אתר 'ויקיסוגיה' שותף באבל הכבד על מותו של פרופ' חכם יעקב שוויקה זצ"ל.
בין שאר פעליו הרבים, גם אתר זה זכה לליווי צמוד ממנו, ולקבלת עצה ותושיה.
יהי הלימוד באתר לעילוי נשמתו ולהצלחת אשתו וילדיו.

קביעות מקום בתפילה

מתוך ויקיסוגיה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים סוגיה זו: בסוגיה זו חסר מידע בסיסי או הרחבות נוספות מעבר למידע שכתוב.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
מקורות
משנה:
בבלי: ברכות ו ב
ירושלמי: ברכות ד ד
רמב"ם: תפילה ה ו
שלחן ערוך: אורח חיים צ יט

המעלה שיש בקביעות מקום בתפילה, וגדר קביעות המקום.

גמרא[עריכה | עריכת קוד מקור]

הגמרא (ברכות ו ב) מביאה דברי ר' חלבו בשם רב הונא, שכל מי שקובע מקום לתפילתו, אלוקי אברהם בעזרו, וכשמת אומרים עליו "אי חסיד אי עניו מתלמידיו של אברהם אבינו".
והראיה שאברהם אבינו קבע מקום לתפילתו, מן הפסוק: "וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר עמד שם", ואין עמידה אלא תפילה. ואם כן מוכח שכבר עמד והתפלל שם קודם לכן.

הרמב"ם (תפילה ה ו) מזכיר זאת כאחת מן ההכנות שצריך לעשות קודם התפילה, שזהו תיקון המקום, דהיינו שיקבע מקום לתפילתו תמיד.

גדר קביעת מקום[עריכה | עריכת קוד מקור]

מובא בירושלמי (ברכות ד ד) בשם ר' תנחום ברבי חנינא שצריך לייחד לו מקום בבית הכנסת להתפלל, ולומד כן מדוד המלך. מבואר מזה שקביעות המקום היא בתוך בית הכנסת. ועל פי זה כתב להלכה הרא"ש (א ז) שאין צריך לייחד תפילתו דווקא בבית כנסת אחד, אלא שבבית הכנסת שאליו הוא הולך יהיה לו מקום קבוע.
המאירי (ו ב ד"ה ראוי) הביא גם הוא דברי הירושלמי, וכתב שממנו ראיה שקביעות המקום איננה דווקא במקום שאין בית כנסת כלומר כשמתפלל בביתו, אלא אף בבית הכנסת.

רבנו יונה (ג ב ד"ה כל הקובע) לעומת זאת כותב שאין כוונת הבבלי לומר שצריך לקבוע מקום אחד בבית הכנסת ששם יתפלל תמיד, שכיון שכל בית הכנסת הוא מקום תפילה, אין להקפיד אם פעם מתפלל בזוית זו ופעם בזוית זו[1], אלא שכשמתפלל בביתו (כשאינו יכול ללכת לבית הכנסת), יתפלל במקום קבוע. ומביא לדבריו ראיה מן הירושלמי (ברכות ה א) שכל הקובע מקום לתפילתו בביתו, כאילו הקיפה מחיצות של ברזל[2].

מסתימת לשון הרמב"ם (תפילה ה ו) משמע שקביעות המקום היא בכל זמן ובכל מצב כחלק מן ההכנה לתפילה.

בכלבו (יא ד"ה חייב אדם להשכים) נראה שמפרש דברי רב הונא שקביעת המקום הוא שילך תמיד לבית כנסת אחד, ולא שילך פעם לזה ופעם לזה. אמנם לעיל מיניה (ד"ה וצריך המתפלל לעמוד במקום נמוך) כתב שצריך לקבוע מקום לתפילתו תמיד, משמע שגם בתוך בית הכנסת יהיה לו מקום קבוע. ובארחות חיים (תפילה נ) משמע כהפירוש הראשון בלבד, שילך בכל יום לבית כנסת אחד[3].

שלחן ערוך ואחרונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

השלחן ערוך (אורח חיים צ יט) כותב להדיא שאין די רק לקבוע בית כנסת להתפלל בו, אלא גם בתוך בית הכנסת יקבע לו מקום קבוע, וזהו כדברי הרא"ש ודעימיה.
ובמגן אברהם (לג) מוסיף שגם כשמתפלל בביתו יהיה לו מקום קבוע[4], שלט יסיחו דעתו, וכן הסכים המשנה ברורה (נט).

עוד כתב המגן אברהם (לד) שכל ד' אמות חשיב מקום אחד. וכן הסכים המשנה ברורה (ס).

מעלת השבח וההשוואה לאברהם אבינו[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבנו יונה (ג ב ד"ה על הקובע) כותב שאין הכוונה שכל אדם שקובע מקום לתפילתו, אומרים עליו את השבח הזה, אלא באדם שהוא כל כך מדקדק בתפילתו עד שגם בזה הוא נזהר שרוצה שתהיה תפילתו במקום מיוחד. וכיון שכל כך אוהב הוא את התפילה, ודאי שיש בו מדת הענוה, וממילא תפילתו מקובלת לפני המקום ב"ה. והענוה מביאה לידי חסידות.

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. ולשיטתו קשה מהירושלמי הנ"ל, וכן הקשה במדעני יום טוב (צ).
  2. אמנם לפנינו בירושלמי הגירסה אחרת.
  3. וייתכן שניתן להעמיס בדברי הירושלמי כפירוש זה.
  4. וזה כדברי רבנו יונה הנ"ל, וכן מבואר במאירי.