הבדלים בין גרסאות בדף "קריאת שמע בלא ברכות או בלא סדר בברכות"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 33: שורה 33:
<BR/>כן היא גם דעת ה'''מאירי''' (יא ב ד"ה והרי למדת, יג א ד"ה אמר המאירי פירוש המשנה)<ref>ועל דברי הגאונים שכתבו לחלק בין יחיד לציבור, כתב שאין אלו דברי נביאות (!).</ref>. וכן משמע מדברי ה'''רי"ד''' בפסקים (יג א) שהביא רק דברי הירושלמי.
<BR/>כן היא גם דעת ה'''מאירי''' (יא ב ד"ה והרי למדת, יג א ד"ה אמר המאירי פירוש המשנה)<ref>ועל דברי הגאונים שכתבו לחלק בין יחיד לציבור, כתב שאין אלו דברי נביאות (!).</ref>. וכן משמע מדברי ה'''רי"ד''' בפסקים (יג א) שהביא רק דברי הירושלמי.
<BR/>מדברי ה'''רא"ש''' נראה שגם הוא סובר שברכות אינן מעכבות כרבנו חננאל, וכן הוא ב'''תוספות רא"ש''' (יג א ד"ה אם כיוון), וכן נראה שהיא דעת ה'''טור''' (אורח חיים ס).
<BR/>מדברי ה'''רא"ש''' נראה שגם הוא סובר שברכות אינן מעכבות כרבנו חננאל, וכן הוא ב'''תוספות רא"ש''' (יג א ד"ה אם כיוון), וכן נראה שהיא דעת ה'''טור''' (אורח חיים ס).
===שלחן ערוך ואחרונים ===
ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים ס ב-ג) פסק שאם קרא קריאת שמע בלי ברכות יצא ידי חובת קריאת שמע, וחוזר וקורא את הברכות לאחר מכן. ה'''טורי זהב''' (א) ביאר שכוונתו לפסוק שלא לחלק בין יחיד לציבור, וכדעת הרשב"א. עוד הוסיף השלחן ערוך שלדעתו כשחוזר לקרוא את הברכות, טוב לקרוא קריאת שמע עמהן.
<BR/>ה'''מגן אברהם''' (א) העיר שגם מי שלא בירך לאחר מכן, יצא ידי חובת קריאת שמע.
 
לענין סדר הברכות, פסק השלחן ערוך שהסדר אינו מעכב, ואם הקדים ברכה ראשונה לשניה אין זה מעכב.
==== קושיית הכסף משנה ====
ה'''כסף משנה''' (קריאת שמע א ח) הקשה היאך יוצא ידי חובת ברכות אם שינה את הסדר, והרי הברכה השניה היא קצרה ואינה פותחת בברוך, וקיימא לן שברכה ש[[אין בה שם ומלכות אינה ברכה]], ואם כן איך יוצא ידי חובה? ותירץ שכיון שכשהיא סמוכה לחברתה יש בה שם ומלכות, לכן גם כאשר קורא אותה בפני עצמה חשיב כאילו יש בה שם ומלכות.


== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==

תפריט ניווט