח, י). ולשון התוספתא: ברכת המזון מן התורה, שנאמר "ואכלת ושבעת וברכת". וכבר התבארו משפטי מצוה זו במקומות רבים ממסכת ברכות.
לדעת הכסף משנה - צריך להזכיר את כל הנושאים, אז הם כוללים את הכל בשתי ברכות.