הבדלים בין גרסאות בדף "סוכה הגבוהה מעשרים אמה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 14: | שורה 14: | ||
השאלה הראשונה שנעסוק בה היא מהי רמת פסול סוכה הגבוהה למעלה מעשרים אמה. האם הפסול הינו מדאורייתא או מדרבנן. <br/> | השאלה הראשונה שנעסוק בה היא מהי רמת פסול סוכה הגבוהה למעלה מעשרים אמה. האם הפסול הינו מדאורייתא או מדרבנן. <br/> | ||
=== דאורייתא === | |||
לכאורה '''הגמרא''' בעצמה (ב א) עונה על שאלה זו. הגמרא שואלת על ההבדל (מבחינת הניסוח) בין המשנה הזו, לבין המשנה '''בעירובין''' (ב א). בשני המקרים מוצג מקרה - סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה או מבוי שהוא גבוה מעשרים אמה. אמנם הדין במקרים אלו מוצג באופן שונה, בסוכה כתוב פסולה(=עצם הדין), ואילו במבוי כתוב ימעט(=אופן התיקון). הגמרא מנסה לברר מה פשר שוני זה. <br/> | לכאורה '''הגמרא''' בעצמה (ב א) עונה על שאלה זו. הגמרא שואלת על ההבדל (מבחינת הניסוח) בין המשנה הזו, לבין המשנה '''בעירובין''' (ב א). בשני המקרים מוצג מקרה - סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה או מבוי שהוא גבוה מעשרים אמה. אמנם הדין במקרים אלו מוצג באופן שונה, בסוכה כתוב פסולה(=עצם הדין), ואילו במבוי כתוב ימעט(=אופן התיקון). הגמרא מנסה לברר מה פשר שוני זה. <br/> | ||
| שורה 22: | שורה 24: | ||
2. ישנה עדיפות כללית לשנות את המשנה בלשון של תיקון (עיין '''תוס'''' ד"ה דאורייתא). במשנה בעירובין ניתן לשנות לשון של תיקון בצורה קצרה משום שיש שם דין אחד בלבד, ואילו במשנה בסוכה לא ניתן לשנות לשון של תיקון בצורה קצרה משום שיש כמה דינים במשנה זו (וקיי"ל 'ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה' | 2. ישנה עדיפות כללית לשנות את המשנה בלשון של תיקון (עיין '''תוס'''' ד"ה דאורייתא). במשנה בעירובין ניתן לשנות לשון של תיקון בצורה קצרה משום שיש שם דין אחד בלבד, ואילו במשנה בסוכה לא ניתן לשנות לשון של תיקון בצורה קצרה משום שיש כמה דינים במשנה זו (וקיי"ל 'ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה' | ||
('''פסחים''' ב ב), עפ"י '''רש"י'''שם). <br/> | ('''פסחים''' ב ב), עפ"י '''רש"י''' שם). <br/> | ||
'''רש"י''' (שם) מסביר את התשובה הראשונה כך שלשון הפסול מתאימה רק לדין דאורייתא הידוע כבר, ואילו על דין דרבנן שחידשו אותו אין שייך לומר לשון פסול (וכן הסביר ה'''ריטב"א''' (שם) בדעתו של רש"י).<br/> | '''רש"י''' (שם) מסביר את התשובה הראשונה כך שלשון הפסול מתאימה רק לדין דאורייתא הידוע כבר, ואילו על דין דרבנן שחידשו אותו אין שייך לומר לשון פסול (וכן הסביר ה'''ריטב"א''' (שם) בדעתו של רש"י).<br/> | ||
=== דרבנן === | |||
מעיר '''השפת אמת''' (שם) שהגמרא מביאה שלוש דעות בגמרא לשאלה מניין לומדים שסוכה הגבוהה מעשרים אמה פסולה. אמנם, לאחר מכן (ב ב) היא מביאה דעה רביעית ללא מקור בפסוקים לסיבת הפסול. עפ"י זה מסיק השפת אמת שדעה זו סברה שהפסול של סוכה הגבוהה מעשרים אמה הוא מדרבנן בלבד. <br/> | מעיר '''השפת אמת''' (שם) שהגמרא מביאה שלוש דעות בגמרא לשאלה מניין לומדים שסוכה הגבוהה מעשרים אמה פסולה. אמנם, לאחר מכן (ב ב) היא מביאה דעה רביעית ללא מקור בפסוקים לסיבת הפסול. עפ"י זה מסיק השפת אמת שדעה זו סברה שהפסול של סוכה הגבוהה מעשרים אמה הוא מדרבנן בלבד. <br/> | ||
| שורה 39: | שורה 43: | ||
'''הגמרא''' (ב א) מביאה שלוש דעות של אמוראים לגבי מקור הפסול של סוכה הגבוהה מעשרים אמה.<br/> | '''הגמרא''' (ב א) מביאה שלוש דעות של אמוראים לגבי מקור הפסול של סוכה הגבוהה מעשרים אמה.<br/> | ||
=== שיטת רבה === | |||
בסעיף זה נתייחס לתשובה הראשונה בשם רבה. רבה סובר שסוכה הגבוהה מעשרים אמה פסולה משום שבמקרה כזה אדם לא מבחין שהוא נמצא בסוכה תחת סכך. הוא מביא לכך את הפסוק (ויקרא כג מג): "לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם". <br/> | בסעיף זה נתייחס לתשובה הראשונה בשם רבה. רבה סובר שסוכה הגבוהה מעשרים אמה פסולה משום שבמקרה כזה אדם לא מבחין שהוא נמצא בסוכה תחת סכך. הוא מביא לכך את הפסוק (ויקרא כג מג): "לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם". <br/> | ||
=== הסבר השיטה === | |||
'''רש"י''' (שם) מסביר את הסבר הפסוק כך שהמילה 'למען' מתפרשת כ'באופן', והמילה 'הושבתי' מתפרשת כ'צויתי לישב'. אמנם, רש"י מסכים שפירוש זה אינו הפשט של הפסוק, והפשט של הפסוק הוא שאדם צריך לזכור בצורה כללית בחג הסוכות שה' הושיב את בני ישראל ביציאת מצרים בענני כבוד. <br/> | '''רש"י''' (שם) מסביר את הסבר הפסוק כך שהמילה 'למען' מתפרשת כ'באופן', והמילה 'הושבתי' מתפרשת כ'צויתי לישב'. אמנם, רש"י מסכים שפירוש זה אינו הפשט של הפסוק, והפשט של הפסוק הוא שאדם צריך לזכור בצורה כללית בחג הסוכות שה' הושיב את בני ישראל ביציאת מצרים בענני כבוד. <br/> | ||
| שורה 49: | שורה 57: | ||
בכיוון אחר בדעת רבה כותב ה'''מכתם''' (שם). המכתם מסביר שלפי רבה צריך לקרוא את הפסוק כך: 'למען ידעו דירתכם כי בסוכות הושבתי', צריך שתהיה ידיעה בעצם הדירה. <br/> | בכיוון אחר בדעת רבה כותב ה'''מכתם''' (שם). המכתם מסביר שלפי רבה צריך לקרוא את הפסוק כך: 'למען ידעו דירתכם כי בסוכות הושבתי', צריך שתהיה ידיעה בעצם הדירה. <br/> | ||
=== הסבר שאר האמוראים את מקורו של רבה === | |||
מה לומדים שאר האמוראים מן הפסוק 'למען ידעו דורותיכם'? מביאה '''הגמרא''' (ב ב) שרבא ורבי זירא מסבירים שהפסוק מדבר על הידיעה של הדורות הבאים, ולא על הידיעה כאשר אדם נכנס לסוכה. <br/> | מה לומדים שאר האמוראים מן הפסוק 'למען ידעו דורותיכם'? מביאה '''הגמרא''' (ב ב) שרבא ורבי זירא מסבירים שהפסוק מדבר על הידיעה של הדורות הבאים, ולא על הידיעה כאשר אדם נכנס לסוכה. <br/> | ||
מסבירים '''רש"י''' (שם) ובכיוון דומה '''רבינו חננאל''' (שם) שהידיעה המוזכרת בפסוק הינה ידיעה כללית שהדורות הבאים צריכים לזכור שהקב"ה הושיב את עם ישראל בסוכות או בענני הכבוד. <br/> | מסבירים '''רש"י''' (שם) ובכיוון דומה '''רבינו חננאל''' (שם) שהידיעה המוזכרת בפסוק הינה ידיעה כללית שהדורות הבאים צריכים לזכור שהקב"ה הושיב את עם ישראל בסוכות או בענני הכבוד. <br/> | ||
=== חידוש הב"ח והקושיה עליו === | |||
'''הב"ח''' (או"ח תרכה) מעיר שהטור כתב (שם) ענייני אמונה ופירוש מקראות, ואין זה מדרכו בספרו ארבעת הטורים. לכן, מסיק הב"ח שהטור רצה ללמדנו שבמצוות סוכה צריך לכוון את טעמה בעת ישיבת הסוכה ע"מ לצאת ידי חובת המצווה. <br/> | '''הב"ח''' (או"ח תרכה) מעיר שהטור כתב (שם) ענייני אמונה ופירוש מקראות, ואין זה מדרכו בספרו ארבעת הטורים. לכן, מסיק הב"ח שהטור רצה ללמדנו שבמצוות סוכה צריך לכוון את טעמה בעת ישיבת הסוכה ע"מ לצאת ידי חובת המצווה. <br/> | ||
| שורה 68: | שורה 80: | ||
== צל הסוכה == | == צל הסוכה == | ||
הגמרא (סוכה ב א) מביאה תשובה נוספת למקור הפסול של סוכה הגבוהה מעל עשרים אמה והיא דעת רבי זירא. רבי זירא סובר שהסיבה לכך שסוכה למעלה מעשרים אמה פסולה היא משום שאין בסוכה זו צל מן הסכך אלא צל מהדפנות. לשיטתו, חלק מהגדרת סוכה היא עשיית צל מהסכך. | '''הגמרא''' (סוכה ב א) מביאה תשובה נוספת למקור הפסול של סוכה הגבוהה מעל עשרים אמה והיא דעת רבי זירא. <br/> | ||
אביי הקשה עליו, הרי לכאורה אם אדם יעשה סוכה בין שני הרים גדולים שאין שם שמש כלל, וממילא אין צל מהסכך, הסוכה תהיה פסולה? עונה לו רבי זירא שההגדרה היא שהסוכה תהיה ראויה לעשות צל מהסכך (כ"כ הרא"ה (שם)). במקרה שאדם עשה את הסוכה בין שני הרים גדולים, הסוכה עדיין ראויה לעשות צל מהסכך (אלא שבמקרה זה אין היא יכולה לעשות זאת שם), ואילו במקרה של סוכה הגבוהה מעשרים גם אם אדם יוריד את הדפנות עדיין לא יהיה צל מהסכך, וממילא מוכח שמבחינה מהותית סוכה זו לא ראויה לעשות צל מהסכך (הוא יהיה מחוץ לסוכה עפ"י | |||
עד כאן הסברנו את שיטת רבי זירא. אמנם, מה לגבי שיטות רבה ורבא, הרי רבי זירא הביא פסוק המוכיח את דעתו? מביאה הגמרא (ב ב) שרבה ורבא הסבירו את הפסוק 'וסוכה תהיה לצל יומם' לימות המשיח. | === שיטת רבי זירא === | ||
הסביר רש"י (שם) שרבה ורבא דרשו את הפסוק לימות המשיח. בימות המשיח הסוכות יהיו בשביל צל, ואילו כרגע, סוכת מצווה אינה מיועדת לצל. | |||
לכאורה מכאן משמע שלפי רבה ורבא אין צורך שהסוכה תהיה לצל כלל. אמנם, במקום אחר במסכת סוכה (ח ב) משמע אחרת. הגמרא מביאה דוגמה של כמה סוכות שלא נעשו לשם חג הסוכות, ומדגישה שהם כשרות בתנאי שהם נעשו לשם צל, ולא לשם צניעות. רש"י (שם) מדגיש שהצל הוא חלק מגדר סוכה, ואם הסוכה לא נעשתה לצל היא אינה סוכה (ניתן להוסיף לכך שסוכה בארמית היא 'מטללתא' מלשון טולא, צל). | רבי זירא סובר שהסיבה לכך שסוכה למעלה מעשרים אמה פסולה היא משום שאין בסוכה זו צל מן הסכך אלא צל מהדפנות. לשיטתו, חלק מהגדרת סוכה היא עשיית צל מהסכך. <br/> | ||
לכאורה לגמרא הזו יודו גם רבה ורבא, ואם כן איך נסביר את שיטתם. | |||
כדי לתרץ את רש"י נביא את דברי הפני יהושע (סוכה ב ב) שמסביר שהמחלוקת בין האמוראים היא האם הסוכה זקוקה לצל הסכך (ר' זירא) או שהסכך צריך לעשות צל גם אם הסוכה לא זקוקה אליו (רבה ורבא). | אביי הקשה עליו, הרי לכאורה אם אדם יעשה סוכה בין שני הרים גדולים שאין שם שמש כלל, וממילא אין צל מהסכך, הסוכה תהיה פסולה? עונה לו רבי זירא שההגדרה היא שהסוכה תהיה ראויה לעשות צל מהסכך (כ"כ '''הרא"ה''' (שם)). במקרה שאדם עשה את הסוכה בין שני הרים גדולים, הסוכה עדיין ראויה לעשות צל מהסכך (אלא שבמקרה זה אין היא יכולה לעשות זאת שם), ואילו במקרה של סוכה הגבוהה מעשרים גם אם אדם יוריד את הדפנות עדיין לא יהיה צל מהסכך, וממילא מוכח שמבחינה מהותית סוכה זו לא ראויה לעשות צל מהסכך (הוא יהיה מחוץ לסוכה עפ"י ה'''ר"ח''' (שם)).<br/> | ||
ניתן לומר בכיוון אחר שהחילוק הוא כך: האם האדם צריך להנות מצל הסכך(גברא- ר' זירא), או שמא הסכך צריך לעשות צל גם אם האדם לא נהנה ממנו (חפצא, מצד גדרי סוכה- רבה ורבא). | |||
דעה נוספת מביא הערוך לנר (שם). הערוך לנר מסביר שהמחלוקת של רבי זירא רבה ורבא, היא האם עניין הסוכה הוא מצד הסכך עצמו (רבה ורבא), או מצד הצל שהוא עושה על הקרקע(ר' זירא). | === הסבר שאר האמרואים את מקורו של רבי זירא === | ||
עד כאן הסברנו את שיטת רבי זירא. אמנם, מה לגבי שיטות רבה ורבא, הרי רבי זירא הביא פסוק המוכיח את דעתו? מביאה '''הגמרא''' (ב ב) שרבה ורבא הסבירו את הפסוק 'וסוכה תהיה לצל יומם' לימות המשיח. <br/> | |||
הסביר '''רש"י''' (שם) שרבה ורבא דרשו את הפסוק לימות המשיח. בימות המשיח הסוכות יהיו בשביל צל, ואילו כרגע, סוכת מצווה אינה מיועדת לצל. <br/> | |||
לכאורה מכאן משמע שלפי רבה ורבא אין צורך שהסוכה תהיה לצל כלל. אמנם, במקום אחר במסכת '''סוכה''' (ח ב) משמע אחרת. הגמרא מביאה דוגמה של כמה סוכות שלא נעשו לשם חג הסוכות, ומדגישה שהם כשרות בתנאי שהם נעשו לשם צל, ולא לשם צניעות. '''רש"י''' (שם) מדגיש שהצל הוא חלק מגדר סוכה, ואם הסוכה לא נעשתה לצל היא אינה סוכה (ניתן להוסיף לכך שסוכה בארמית היא 'מטללתא' מלשון טולא, צל).<br/> | |||
לכאורה לגמרא הזו יודו גם רבה ורבא, ואם כן איך נסביר את שיטתם.<br/> | |||
כדי לתרץ את רש"י נביא את דברי '''הפני יהושע''' (סוכה ב ב) שמסביר שהמחלוקת בין האמוראים היא האם הסוכה זקוקה לצל הסכך (ר' זירא) או שהסכך צריך לעשות צל גם אם הסוכה לא זקוקה אליו (רבה ורבא).<br/> | |||
ניתן לומר בכיוון אחר שהחילוק הוא כך: האם האדם צריך להנות מצל הסכך(גברא- ר' זירא), או שמא הסכך צריך לעשות צל גם אם האדם לא נהנה ממנו (חפצא, מצד גדרי סוכה- רבה ורבא).<br/> | |||
דעה נוספת מביא '''הערוך לנר''' (שם). הערוך לנר מסביר שהמחלוקת של רבי זירא רבה ורבא, היא האם עניין הסוכה הוא מצד הסכך עצמו [=כמחיצה] (רבה ורבא), או מצד הצל שהוא עושה על הקרקע(ר' זירא). <br/> | |||
== דירת עראי == | == דירת עראי == | ||