הבדלים בין גרסאות בדף "שיחה:הקניית דבר שלא בא לעולם"
| שורה 1: | שורה 1: | ||
"הערה בדבר רע"א" | |||
התוס' הנ"ל חדשו שאם שכי"מ הקנה במתנת שכי"מ לפלוני, כיון שהיה אותו פלוני קיים בשעת אמירת השכי"מ, אף שמת בחיי השכי"מ, זכו יורשיו של פלוני במתנה, והוסיפו רבותא, שאפילו אם נולדו אחר מיתת השכי"מ. ודקדק רע"א אם מה שבא אחר האמירה כבר אינו כלול מטעם לא בא לעולם, יכלו תוס' לומר יותר פשוט, שהיושים של פלוני נולדו אחר האמירה, ולא לאחר לידתם עד אחר מות השכי"מ. ויש להעיר לכאורה, שתוס' חפשו רבותא אחרת, שלמרות שאותם יורשים כ"כ לא באו לעולם, שנולדו אחר מיתת השכי"מ, בכל זאת זכו. | |||
"הערה על הרב י"ש שפירא" | "הערה על הרב י"ש שפירא" | ||
לכאורה אם משם המקור, היה צריך להיות מובא באיזו גמרא שדין מה ביתו ברשותו תלוי במחלוקת על דבר שלא בא לעולם. ואולי כיון שהקניין לסוברים שמועיל חל רק אחר שבא לעולם, הרי שהוא כבר ברשותו. ואולי לאידך גיסא פשיטא שדין זה תלוי במחלוקת, ולא היה צריך לומר. | לכאורה אם משם המקור, היה צריך להיות מובא באיזו גמרא שדין מה ביתו ברשותו תלוי במחלוקת על דבר שלא בא לעולם. ואולי כיון שהקניין לסוברים שמועיל חל רק אחר שבא לעולם, הרי שהוא כבר ברשותו. ואולי לאידך גיסא פשיטא שדין זה תלוי במחלוקת, ולא היה צריך לומר. | ||
"שאלה על הסברת המהר"ש איגר" | "שאלה על הסברת המהר"ש איגר" | ||
מובא בשם הגר"ש איגר שהטעם שאין אדם מקנה דשלב"ל, הוא חוסר גמירות דעת של המוכר, שחושב שהדבר לא יגיע לעולם, לכאורה קשה ממוכר פירות דקל? אשמח לקבל תשובה! | מובא בשם הגר"ש איגר שהטעם שאין אדם מקנה דשלב"ל, הוא חוסר גמירות דעת של המוכר, שחושב שהדבר לא יגיע לעולם, לכאורה קשה ממוכר פירות דקל? אשמח לקבל תשובה! | ||
"הערה בדעת המהרש"ם" | "הערה בדעת המהרש"ם" | ||
כתבתי שהגר"א שפירא ע"פ המהרש"ם מצריך רק שמעשה הקניין יהיה סיטומתא, אך נראה לי שלמהרש"ם עצמו העיקר שהדבר הוא בזה שהמנהג להקנותו כשעוד לא בא לעולם. | כתבתי שהגר"א שפירא ע"פ המהרש"ם מצריך רק שמעשה הקניין יהיה סיטומתא, אך נראה לי שלמהרש"ם עצמו העיקר שהדבר הוא בזה שהמנהג להקנותו כשעוד לא בא לעולם. | ||
"בעניין ביאור דברי הרשב"א" | "בעניין ביאור דברי הרשב"א" | ||
הבאתי בפנים רק את דעת האבנ"מ בביאור דברי הרשב"א, היות שהוא קשר אותם להא דאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם, אולם ישנם גם ביאורים אחרים, ראה למשל במחנ"א אונאה סי' כ"ג. בדברי האבנ"מ יש דיון במחצית השקל במקום, ובדברי חיים (אויערבאך) דיני כתובה סו"ס כ"א. | הבאתי בפנים רק את דעת האבנ"מ בביאור דברי הרשב"א, היות שהוא קשר אותם להא דאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם, אולם ישנם גם ביאורים אחרים, ראה למשל במחנ"א אונאה סי' כ"ג. בדברי האבנ"מ יש דיון במחצית השקל במקום, ובדברי חיים (אויערבאך) דיני כתובה סו"ס כ"א. | ||
"הערה בעניין המחלוקת גבי שטר" | "הערה בעניין המחלוקת גבי שטר" | ||
יש להעיר, שמחלוקת הראשונים גבי שטר, מתייחסת למוכר קרקע שעדיין אינה שלו, ולא למוכר דבר שעדיין אינו קיים. | יש להעיר, שמחלוקת הראשונים גבי שטר, מתייחסת למוכר קרקע שעדיין אינה שלו, ולא למוכר דבר שעדיין אינו קיים. | ||
גרסה מ־22:23, 5 במאי 2018
"הערה בדבר רע"א"
התוס' הנ"ל חדשו שאם שכי"מ הקנה במתנת שכי"מ לפלוני, כיון שהיה אותו פלוני קיים בשעת אמירת השכי"מ, אף שמת בחיי השכי"מ, זכו יורשיו של פלוני במתנה, והוסיפו רבותא, שאפילו אם נולדו אחר מיתת השכי"מ. ודקדק רע"א אם מה שבא אחר האמירה כבר אינו כלול מטעם לא בא לעולם, יכלו תוס' לומר יותר פשוט, שהיושים של פלוני נולדו אחר האמירה, ולא לאחר לידתם עד אחר מות השכי"מ. ויש להעיר לכאורה, שתוס' חפשו רבותא אחרת, שלמרות שאותם יורשים כ"כ לא באו לעולם, שנולדו אחר מיתת השכי"מ, בכל זאת זכו.
"הערה על הרב י"ש שפירא"
לכאורה אם משם המקור, היה צריך להיות מובא באיזו גמרא שדין מה ביתו ברשותו תלוי במחלוקת על דבר שלא בא לעולם. ואולי כיון שהקניין לסוברים שמועיל חל רק אחר שבא לעולם, הרי שהוא כבר ברשותו. ואולי לאידך גיסא פשיטא שדין זה תלוי במחלוקת, ולא היה צריך לומר.
"שאלה על הסברת המהר"ש איגר"
מובא בשם הגר"ש איגר שהטעם שאין אדם מקנה דשלב"ל, הוא חוסר גמירות דעת של המוכר, שחושב שהדבר לא יגיע לעולם, לכאורה קשה ממוכר פירות דקל? אשמח לקבל תשובה!
"הערה בדעת המהרש"ם"
כתבתי שהגר"א שפירא ע"פ המהרש"ם מצריך רק שמעשה הקניין יהיה סיטומתא, אך נראה לי שלמהרש"ם עצמו העיקר שהדבר הוא בזה שהמנהג להקנותו כשעוד לא בא לעולם.
"בעניין ביאור דברי הרשב"א"
הבאתי בפנים רק את דעת האבנ"מ בביאור דברי הרשב"א, היות שהוא קשר אותם להא דאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם, אולם ישנם גם ביאורים אחרים, ראה למשל במחנ"א אונאה סי' כ"ג. בדברי האבנ"מ יש דיון במחצית השקל במקום, ובדברי חיים (אויערבאך) דיני כתובה סו"ס כ"א.
"הערה בעניין המחלוקת גבי שטר"
יש להעיר, שמחלוקת הראשונים גבי שטר, מתייחסת למוכר קרקע שעדיין אינה שלו, ולא למוכר דבר שעדיין אינו קיים.