הבדלים בין גרסאות בדף "קשרים האסורים והמותרים בשבת"
| שורה 6: | שורה 6: | ||
<BR/>וכן קשר הספנים שחייבים עליו חטאת הוא בטבעת של חבל שקושרים בראש הספינה, אבל הרצועה שאותה מכניסים לטבעת זו כדי לקשור את הספינה לנמל, קשר זה אסור הוא רק מדרבנן. | <BR/>וכן קשר הספנים שחייבים עליו חטאת הוא בטבעת של חבל שקושרים בראש הספינה, אבל הרצועה שאותה מכניסים לטבעת זו כדי לקשור את הספינה לנמל, קשר זה אסור הוא רק מדרבנן. | ||
עוד אומרת השמנה שיש קשרים שהם מותרים לכתחילה לקשרן, כגון פתח של חלוק או סבכה, או קשר של חגורה וכד'. | |||
ובגמרא שם מבואר שגם במנעל וסנדל ישנם קשרים שחייבים עליהם חטאת, ישנם קשרים שפטור עליהם אבל אסור לקשרם מדרבנן, וישנם קשרים שמותר לכתחילה. | |||
נחלקו הראשונים בביאור סיבות האיסור והחיוב של הקשרים. | נחלקו הראשונים בביאור סיבות האיסור והחיוב של הקשרים. | ||
==שיטת רש"י וסייעתו== | |||
בדברי '''רש"י''' ( | בדברי '''רש"י''' (קיא ב ד"ה זממא וד"ה איסטרידא) מבואר שקשר שחייבים עליו הוא כאשר זהו קשר המתקיים לעולם, כדוגמת הקשרים שבאף הגמל ובראש הספינה, מה שאין כן החבלים שקושרים אל הטבעות (קיב א ד"ה קיטרא וד"ה בדחומרתא), כיון שקושרים אותם לשבוע או שבועיים או חודש אין חייבים עליהם. וכן במנעל וסנדל (קיב א ד"ה בדאושכפי וד"ה בדטייעי) קשרים קבועים חייבים עליהם חטאת, וקשרים שפותחים אותם לעתים אסורים מדרבנן. | ||
ולענין קשרים המותרים לכתחילה משמע בדעת רש"י (ד"ה פשיטא וד"ה בדבני מחוזא וד"ה דנפקי בי תרי וד"ה א"ל משום) שאלו דווקא קשרים שמתירים אותם בכל יום. | |||
כדברי רש"י כתב גם ה'''רא"ש''' (שבת טו ט), והזכיר בקשר שפטור אבל אסור בכגון שעומד להתקיים שבוע או יותר. וכן העתיק ה'''טור''' להלכה (אורח חיים שיז) שעל קשר הקיים לעולם חייב, קשר לשבעה ימים פטור אבל אסור, וקשר שעומד להתירו בכל יום מותר לכתחילה. | |||
כן הסכים גם ה'''ריטב"א''' (קיא ב ד"ה קושרת וד"ה מאי), וכתב (קיב א ד"ה הא) שהקשר האסור מדרבנן הוא העשוי לימים אחדים. | |||
==שיטת הרי"ף והרמב"ם== | |||
[[קטגוריה:קושר ומתיר]] | [[קטגוריה:קושר ומתיר]] | ||
גרסה מ־17:22, 28 בפברואר 2016
| משנה: | שבת טו א-ב |
| בבלי: | שבת קיא ב-קיב א |
| ירושלמי: | שבת טו א-ב |
| רמב"ם: | שבת י א-ב |
| שולחן ערוך: | אורח חיים שיז א |
אלו קשרים מותר לכתחילה לקשור ולהתיר בשבת ואלו קשרים אסור או אף חייב חטאת בקשירתם או התרתם.
מקורות חז"ל
המשנה (שבת טו א) אומרת שהקושר קשר גמלים וקשר ספנים בשבת חייב חטאת. עוד מבואר במשנה (טו ב) ובגמרא (שבת קיא ב-קיב א) שקשר גמלים שחייבים עליו הוא הזמם עצמו, כלומר טבעת של רצועה שקושרים באף הגמל, אבל הקשר שקושרים את הרצועות שמכניסים לאותה הטבעת שאת ראשן האחר קושר ביתד או בעמוד כדי שלא תלך, זהו קשר שאין חייבים עליו חטאת אך הוא אסור מדרבנן.
וכן קשר הספנים שחייבים עליו חטאת הוא בטבעת של חבל שקושרים בראש הספינה, אבל הרצועה שאותה מכניסים לטבעת זו כדי לקשור את הספינה לנמל, קשר זה אסור הוא רק מדרבנן.
עוד אומרת השמנה שיש קשרים שהם מותרים לכתחילה לקשרן, כגון פתח של חלוק או סבכה, או קשר של חגורה וכד'.
ובגמרא שם מבואר שגם במנעל וסנדל ישנם קשרים שחייבים עליהם חטאת, ישנם קשרים שפטור עליהם אבל אסור לקשרם מדרבנן, וישנם קשרים שמותר לכתחילה.
נחלקו הראשונים בביאור סיבות האיסור והחיוב של הקשרים.
שיטת רש"י וסייעתו
בדברי רש"י (קיא ב ד"ה זממא וד"ה איסטרידא) מבואר שקשר שחייבים עליו הוא כאשר זהו קשר המתקיים לעולם, כדוגמת הקשרים שבאף הגמל ובראש הספינה, מה שאין כן החבלים שקושרים אל הטבעות (קיב א ד"ה קיטרא וד"ה בדחומרתא), כיון שקושרים אותם לשבוע או שבועיים או חודש אין חייבים עליהם. וכן במנעל וסנדל (קיב א ד"ה בדאושכפי וד"ה בדטייעי) קשרים קבועים חייבים עליהם חטאת, וקשרים שפותחים אותם לעתים אסורים מדרבנן.
ולענין קשרים המותרים לכתחילה משמע בדעת רש"י (ד"ה פשיטא וד"ה בדבני מחוזא וד"ה דנפקי בי תרי וד"ה א"ל משום) שאלו דווקא קשרים שמתירים אותם בכל יום.
כדברי רש"י כתב גם הרא"ש (שבת טו ט), והזכיר בקשר שפטור אבל אסור בכגון שעומד להתקיים שבוע או יותר. וכן העתיק הטור להלכה (אורח חיים שיז) שעל קשר הקיים לעולם חייב, קשר לשבעה ימים פטור אבל אסור, וקשר שעומד להתירו בכל יום מותר לכתחילה.
כן הסכים גם הריטב"א (קיא ב ד"ה קושרת וד"ה מאי), וכתב (קיב א ד"ה הא) שהקשר האסור מדרבנן הוא העשוי לימים אחדים.