יש לנו בקשה:

אנחנו לא עושים את זה הרבה. למען האמת אנחנו לא עושים את זה כמעט בכלל. אבל יש מספר ימים בשנה שאנחנו מציבים את המודעה הזו ומזמינים אותך לתרום.

אם כל מי שרואה את המודעה הזו יתרום תרומה חד-פעמית, אנחנו נוכל להחזיק מעמד לפחות שנה שלמה.
זה לא כל כך משנה הסכום שבאפשרותך לתת, כמו שחשובה עצם ההשתתפות שלך.


שיחה:הליכה בשבת לצורך דבר האסור

מתוך ויקיסוגיה
גרסה מ־18:55, 2 בפברואר 2016 מאת א.א (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מגן אברהם[עריכת קוד מקור]

מש"כ במחצית השקל (ד"ה וטעמא דאסור) שיש כאן קושיה נוספת על המ"מ, מפני שהבין בדברי המ"מ שטעם האיסור בסוף התחום הוא מפני החשד. וזה מחודש, שאף שהמ"מ כתב כן לגבי תוך התחום, אבל לגבי סוף התחום לא הזכיר חשדא, רק מינכרא מילתא, ובפשטות כוונתו שעצם ההליכה לסוף התחום מינכרא מילתא שעושה לצורך עסקיו, אבל לא מפני חשד הרואים, אלא מפני 'מצוא חפצך'. ובאמת שגם בגמרא בעירובין קשה לומר שמינכרא מילתא הוא טעם האיסור, שהרי גם לגבי עירוב החשש לאסור הוא מפני הכנה, וכמבואר ברש"י, אלא שלא אסרו הכנה היכא דלא מינכרא מילתא. כלומר, אין זה חשש מראית עין, אלא שאומדים את פעולתו אם היא אסורה, לפי שנראות שלה כלפי חוץ. וכן הוא גם במטייל בתוך חצרו, שאף שהאיסור הוא משום ממצוא חפצך, וכמבואר ברש"י שם ד"ה דמוכחא, מ"מ אם לא היה מינכרא מילתא, כלומר שלא היה במעשה זה ביטוי חיצוני של חול, לא היה אסור, אלא שלעולם טיול כזה חשיב מינכרא מילתא. ועל זה כתבו תוס' שבהחשכה לעולם הוא מינכרא מילתא, אך לא שזוהי סיבת האיסור. ויוצא שגם המ"מ והרשב"א לא התכוונו אלא כדברי המג"א, אלא שמג"א כותב שגם כש'לא מינכרא מילתא' אסור, ולרשב"א לעולם הוא מינכרא מילתא כשמחשיך לסוף התחום, ואין כאן מחלוקת.
גם בשעה"צ (מה) כבר העיר שאין כאן מחלוקת, אבל כתב שחלוקים בטעם הדבר. אך אפשר שגם בזה אינם חלוקים, אלא בקריאת השם וכנ"ל.
א.א 16:44, 2 בפברואר 2016 (IST)

חיי אדם[עריכת קוד מקור]

אחר העיון בנשמת אדם, לא זכיתי להבין מה כוונתו שמעיין בנכסיו ואינו ניכר, הרי הרהור בעסקיו שרי להדיא בגמ' קנ., ומה כוונתו אם כן? ואם כוונתו לעמוד בשדה שאינה צריכה חרישה, הרי זה כהרהור? ובכלל הרי דעת מרן היא דעת המ"מ שהיא דעת הרשב"א והרמב"ן, והרי החיי"א כתב שלשיטתם רק במינכרא מילתא אסור [גם דבריו קצת סותרים מיניה וביה, שברישא משמע שסובר כן במ"מ, אבל בסוף כתב בשם הרמב"ן והרשב"א שהם לא כדבריו].
ולכאורה גם תוס' זוהי כוונתו, ומה שלא הזכיר ענין הירידה לשדהו לעיין בה, הוא מפני שזהו לעולם ניכר, שהרי למה בא, מה שאין כן בפתח המדינה שאפשר שלא יהיה ניכר, כגון שאין שם מרחץ וכד'.
א.א 17:55, 2 בפברואר 2016 (IST)