הבדלים בין גרסאות בדף "קריאת שמע בלא ברכות או בלא סדר בברכות"

אין תקציר עריכה
שורה 11: שורה 11:
ה'''משנה''' (ברכות ב א) אומרת שאדם שהיה קורא בתורה, והגיע לפרשת שמע, וכעת ראה שהגיע זמן קריאת שמע, אם כיוון ליבו לצאת ידי חובת הקריאה יצא ידי חובה.  
ה'''משנה''' (ברכות ב א) אומרת שאדם שהיה קורא בתורה, והגיע לפרשת שמע, וכעת ראה שהגיע זמן קריאת שמע, אם כיוון ליבו לצאת ידי חובת הקריאה יצא ידי חובה.  
<BR/>ב'''ירושלמי''' (ברכות ב א) מדייק ר' בא מתוך המשנה, שברכות אינן מעכבות, שהרי הוא קורא בתורה בלי ברכות קריאת שמע, ואף על פי כן יוצא ידי חובה.
<BR/>ב'''ירושלמי''' (ברכות ב א) מדייק ר' בא מתוך המשנה, שברכות אינן מעכבות, שהרי הוא קורא בתורה בלי ברכות קריאת שמע, ואף על פי כן יוצא ידי חובה.
<BR/>ר' יוסה שם אומר, ש'אם אומר את שהוא צריך לברך בירך צריך שיכוין את לבו בכולן...'. ונחלקו המפרשים בהסבר דבריו. לדעת ה'''פני משה''' חולק הוא על ר' בא, וכוונתו לומר שכשם שהמשנה לא ציינה דבר בענין ההפסקה בין הפרשות, שהרי הפרשיות 'שמע' ו'והיה אם שמוע' אינן סמוכות במקרא, ובוודאי שבעודו קורא בתורה מפסיק הוא בכמה וכמה פרשיות שביניהן, ואף על פי כן לא ציינה המשנה דין זה, אלא על כרחך שגם לענין הברכות הוא כן, שאך על פי שלא הזכירה המשנה ענין הברכות אין לדייק מזה שאין הן מעכבות, כשם שאי אפשר לדייק לעניין ההפסקה, לפי שלא ציינה המשנה אלא מה שנוגע לגוף הדין.
<BR/>ר' יוסה שם אומר, ש'אם אומר את שהוא צריך לברך בירך צריך שיכוין את לבו בכולן...', וביארו המפרשים את דבריו.
<BR/>ה'''פני משה''' מבאר שר' יוסה חולק הוא על ר' בא, וכוונתו לומר שכשם שהמשנה לא ציינה דבר בענין ההפסקה בין הפרשות, שהרי הפרשיות 'שמע' ו'והיה אם שמוע' אינן סמוכות במקרא, ובוודאי שבעודו קורא בתורה מפסיק הוא בכמה וכמה פרשיות שביניהן, ואף על פי כן לא ציינה המשנה דין זה, אלא על כרחך שגם לענין הברכות הוא כן, שאך על פי שלא הזכירה המשנה ענין הברכות אין לדייק מזה שאין הן מעכבות, כשם שאי אפשר לדייק לעניין ההפסקה, לפי שלא ציינה המשנה אלא מה שנוגע לגוף הדין.
<BR/>כן נראה שפירש גם ב'''מראה הפנים''', שיש גם דחייה של הדיוק מהמשנה לענין הברכות.


מדייק מזה '''רבנו חננאל''' שניתן להוכיח מהמשנה הזו שברכות אינן מעכבות, כלומר אם קרא קריאת שמע בלא ברכותיה יצא ידי חובה, שהרי הקורא בתורה אינו מברך, ובכל זאת יוצא.
למרות הדחייה, '''רבנו חננאל''' מדייק מהמשנה שברכות אינן מעכבות, ולכן אם קרא קריאת שמע בלא ברכותיה יצא ידי חובה, שהרי הקורא בתורה אינו מברך, ובכל זאת יוצא, ושכן הוא בירושלמי.
<BR/>לעומת זאת, דעת רב האי גאון שאמנם סדר הברכות אינו מעכב, אך חייב לברך את שתיהן, ומה שמדוייק בירושלמי שברכות אינן מעכבות זהו דווקא ביחיד, אבל בציבור מעכבין.