הצגת המקור של הדף "ריבית שאינה באה מלווה למלוה"

==מקרה שני==
עוד אומר רבא שם [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=22&daf=69b&format=pdf (סט ב)], שמותר לאדם לומר לחבירו, הילך מעות ואמור לפלוני להלוות לי כסף, לפי שאין זה אלא שכר אמירה. ומובא שם מעשה שהיו אנשים נותנים למר בריה דרב פפא חלות של שעווה עבור שידבר עליהם לאביו שילווה להם כסף. וכשעוררו את רב פפא על הדבר, אמר להם שהדבר מותר לפי שלא אסרה תורה אלא ריבית הבאה מלווה למלוה ואילו כאן אין זה אלא שכר אמירה.

דברי רבא נפסקו להלכה בכל הראשונים וכן העתיק לדינא ה'''שלחן ערוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=yd_x5103 (קס טז)].

===בן הסמוך על שלחן אביו===
על גמרא זו העירו הראשונים (רמב"ן, רשב"א, ריטב"א, ר"ן, רא"ש) שההיתר הוא דווקא בבן שאינו סמוך על שולחן אביו, שאם הוא סמוך על שולחן אביו, הרי זה כאילו האב עצמו נוטל את הריבית ואסור.
מפשט דברי הראשונים מבואר שאין כוונתם לחלק בין גדול לקטן, אלא בין סמוך לשולחן אביו לשאינו סמוך, שאם הוא סמוך אפילו גדול מותר, ואם אינו סמוך אפילו קטן אסור.

ב'''טור''' (יורה דעה קס) העתיק דבר זה להלכה, אלא שבלשונו כתב 'והוא שיהא גדול ואינו סמוך על שולחן אביו', וב'''בית יוסף''' הסתפק בכוונתו אם בעינן תרתי להיתרא, שיהא גם גדול וגם סמוך על שלחן אביו, אבל אם היה גדול וסמוך או קטן ואינו סמוך אסור. ותורף הספק שבקטן אף שאינו סמוך כיון שסוף סוף על אביו מוטלת החובה לפרנסו אסור, או דלמא כיון דהשתא מיהא אינו מפרנסו שרי, ונשאר בצריך עיון. אמנם ב'''פרישה'''(כג) כתב שכוונת הטור כשאר הראשונים דהכל תלוי בסמוך או אינו סמוך.

ב'''שלחן ערוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=yd_x5103 (קס טז)] העתיק כלשון הטור, ודעת ה'''ש"ך''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=yd_x5103 (כא)] וה'''ט"ז''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=yd_x5103 (י)] וה'''גר"א''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=yd_x5103 (לג)] שהוא דווקא, כלומר שבעינן גם שיהא גדול וגם שיהא סמוך על שלחן אביו.
<BR />בטעם הדבר מבואר בט"ז שם, שאף ש[[לענין מציאה קטן שאינו סמוך מקרי גדול]], הכא שאני לפי שכאשר אין לקטן אביו חייב לפרנסו, והוי כאילו אביו קיבל את הריבית. וכן כתב הגר"א בביאורו. אמנם העיר שלפי הרשב"א והנימוקי יוסף גם פה הדין כבמציאה. וכן הוא להדיא ברמב"ן ובריטב"א ובר"ן. אמנם ברא"ש אין הכרע. ואפשר שהטור בתריה אזיל.

===טעם ההיתר - שכר אמירה או ריבית שאינה באה מלווה למלוה===
{{להשלים|פסקה=כן}}
בדברי רבא כתוב שההיתר הוא מפני שזהו שכר אמירה, ואין כאן ריבית כלל. אמנם בהמשך דברי הגמרא בעובדא דמר בריה דרב פפא מבואר טעם אחר, שאין זו ריבית הבאה מלווה למלוה. וצריך ביאור אם למה שני הטעמים ואם הם סותרים אחד לשני.