סוכה שתחת האילן

פסול סוכה שתחת האילן ומקורו

אומרת המשנה (סוכה א ב) שהעושה סוכה תחת אילן הרי זה כאילו עשה אותה בתוך הבית, כלומר שהיא פסולה. ובברייתא בגמרא (סוכה ט ב) מובא מקור לכך מהפסוק שכתוב (ויקרא כג מב) "בסכת תשבו" וכיון שכתוב בכתיב חסר בלא וא"ו, משמע סוכה אחת, כלומר יש ללמוד מזה שיש לשבת תחת סכך אחד ולא תחת שני סככים, ולכן העושה סוכה תחת גג הבית, או תחת אילן, או סוכה שתחת סוכה הרי זה תחת שני סככים ופסול.

מהלך הגמרא

בגמרא (ט ב) אומר רבא שהפסול של סוכה תחת האילן הוא דווקא כאשר האילן צילתו מרובה מחמתו, אך אם האילן חמתו מרובה מצילתו, הסוכה שתחתיו כשרה. ובראשונים ביארו הטעם, שאין פה פסול של סוכה שתחת הסוכה, כיון שסכך האילן הוא כמאן דליתא ואין כאן אלא סכך הסוכה וכשרה. ומבואר בגמרא שלמד זאת רבא ממה שדימתה הגמרא סוכה שתחת האילן לסוכה שתחת הבית, מה בית צילתו מרובה מחמתו אף אילן כן.

אלא ששואלת הגמרא, שמכל מקום גם כשהאילן חמתו מרובה מצילתו, יצטרף הסכך הפסול של האילן לסכך הכשר של הסוכה ופוסלו? (להלן תתבאר שאלה זו בראשונים, מדוע פוסל האילן, גם כשחמתו מרובה, את הסכך הכשר).
מתרצת הגמרא 'בשחבטן', (גם זה יתבאר להלן במחלוקת הראשונים), וחידושו של רבא הוא, שאפילו שחבטן היה מקום לגזור .אטו שלא חבטן, קמ|ל דלא גזרינן. ואף שכבר שמענו במקום אחר במשנה, שאם הדלה את הדלעת או הקיסום וסיכך על גבן כשר, ושם גם כן ודאי מדובר בשחבטן, מכל מקום השמיענו רבא שמותר אף לעשות כן לכתחילה, ודלא כהמשנה הנ"ל שמשמע בה שיש להכשיר רק בדיעבד.

מחלוקת הראשונים בביאור הסוגיה

נחלקו הראשונים בשאלה מדוע שהאילן שחמתו מרובה יפסול את הסוכה שצילתה מרובה, ומתוך כך התפצלו לכמה דרכים בפירוש הסוגיה, וממילא במסקנות העולות ממנה להלכה. כמו כן נחלקו גם בפירוש המושג 'שחבטן', חבטה זו מה טיבה.

שיטת בעל המאור

בעל המאור (ה א) כתב

שיטת הראב"ד והרמב"ן וסייעתם

הרמב"ן (ט ב ד"ה הא) מבאר שכל סכך פסול שנמצא מעל סכך כשר, מבטל אותו, כיון שהוא מאהיל עליו, ונמצא התחתון אינו עשוי לצל.