קריאת המגילה קודם ימי הפורים

מתוך ויקיסוגיה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים סוגיה זו: בסוגיה זו חסר מידע בסיסי או הרחבות נוספות מעבר למידע שכתוב.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
מקורות
משנה: מגילה א א-ב
בבלי: מגילה ב א; ד א-ב
ירושלמי:
רמב"ם: מגילה וחנוכה א ו,ט
שלחן ערוך: אורח חיים תרפח ז

זמן קריאת המגילה לבני הכפרים ולאנשים שלא יוכלו לקרוא את המגילה בזמנה.

דין הכפרים[עריכה | עריכת קוד מקור]

המשנה (מגילה א א-ב) אומרת שהכפרים דינם עקרונית כעיירות לקרוא בי"ד באדר את המגילה, אלא שהכפרים מקדימין ליום הכניסה, כלומר לשני או חמישי שקודם ליום י"ד.
ובהמשך אומרת המשנה (ג) שבמקום שאין נכנסים לא בשני ולא בחמישי אין קוראים את המגילה אלא בזמנה.

רש"י (ב א ד"ה אלא שהכפרים) מבאר שבימי שני וחמישי הכפרים היו מתכנסים לעיירות למשפט, שבימים אלו היו בתי דינים יושבים, ולפי שבני הכפרים אינם בקיאים לקרוא את המגילה, לא הטריחום חכמים להתאחר ולבוא שוב ביום י"ד.
בגמרא(ד א-ב) מבואר שהסיבה שהקלו להם חכמים לקרוא ביום הכניסה היא מפני שמספקים הם מים ומזון לאחיהם שבכרכים, כלומר שכר הוא להם על פעלם זה.

היוצא לדרך[עריכה | עריכת קוד מקור]