שיחה:אפיית פת חלבית או בשרית

הערות

1. הקטגוריה שצריך להפנות אליה היא בשר בחלב (ולא-וחלב)(לדעתי אין טעם להפנות לאיסור והיתר אם זה לא קיים בדף הראשי)

2.אמנם המקור לפת חלבית בדף לו אך לפת בשרית בדף ל עמוד ב (אמנם עיקר הדיון במקור שציינת)

3. הט"ז הוא ביו"ד צז, א שאוסר מדוכה כיוון שהפכה לחלבית/בשרית, ייתכן שהתכוונת שבסימן פח הש"ך בס"ק ב כותב שיש חומרא מיוחדת בחמץ שאסור בפסח להעלותו על השולחן משום דלא בדילי מיניה אינשי בדומה לסברת ערוה"ש שהבאת לקמן

4. הסיבה שיש טקסטים מוקפים בריבוע כיוון שיש רווח בתחילת שורה, אם אתה רוצה לעבור שורה בלי להתחיל פסקה חדשה תרשום בסוף השורה הקודמת<BR/> וכמו שעשיתי בהערה הבאה

5. לגבי מה שכתבת בשם בדי השולחן, מקורו במהרי"ט, וזה לשון ערוה"ש (צז, ז) בזה: "הגאון מהרי"ט ז"ל ... עוד כתב דגלוסקאות הנקראים אלחש"ו אף שיש בהם שומן כדי נתינת טעם מותר שממולאים מיני מתיקה ואין דרך לאוכלם בחלב ע"ש [והביאו הפר"ח סק"א]"
ולדעתי שווה לציין גם את ערוה"ש והפר"ח כמקורות וכן את פת"ש ג שמביא את המהרי"ט

6. שווה להסביר שאת הטעם שההיתר של שינוי לפי הרבה אחרונים לא נוגע לרוצה למכור בשוק (דאורחים לא יכירו בשינוי ואף על סמך ההודעה אסור דחיישינן שמא ישכח מלהודיע, לשון הפת"ש)

7. לגבי דבר שידוע בכל העולם שהוא חלבי, א) הבאת דין זה שלוש פעמים (1.דבר שנתפרסם שהוא תמיד חלבי או תמיד בשרי אין מקום לחשוש בו.2.נתפרסם שהוא חלבי אפילו אם אין בו שינוי-מותר. וצריך עיון.. (ערוה"ש, מהרי"ט).3.עוד הביאו האחרונים שדבר שנתפרסם שהוא חלבי אפילו אם אין בו שינוי ומלכתחילה היה אסור לאוכלו עכשיו שנתפרסם הדבר מותר. (ערוה"ש, בשם מהרי"ט) ). ב) כתבת (פעמיים) שערוה"ש נשאר שם בצ"ע (צז,ח), לע"ד הוא לא נשאר בצ"ע על עצם הדין, שאותו הביא סעיף קודם, אלא רק על הדין הספיציפי של הסוחארקעס שדן בו בסעיף ו+ח האם הוא כמו הדין של המהרי"ט, וזה מכיוון שכמו שציין בסעיף ו, לא ברור שיש הבדל בין חלבי לפרווה למי שאינו בקי, וגם נראה לי שלא ברור לו אם לכולם ידוע שיש כאלו חלביים (כלשונו-"אם נתפרסם לכולם שזהו מחלב"), ולכן גם מנסה בסעיף ח לצרף גם את העובדה שלא מקובל לאכול אותם עם בשר, כך נלע"ד

8. כתבת (ג"כ פעמיים) שיש אחרונים שהחמירו אם רוצה למכור בשוק ונשארת בצ"ע על דין זה והוספת שנראה שגם השו"ע והרמ"א נראה שחולקים על דין זה. לע"ד דין זה נכנס בדיוק למה שכתב השו"ע "או ששינה צורת הפת שתהא ניכרת שלא יאכל בה בשר, מותר" וכאן כן עלול הקונה לאכול בה בשר (וכמו שכתבת בעצמך "אפשר שאנשים יבואו לשאול מה הבעיה שעשו את הפת בצורה מוזרה, וכך ידעו שזה חלבי")

9. בשיטת רש"י כתבת שנראה שהסיבה כיוון שנאכל מהר ולא ישכח, לענ"ד זה כתוב במפורש ברש"י בפסחים: "כעין תורא - מעט כעין של שור מותר ללוש בחלב, דאכיל ליה מיד בבת אחת, ולא משהי ליה דלינשי שנילוש בחלב"

--אריה גרוס 16:43, 25 במאי 2016 (IDT)