הבדלים בין גרסאות בדף "עזרה:מדריך לכתיבת סוגיות"

מתוך ויקיסוגיה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 42: שורה 42:
שורה זו יש לכתוב מיד לאחר תבנית המקורות, לפני הכותרת הראשונה.
שורה זו יש לכתוב מיד לאחר תבנית המקורות, לפני הכותרת הראשונה.


שימו לב! אין לכתוב "סוגיה זו הולכת לדבר על...", אלא פשוט לפרט את הנושאים באופן כללי המדוברים בסוגיה, למשל בסוגיה [[טלטול נר בשבת]], שורת הפתיח היא: "אם מותר לטלטל בשבת נר כבוי או נר דולק ובאיזה אופן, ואם מועיל בזה תנאי מבעוד יום". או בסוגית [[ברכת מעין שבע]], שורת הפתיח היא: "תקנת אמירת ברכת 'מעין שבע' אחר תפילת ערבית של שבת בציבור, נוסחה, אופן אמירתה ומתי אין אומרים אותה". וכן על זה הדרך.
שימו לב! אין לכתוב "סוגיה זו הולכת לדבר על...", אלא פשוט לפרט את הנושאים המדוברים בסוגיה באופן כללי, למשל בסוגיה [[טלטול נר בשבת]], שורת הפתיח היא: "אם מותר לטלטל בשבת נר כבוי או נר דולק ובאיזה אופן, ואם מועיל בזה תנאי מבעוד יום". או בסוגית [[ברכת מעין שבע]], שורת הפתיח היא: "תקנת אמירת ברכת 'מעין שבע' אחר תפילת ערבית של שבת בציבור, נוסחה, אופן אמירתה ומתי אין אומרים אותה". וכן על זה הדרך.
<BR/>יש פעמים ששורת הפתיח תהיה קצרה מאוד ולא תוסיף כמעט כלום על שם הסוגיה.
<BR/>יש פעמים ששורת הפתיח תהיה קצרה מאוד ולא תוסיף כמעט כלום על שם הסוגיה.


שורה 48: שורה 48:
מבנה הסוגיה הוא החלק הקשה והמורכב ביותר בכתיבה, והוא עשוי להשתנות מסוגיה לסוגיה בהתאם לסגנון הסוגיה.
מבנה הסוגיה הוא החלק הקשה והמורכב ביותר בכתיבה, והוא עשוי להשתנות מסוגיה לסוגיה בהתאם לסגנון הסוגיה.


קודם לכל חשוב להדגיש, שהאתר אינו מתאים לכתיבת '''מאמרים תורניים''', כיון שהוא במהותו '''מאגר מידע''' של סוגיות הש"ס. לכן יש לשים לב במבנה הסוגיה, שלא לכתוב בסגנון של מאמר הלכתי או מחקרי. אם רצונכם לדון בענין ספציפי בתוך הסוגיה, אין לכוון את מקורות חז"ל והפוסקים לפי נידון זה, כדרכם של מאמרים תורניים, אלא יש להציג את המקורות מצד עצמם, ולבסוף לדון בנושא ההלכתי המסויים.  
'''סוגיה אינה מאמר תורני''' - קודם לכל חשוב להדגיש, שהאתר אינו מתאים לכתיבת '''מאמרים תורניים''', כיון שהוא במהותו '''מאגר מידע''' של סוגיות הש"ס. לכן יש לשים לב במבנה הסוגיה, שלא לכתוב בסגנון של מאמר הלכתי או מחקרי. אם רצונכם לדון בענין ספציפי בתוך הסוגיה, אין לכוון את מקורות חז"ל והפוסקים לפי נידון זה, כדרכם של מאמרים תורניים, אלא יש להציג את המקורות מצד עצמם, ולבסוף לדון בנושא ההלכתי המסויים.  
<BR/>אם יש לכם מאמר חשוב, תוכלו להעלותו באתר אחר או בבלוג כלשהו, וכאן באתר לעשות אליו קישור בסוף הסוגיה תחת הכותרת "שיעורים, מאמרים וכתבי עת", כמפורט להלן.
<BR/>אם יש לכם מאמר חשוב, תוכלו להעלותו באתר אחר או בבלוג כלשהו, ולעשות אליו קישור בסוגיה המתאימה, תחת הכותרת "שיעורים, מאמרים וכתבי עת", כמפורט להלן.


הקושי שיש בבחירת מבנה הסוגיה, הוא מפני השוני בין סוגיה לסוגיה. ישנן סוגיות שיש בהן מחלוקת גדולה בראשונים בעומק הסברה, וישנן שעיקר הסוגיה בהם היא מחלוקת בגירסאות. ישנן סוגיות 'עיוניות' וישנן סוגיות 'הלכתיות' וכו', ישנן סוגיות שמרוכזות במקום אחד בש"ס, ועליו נמצאים כל הפרשנים, וישנן כאלו שמפוזרות בכל הש"ס. ישנן סוגיות עם נושא אחד מרכזי, וישנן סוגיות שיש בהן הרבה נושאים קטנים.
'''בחירת מבנה הסוגיה''' - הקושי שיש בבחירת מבנה הסוגיה, הוא מפני השוני בין סוגיה לסוגיה. ישנן סוגיות שיש בהן מחלוקת גדולה בראשונים בעומק הסברה, וישנן שעיקר הסוגיה בהם היא מחלוקת בגירסאות. ישנן סוגיות 'עיוניות' וישנן סוגיות 'הלכתיות', ישנן סוגיות שמרוכזות במקום אחד בש"ס, ועליו נמצאים כל הפרשנים, וישנן כאלו שמפוזרות בכל הש"ס, ישנן סוגיות עם נושא אחד מרכזי, וישנן סוגיות שיש בהן הרבה נושאים קטנים וכו'.


העיקרון שצריך להנחות בכתיבת הסוגיה הוא שמטרת האתר היא ליצור מאגר מידע יעיל ללומדים, הן מבחינת כמות המקורות והקישורים אליהם, והן מבחינת הצגת הסוגיה בצורה בהירה, מחולקת לפי נושאים ונוחה לקריאה. <BR/>
'''מטרות''' - בכל כתיבה, המטרה שלשמה כותבים היא זו שקובעת בסופו של דבר את הסגנון והמבנה. כיון שהמטרה באתר זה היא יצירת מאגר מידע תורני שימושי, ממילא זה מה שצריך להנחות אותנו בסגנון ובמבנה הסוגיה. יש לשאוף להקיף בכל סוגיה כמה שיותר מקורות, כמובן כל אחד כפי יכולתו, ובעבודה משותפת. השתדלו להוסיף בעצמכם מקורות עד כמה שידכם מגעת, ובע"ה אחרים יבואו ויוסיפו מקורות ונידונים נוספים בסוגיה.
לצורך זה יש לנסות לפרוס את השיטות השונות בצורה כרונולוגית, החל מהמקורות התנאיים והתלמודיים, דרך הראשונים וכלה באחרונים ובפוסקי זמננו. בצורה כזו הסוגיה פרוסה לעיני הקוראים בצורה נוחה ללימוד, וכך גם יוכלו להוסיף מקורות נוספים ולהעשיר את הסוגיה. אין להרבות בחקירות ופלפולים, אלא להציג כל מקור בצורה תמציתית ובהירה. העיקר הוא הצגת השיטה, הצגת המידע עצמו, ופחות המשא ומתן בו.
<BR/>מטרה נוספת היא הבהרת הדברים עד כמה שניתן, לפי רמת ההבנה של לומד ממוצע. כתבו באופן שניתן יהיה לקרוא את סיכום הסוגיה, גם לאדם שלא למד עכשיו את הסוגיה אבל יודע ללמוד גמרא.  
<BR/>אמנם כל סוגיה צריכה חשיבה לעצמה, בחלק מן הסוגיות הצורה הנכונה ביותר היא להציג בתחילה את המקורות התנאיים והתלמודיים, לאחר מכן שיטות הראשונים, שיטת השלחן ערוך והכרעת הפוסקים, ולבסוף אחרונים, ואילו בסוגיות אחרות, בעיקר כאלו שאין להם הרבה 'בשר' בגמרא אלא עיקרן בפוסקים, יותר נכון יהיה לחלק את הסוגיה לפי נושאים, ובכל נושא להציג את השיטות השונות.
יש להשתדל עד כמה שאפשר שהסדר יהיה כרונולוגי. קרי, לא להתחיל מחקירה באחרונים או מאיזושהי בעיה הלכתית-אקטואלית, ולהשתמש בה כמבוא לסוגיה כולה, אלא להתחיל עם דברי חז"ל, הראשון ראשון קודם, ומתוך דברי חז"ל להגיע לנידונים הספציפיים. כמובן שאם יש הערה או קושיה של אחד האחרונים בפשט הגמרא שיש לה השלכה להבנת הסוגיה, במיוחד בסוגיות 'עיוניות', ייתכן שראוי ונכון יותר לכתוב אותה בהתחלה על דברי הגמרא.  


'''סדר כרונולוגי של השיטות''' - יש לנסות לפרוס את השיטות השונות בצורה כרונולוגית, החל מהמקורות התנאיים והתלמודיים, דרך הראשונים וכלה באחרונים ובפוסקי זמננו. בצורה כזו הסוגיה פרוסה לעיני הקוראים בצורה נוחה ללימוד, וכך גם יוכלו להוסיף מקורות נוספים ולהעשיר את הסוגיה. אין להרבות בחקירות ופלפולים, אלא להציג כל מקור וכל שיטה בצורה תמציתית ובהירה. העיקר הוא הצגת השיטה, הצגת המידע עצמו, ופחות המשא ומתן בו.
<BR/>על אף עיקרון זה, כל סוגיה צריכה חשיבה לעצמה. בחלק מן הסוגיות הצורה הנכונה ביותר היא להציג בתחילה את המקורות התנאיים והתלמודיים, לאחר מכן שיטות הראשונים, שיטת השלחן ערוך והכרעת הפוסקים, ולבסוף אחרונים, ואילו בסוגיות אחרות, למשל בסוגיות שעיקרן בפוסקים, יותר נכון יהיה לחלק את הסוגיה לפי נושאים, ותחת כל כותרת להציג את הגמרא והפוסקים והשיטות השונות על אותו נושא.
<BR/>כמו כן לפעמים יש הערה או קושיה של אחד האחרונים בפשט הגמרא שיש לה השלכה להבנת הסוגיה, במיוחד בסוגיות 'עיוניות', ייתכן שראוי ונכון יותר לכתוב אותה בהתחלה על דברי הגמרא.


 
'''כותרות''' - הרבו להשתמש בכותרות ובכותרות-משנה, על מנת להקל על קריאת הסוגיה. ייתכן שכל שיטה צריכה כותרת לעצמה (שיטת התוס', שיטת הרמב"ם, שיטת הרשב"א וכו'), וייתכן שמספיק כותרת אחת (שיטות הראשונים) שתחתה יש להכניס את כל השיטות. הדבר תלוי בעיקר בגודל של כל פיסקה.
כיון שהמטרה היא יצירת מאגר מידע שימושי ללומדים, השאיפה היא להקיף בכל סוגיה כמה שיותר ספרים ומקורות. השתדלו להוסיף בעצמכם מקורות עד כמה שידכם מגעת, ובע"ה אחרים יבואו ויוסיפו נידונים נוספים בסוגיה, ויביאו עוד מקורות.
 
הרבו להשתמש בכותרות ובכותרות-משנה, זה עושה סדר בסוגיה.
 
בסופו של דבר, המטרה היא להבהיר את הדברים עד כמה שניתן, לפי הרמה של לומד ממוצע. אין צורך לכתוב ברמה של אדם שאין לו מושג בלימוד, ומאידך גם לא רק ללמדנים שעכשיו למדו את הסוגיה במשך כמה ימים.

גרסה מ־11:04, 29 במרץ 2017

ברוכים הבאים למדריך לכתיבת סוגיות.

דף זה יסייע לכם במידת האפשר, לכתוב את הסוגיה שלכם בצורה נכונה ומתאימה לאתר.

מי ראוי לכתוב?

אם למדתם את הסוגיה ממקורותיה כראוי דרך התלמוד והפוסקים ואתם שולטים בה בצורה סבירה, לא צריכה להיות לכם מניעה מלכתבה באתר.
גם אם לא ראיתם את כל הראשונים בסוגיה, ואפילו לא את רובם, מומלץ להתחיל לכתוב את מה שכן ראיתם - תמצית הגמרא, שיטות יסודיות בראשונים, שיטת השלחן ערוך, זה מספיק מידע בשביל ליצור דף סוגיה חדש. אחרי שתבנו את השלד של הסוגיה, יבואו אחרים ויוסיפו על מה שכתבתם.
חשוב שמה שכן למדתם, אתם יודעים טוב, ומסוגלים לתמצת ולהציג את השיטות באופן שגם מי שלא למד את הסוגיה יבין.
כמובן שככל שלמדתם את הנושא טוב יותר, כן ייקל עליכם בכתיבת הסיכום. פחות מומלץ ללמוד את הסוגיה תוך כדי כתיבה.

שלבי כתיבת הסוגיה

בחירת שם לסוגיה

השלב הראשון שאיתו תצטרכו להתמודד כאשר תגשו לסכם באתר את הסוגיה שלמדתם הוא בחירת שם לסוגיה.
ישנן סוגיות ששלב זה של בחירת השם אינו מהווה כל קושי, כגון סוגית ברכת האילנות או יאוש שלא מדעת (אף שגם בסוגיות מעין אלו יש להפעיל שיקול דעת אם אין צורך לפצל אותם לכמה סוגיות, ואז גם בהן בחירת השם מצריכה חשיבה).
לעומת זאת ישנן סוגיות שבחירת השם מצריכה חשיבה יתרה. נסו לבחור שם כמה שיותר קצר וכמה שיותר קולע לתוכן הסוגיה הכללי. חשוב גם לשים לב, שזהו שם ייחודי לסוגיה זו, על מנת שלא יווצרו כפילויות כאשר מישהו יכתוב סוגיה דומה בנושא אחר.
לדוגמא, אם תרצו לכתוב סוגיה על הזמן שבו נכון וצריך להדליק נרות שבת, לא תוכלו לקרוא לה 'זמן הדלקת נרות', כיון שישנה סוגיה מקבילה לגבי נרות חנוכה, לכן הסוגיה צריכה להיקרא 'זמן הדלקת נר שבת', ושל חנוכה 'זמן הדלקת נרות חנוכה'.

תבנית המקורות

בראש דף העריכה יש ליצור תבנית מקורות, להצגת המקורות המרכזיים בסוגיה לפי הסדר הבא: משנה, בבלי, ירושלמי, רמב"ם, שו"ע.
לדוגמא:

{{מקורות|ברכות א א|ברכות ב א|ברכות א א|קריאת שמע א ט|אורח חיים רלה ג}}

אם אין מקור מסויים לסוגיה, כגון סוגיה שאין עליה משנה אלא ראשיתה בדברי הגמרא, יש להשאיר את מקום המשנה ריק ולכתוב רק את הקו המפריד, לדוג':

{{מקורות||בבא מציעא כא א||אבידה ומציאה יא יא|חושן משפט רסא א}}.

בדוגמא הזו אין מקור במשנה ובירושלמי, ולכן השארנו ריק בין שני הקווים המפרידים.

שימו לב! אין לכתוב את המילים: פרק, הלכה, סימן סעיף וכו', אלא רק את שם המסכת או החלק ברמב"ם או בשו"ע, ובאותיות בלבד לציין את המקור המדויק.

ניתן להעתיק את התבנית מכאן, ולשנות לפי הצורך:

{{מקורות|משנה|בבלי|ירושלמי|רמב"ם|שלחן ערוך}}

שורת פתיח

לאחר תבנית המקורות יש לכתוב שורת פתיח המסבירה לקוראים על מה הולכת לדבר הסוגיה. כתבו זאת בקצרה במשפט אחד או שנים.
שורה זו יש לכתוב מיד לאחר תבנית המקורות, לפני הכותרת הראשונה.

שימו לב! אין לכתוב "סוגיה זו הולכת לדבר על...", אלא פשוט לפרט את הנושאים המדוברים בסוגיה באופן כללי, למשל בסוגיה טלטול נר בשבת, שורת הפתיח היא: "אם מותר לטלטל בשבת נר כבוי או נר דולק ובאיזה אופן, ואם מועיל בזה תנאי מבעוד יום". או בסוגית ברכת מעין שבע, שורת הפתיח היא: "תקנת אמירת ברכת 'מעין שבע' אחר תפילת ערבית של שבת בציבור, נוסחה, אופן אמירתה ומתי אין אומרים אותה". וכן על זה הדרך.
יש פעמים ששורת הפתיח תהיה קצרה מאוד ולא תוסיף כמעט כלום על שם הסוגיה.

מבנה הסוגיה

מבנה הסוגיה הוא החלק הקשה והמורכב ביותר בכתיבה, והוא עשוי להשתנות מסוגיה לסוגיה בהתאם לסגנון הסוגיה.

סוגיה אינה מאמר תורני - קודם לכל חשוב להדגיש, שהאתר אינו מתאים לכתיבת מאמרים תורניים, כיון שהוא במהותו מאגר מידע של סוגיות הש"ס. לכן יש לשים לב במבנה הסוגיה, שלא לכתוב בסגנון של מאמר הלכתי או מחקרי. אם רצונכם לדון בענין ספציפי בתוך הסוגיה, אין לכוון את מקורות חז"ל והפוסקים לפי נידון זה, כדרכם של מאמרים תורניים, אלא יש להציג את המקורות מצד עצמם, ולבסוף לדון בנושא ההלכתי המסויים.
אם יש לכם מאמר חשוב, תוכלו להעלותו באתר אחר או בבלוג כלשהו, ולעשות אליו קישור בסוגיה המתאימה, תחת הכותרת "שיעורים, מאמרים וכתבי עת", כמפורט להלן.

בחירת מבנה הסוגיה - הקושי שיש בבחירת מבנה הסוגיה, הוא מפני השוני בין סוגיה לסוגיה. ישנן סוגיות שיש בהן מחלוקת גדולה בראשונים בעומק הסברה, וישנן שעיקר הסוגיה בהם היא מחלוקת בגירסאות. ישנן סוגיות 'עיוניות' וישנן סוגיות 'הלכתיות', ישנן סוגיות שמרוכזות במקום אחד בש"ס, ועליו נמצאים כל הפרשנים, וישנן כאלו שמפוזרות בכל הש"ס, ישנן סוגיות עם נושא אחד מרכזי, וישנן סוגיות שיש בהן הרבה נושאים קטנים וכו'.

מטרות - בכל כתיבה, המטרה שלשמה כותבים היא זו שקובעת בסופו של דבר את הסגנון והמבנה. כיון שהמטרה באתר זה היא יצירת מאגר מידע תורני שימושי, ממילא זה מה שצריך להנחות אותנו בסגנון ובמבנה הסוגיה. יש לשאוף להקיף בכל סוגיה כמה שיותר מקורות, כמובן כל אחד כפי יכולתו, ובעבודה משותפת. השתדלו להוסיף בעצמכם מקורות עד כמה שידכם מגעת, ובע"ה אחרים יבואו ויוסיפו מקורות ונידונים נוספים בסוגיה.
מטרה נוספת היא הבהרת הדברים עד כמה שניתן, לפי רמת ההבנה של לומד ממוצע. כתבו באופן שניתן יהיה לקרוא את סיכום הסוגיה, גם לאדם שלא למד עכשיו את הסוגיה אבל יודע ללמוד גמרא.

סדר כרונולוגי של השיטות - יש לנסות לפרוס את השיטות השונות בצורה כרונולוגית, החל מהמקורות התנאיים והתלמודיים, דרך הראשונים וכלה באחרונים ובפוסקי זמננו. בצורה כזו הסוגיה פרוסה לעיני הקוראים בצורה נוחה ללימוד, וכך גם יוכלו להוסיף מקורות נוספים ולהעשיר את הסוגיה. אין להרבות בחקירות ופלפולים, אלא להציג כל מקור וכל שיטה בצורה תמציתית ובהירה. העיקר הוא הצגת השיטה, הצגת המידע עצמו, ופחות המשא ומתן בו.
על אף עיקרון זה, כל סוגיה צריכה חשיבה לעצמה. בחלק מן הסוגיות הצורה הנכונה ביותר היא להציג בתחילה את המקורות התנאיים והתלמודיים, לאחר מכן שיטות הראשונים, שיטת השלחן ערוך והכרעת הפוסקים, ולבסוף אחרונים, ואילו בסוגיות אחרות, למשל בסוגיות שעיקרן בפוסקים, יותר נכון יהיה לחלק את הסוגיה לפי נושאים, ותחת כל כותרת להציג את הגמרא והפוסקים והשיטות השונות על אותו נושא.
כמו כן לפעמים יש הערה או קושיה של אחד האחרונים בפשט הגמרא שיש לה השלכה להבנת הסוגיה, במיוחד בסוגיות 'עיוניות', ייתכן שראוי ונכון יותר לכתוב אותה בהתחלה על דברי הגמרא.

כותרות - הרבו להשתמש בכותרות ובכותרות-משנה, על מנת להקל על קריאת הסוגיה. ייתכן שכל שיטה צריכה כותרת לעצמה (שיטת התוס', שיטת הרמב"ם, שיטת הרשב"א וכו'), וייתכן שמספיק כותרת אחת (שיטות הראשונים) שתחתה יש להכניס את כל השיטות. הדבר תלוי בעיקר בגודל של כל פיסקה.