הצגת המקור של הדף "קשירת דלי במשיחה וקשר עניבה"

{{להשלים|כל הסוגיה=כן}}
{{מקורות|שבת טו ב|שבת קיג א||שבת טו ב|שבת י ג,ה}}
האם אסור לקשור במשיחה גזירה משום חבל, ודין קשר עניבה.

==מהלך הגמרא==
ה'''משנה''' (שבת טו ב) מתירה לקשור דלי בפסיקיא, כלומר בגד או חגורה, אבל לא בחבל, ור' יהודה מתיר אף בחבל. ומבארת ה'''גמרא''' (שבת קיג א) שאין הכוונה לחבל ממש, שאם כן לא היה מתיר ר' יהודה, שהרי זהו קשר של קיימא, שמבטל את החבל לדלי, אלא מדובר בחבל דגרדי, כלומר של חוטים ופירש '''רש"י''' (קיג א ד"ה בחבל דגרדי) שכיון שהוא צריך לו אינו מבטלו לדלי.
<BR />ומקשה הגמרא מברייתא שבה מובאת מחלוקת נוספת לגבי חבל דלי שנפסק שלחכמים אין לקושרו אלא עונבו, ואילו לר' יהודה אין לעונבו אלא רק לכרוך שני ראשי הפיסוק בפונדא או בפסיקיא.
<BR />ומבארת הגמרא שאין הברייתא והמשנה סותרות זו את זו, לפי שלרבנן עניבה מותרת, אבל מחמירים הם בקשירה של חבל גרדי גזירה משום חבל רגיל, ואילו ר' יהודה אינו סובר גזירה זו, אבל עניבה אסורה כי היא עצמה נחשבת לקשירה האסורה.

עוד אומרת הגמרא שמותר להביא חבל מתוך ביתו ולקשרו בפרה ובאיבוס, בתנאי שהוא חבל גרדי, אבל בחבל רגיל אינו מותר אלא אם כן היה כבר צדו האחד קשור בפרה או באבוס, ובשבת קושר רק את הצד השני.

==ראשונים==
ה'''רי"ף''' לא הביא כלל את מחלוקת ר' יהודה וחכמים לגבי חבל דגרדי ולגבי עניבה, וכן הרא"ש השמיטה. רק הביאו את דברי הגמרא לענין קשירת החבל בפרה ובאבוס<BR />
אבל ה'''רמב"ם''' (שבת י ג) הביא להלכה כדברי חכמים, שאין לקשור דלי בחבל אלא באבנט או משיחה, וכן כתב (ה) שקשר עניבה מותרת לפי שאינה מתחלפת בקשירה.

[[קטגוריה:קושר ומתיר]]