הבדלים בין גרסאות בדף "פקיעת שם הלחם"

|}

   

'''שו"ע''' פסק כתוס', ותלמידי ר' יונה ולא כרמב"ם לפי שדעת הרמב"ם לא ברורה.

'''ולכן לסיכום:''' חתיכות פת [שאינן מטוגנות] '''ואין באף אחת מהן כזית''': אם הונחו בכלי ראשון, דינם כמבושלים, וברכתם בורא מיני מזונות. ואם הונחו בכלי שני [דהיינו לאחר שהמרק נשפך לצלחת] אם עדיין ניכר בהם תואר לחם, ברכתם המוציא וברכת המזון. ואם הניח החתיכות בצלחת ועירה עליהם מכלי ראשון או במצקת, בגלל הספק יאכלם בסעודה.

'''ג.''' בנושא זה יש להבחין בין סוגי טיגון, ולהלן סיכום הדינים המתבאר בספר '''פני השלחן'''  '''ובספר וזאת הברכה'''.

• '''עוגה מקמח מצות [הנילוש עם שמן ביצים וסוכר] -''' כתב '''החיי אדם''' שיש להסתפק האם על ידי הגיבול והאפיה חוזר שם הלחם, ולכן הסיק שיש להחמיר ולאוכלה רק בתוך סעודת פת. אולם לפי '''המשנה ברורה''' הנ"ל מבואר, שאם נילוש ברוב שמן או דבש יכול לברך בורא מיני מזונות ['''פני השלחן וזאת הברכה'''].

----[[:קובץ:///C:/Users/משה/Desktop/מסכת ברכות/פקיעת שם לחם.rtf#%20ftnref1|[1]]] לכן רב יוסף הביא ראייה דוקא על כזית שהרי אם היה מביא ראייה שמברכים מזונות על פחות מכזית לא היה ראייה שהרי יש לומר שברכתו מזונות בגלל שהוא מטוגן אבל אם באמת הוא היה אפוי גם בפחות מכזית היה לומר שברכתו המוציא ולכן הביא ראייה על פירורים שיותר גדולים מכזית שאם על פירורים שיותר מכזית ברכתם המוציא כ"ש בפירורים שבושלו שברכתם המוציא.