הבדלים בין גרסאות בדף "שיחה:מקום הדלקת נר שבת"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "== טעם ההדלקה בגמרא או ברש"י == משתמש:צריך עיון -- לא הבנתי למה שינית בסוגיה וכתבת שהדברים...") |
|||
| (6 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
== | == מקום ההדלקה בגמרא או ברש"י == | ||
[[משתמש:צריך עיון]] -- לא הבנתי למה שינית בסוגיה וכתבת שהדברים מתבארים לכאורה בגמרא, למרות שאין לזה זכר, אלא זה רק מדברי הראשונים? [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 23:24, 15 ביוני 2021 (IDT) | [[משתמש:צריך עיון]] -- לא הבנתי למה שינית בסוגיה וכתבת שהדברים מתבארים לכאורה בגמרא, למרות שאין לזה זכר, אלא זה רק מדברי הראשונים? [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 23:24, 15 ביוני 2021 (IDT) | ||
:כי זה לא הוספה של הראשונים על דברי הגמרא, אלא הם מסבירים את דברי הגמרא <small>(ונראה לי שגם לא היו מחדשים כך מעצמם בלי הגמרא הזו),</small> ובינתיים לא מצאתי בראשונים (חוץ מתוספות הרא"ש) אפשרות אחרת בהבנת הגמרא. [[משתמש:צריך עיון|צריך עיון]] ([[שיחת משתמש:צריך עיון|שיחה]]) 23:31, 15 ביוני 2021 (IDT) | |||
::זה לא ברור מה שאתה אומר. כי בגמרא לא כתוב כלום לגבי המקום, רק לגבי החובה. ואת הטעם הם אומרים לכאורה מעצמם. איך אתה מכניס את הטעם הזה בתוך דברי הגמרא?[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 23:40, 15 ביוני 2021 (IDT) | |||
:::לשון תוספות הרא"ש (מיד בהתחלה, כשהוא אוחז עדיין במהלך של תוספות, לפני שמביא את האפשרות השניה שלו): | |||
:::<big>'''הדלקת נר שבת חובה.''' פירוש, צורך הדלקת הנר. כלומר, מה שמדליקין בשבילו הנרות, דהיינו הסעודה, חובה היא שיסעוד במקום הנר בשביל עונג שבת.</big> | |||
:::איך אתה מבין את זה? (איך זה עונה לאביי על שאלתו?) [[משתמש:צריך עיון|צריך עיון]] ([[שיחת משתמש:צריך עיון|שיחה]]) 23:45, 15 ביוני 2021 (IDT) | |||
::::הבנתי. כלומר כשהגמרא אומרת 'הדלקת נר שבת חובה' אין הכוונה פעולת ההדלקה, אלא היינו שהנר יהיה דלוק, וזה דווקא במקום סעודה, דאל"ה קושיית אביי במקומה עומדת - 'ויצא'?[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 23:58, 15 ביוני 2021 (IDT) | |||
אגב, לכאורה עדיין יש פה קצת חידוש בראשונים (מעבר לפירוש הגמרא), בנקודה זו שהיה פשוט להם (כבר קודם שבאו לפרש גמרא זו, כנראה מלשונם) שצורך ההדלקה הוא הסעודה. כלומר, לו יצוייר שלא היה כזו מצווה לסעוד בליל שבת, ובאמת לא היו סועדים כלל בליל שבת, לא שייך להדליק נר כדי שיהיה קצת מאור בחדר לפני ששוכבים לישן? ואם כן, מהיכן היה פשוט להם שהנר לא נועד לכך או עכ"פ גם בשביל כך. ובגלל נקודה זו חשבתי שצריך לעיין גם בסוגיא בפסחים לגבי הדלקת הנר בלילי יום הכפורים. [[משתמש:צריך עיון|צריך עיון]] ([[שיחת משתמש:צריך עיון|שיחה]]) 00:12, 16 ביוני 2021 (IDT) | |||
:נקודה מעניינת. אני חושב שגם זה קשור לדברי אביי קודם לכן שמקשה 'ויצא' ובעצם כבר מדברי רבא מתוך שריחו רע שמא יניחנו ויצא, משמע שיכול לעשות את מה שעושה בחוץ, וכנראה הכוונה לאכול בחוץ. ולכן מבינים הראשונים שהעיסוק בגמרא הוא סביב התועלת של הנר בשעת הסעודה, אם יאכל בפנים לאור הנר, או בחוץ בחושך.[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 14:54, 16 ביוני 2021 (IDT) | |||
גרסה אחרונה מ־14:54, 16 ביוני 2021
מקום ההדלקה בגמרא או ברש"י[עריכת קוד מקור]
משתמש:צריך עיון -- לא הבנתי למה שינית בסוגיה וכתבת שהדברים מתבארים לכאורה בגמרא, למרות שאין לזה זכר, אלא זה רק מדברי הראשונים? א.א (שיחה) 23:24, 15 ביוני 2021 (IDT)
- כי זה לא הוספה של הראשונים על דברי הגמרא, אלא הם מסבירים את דברי הגמרא (ונראה לי שגם לא היו מחדשים כך מעצמם בלי הגמרא הזו), ובינתיים לא מצאתי בראשונים (חוץ מתוספות הרא"ש) אפשרות אחרת בהבנת הגמרא. צריך עיון (שיחה) 23:31, 15 ביוני 2021 (IDT)
- זה לא ברור מה שאתה אומר. כי בגמרא לא כתוב כלום לגבי המקום, רק לגבי החובה. ואת הטעם הם אומרים לכאורה מעצמם. איך אתה מכניס את הטעם הזה בתוך דברי הגמרא?א.א (שיחה) 23:40, 15 ביוני 2021 (IDT)
- לשון תוספות הרא"ש (מיד בהתחלה, כשהוא אוחז עדיין במהלך של תוספות, לפני שמביא את האפשרות השניה שלו):
- הדלקת נר שבת חובה. פירוש, צורך הדלקת הנר. כלומר, מה שמדליקין בשבילו הנרות, דהיינו הסעודה, חובה היא שיסעוד במקום הנר בשביל עונג שבת.
- איך אתה מבין את זה? (איך זה עונה לאביי על שאלתו?) צריך עיון (שיחה) 23:45, 15 ביוני 2021 (IDT)
- זה לא ברור מה שאתה אומר. כי בגמרא לא כתוב כלום לגבי המקום, רק לגבי החובה. ואת הטעם הם אומרים לכאורה מעצמם. איך אתה מכניס את הטעם הזה בתוך דברי הגמרא?א.א (שיחה) 23:40, 15 ביוני 2021 (IDT)
אגב, לכאורה עדיין יש פה קצת חידוש בראשונים (מעבר לפירוש הגמרא), בנקודה זו שהיה פשוט להם (כבר קודם שבאו לפרש גמרא זו, כנראה מלשונם) שצורך ההדלקה הוא הסעודה. כלומר, לו יצוייר שלא היה כזו מצווה לסעוד בליל שבת, ובאמת לא היו סועדים כלל בליל שבת, לא שייך להדליק נר כדי שיהיה קצת מאור בחדר לפני ששוכבים לישן? ואם כן, מהיכן היה פשוט להם שהנר לא נועד לכך או עכ"פ גם בשביל כך. ובגלל נקודה זו חשבתי שצריך לעיין גם בסוגיא בפסחים לגבי הדלקת הנר בלילי יום הכפורים. צריך עיון (שיחה) 00:12, 16 ביוני 2021 (IDT)
- נקודה מעניינת. אני חושב שגם זה קשור לדברי אביי קודם לכן שמקשה 'ויצא' ובעצם כבר מדברי רבא מתוך שריחו רע שמא יניחנו ויצא, משמע שיכול לעשות את מה שעושה בחוץ, וכנראה הכוונה לאכול בחוץ. ולכן מבינים הראשונים שהעיסוק בגמרא הוא סביב התועלת של הנר בשעת הסעודה, אם יאכל בפנים לאור הנר, או בחוץ בחושך.א.א (שיחה) 14:54, 16 ביוני 2021 (IDT)