הבדלים בין גרסאות בדף "סוכה הגבוהה מעשרים אמה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(דף חדש: הקדמה בסוגיה זו נעסוק באחד מגדרי הסוכה- 'למעלה מעשרים אמה'. במשנה הראשונה בסוכה (ב א) מובא שסוכה הגבוה...) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות||סוכה ב א||סוכה ד א|או"ח תרלג א}} | |||
== הקדמה == | |||
רמת הפסול | בסוגיה זו נעסוק באחד מגדרי הסוכה- 'למעלה מעשרים אמה'.<br/> | ||
במשנה הראשונה '''בסוכה''' (ב א) מובא שסוכה הגבוהה מעשרים אמה דינה כסוכה פסולה.<br/> | |||
ישנן כמה שאלות הנובעות מדין זה. שאלה ראשונה היא האם הפסול הוא מדאורייתא או מדרבנן. שאלה נוספת היא מדוע הדין כך, וגם כמי נפסקה ההלכה, ונברר את הדברים.<br/> | |||
== רמת הפסול == | |||
השאלה הראשונה שנעסוק בה היא מהי רמת פסול סוכה הגבוהה למעלה מעשרים אמה. האם הפסול הינו מדאורייתא או מדרבנן. | השאלה הראשונה שנעסוק בה היא מהי רמת פסול סוכה הגבוהה למעלה מעשרים אמה. האם הפסול הינו מדאורייתא או מדרבנן. | ||
| שורה 21: | שורה 23: | ||
יוצא לפי הרש"ש שהפסול יכול להיות גם מדרבנן. אמנם, רש"י לא הבין כך, ומסקנת ההלכה הפסול הוא מדאורייתא. | יוצא לפי הרש"ש שהפסול יכול להיות גם מדרבנן. אמנם, רש"י לא הבין כך, ומסקנת ההלכה הפסול הוא מדאורייתא. | ||
== ידיעת הסוכה == | |||
הגמרא (ב א) מביאה שלוש דעות של אמוראים לגבי מקור הפסול של סוכה הגבוהה מעשרים אמה. | הגמרא (ב א) מביאה שלוש דעות של אמוראים לגבי מקור הפסול של סוכה הגבוהה מעשרים אמה. | ||
| שורה 37: | שורה 39: | ||
אמנם, הביכורי יעקב (שם ג) סובר שהכוונה בעת ישיבת הסוכה מעכבת אפילו בדיעבד, מכיוון שהתורה גילתה דעתה שצריך לכוון במצווה זו באופן הזה. | אמנם, הביכורי יעקב (שם ג) סובר שהכוונה בעת ישיבת הסוכה מעכבת אפילו בדיעבד, מכיוון שהתורה גילתה דעתה שצריך לכוון במצווה זו באופן הזה. | ||
אמנם, דברים אלו קצת קשים, הרי ראינו בגמרא לעיל (ב ב) שלפי רבא ורבי זירא אין צורך בידיעה בעת הישיבה בסוכה, אלא ידיעה כללית לדורות. עפ"י זה יוצא שדברי הב"ח אינם מתאימים לגמרא, לכן ברור שדבריו אינם לעיכובא. | אמנם, דברים אלו קצת קשים, הרי ראינו בגמרא לעיל (ב ב) שלפי רבא ורבי זירא אין צורך בידיעה בעת הישיבה בסוכה, אלא ידיעה כללית לדורות. עפ"י זה יוצא שדברי הב"ח אינם מתאימים לגמרא, לכן ברור שדבריו אינם לעיכובא. | ||
== צל הסוכה == | |||
הגמרא (סוכה ב א) מביאה תשובה נוספת למקור הפסול של סוכה הגבוהה מעל עשרים אמה והיא דעת רבי זירא. רבי זירא סובר שהסיבה לכך שסוכה למעלה מעשרים אמה פסולה היא משום שאין בסוכה זו צל מן הסכך אלא צל מהדפנות. לשיטתו, חלק מהגדרת סוכה היא עשיית צל מהסכך. | הגמרא (סוכה ב א) מביאה תשובה נוספת למקור הפסול של סוכה הגבוהה מעל עשרים אמה והיא דעת רבי זירא. רבי זירא סובר שהסיבה לכך שסוכה למעלה מעשרים אמה פסולה היא משום שאין בסוכה זו צל מן הסכך אלא צל מהדפנות. לשיטתו, חלק מהגדרת סוכה היא עשיית צל מהסכך. | ||
אביי הקשה עליו, הרי לכאורה אם אדם יעשה סוכה בין שני הרים גדולים שאין שם שמש כלל, וממילא אין צל מהסכך, הסוכה תהיה פסולה? עונה לו רבי זירא שההגדרה היא שהסוכה תהיה ראויה לעשות צל מהסכך (כ"כ הרא"ה (שם)). במקרה שאדם עשה את הסוכה בין שני הרים גדולים, הסוכה עדיין ראויה לעשות צל מהסכך (אלא שבמקרה זה אין היא יכולה לעשות זאת שם), ואילו במקרה של סוכה הגבוהה מעשרים גם אם אדם יוריד את הדפנות עדיין לא יהיה צל מהסכך, וממילא מוכח שמבחינה מהותית סוכה זו לא ראויה לעשות צל מהסכך (הוא יהיה מחוץ לסוכה עפ"י הר"ח (שם)). | אביי הקשה עליו, הרי לכאורה אם אדם יעשה סוכה בין שני הרים גדולים שאין שם שמש כלל, וממילא אין צל מהסכך, הסוכה תהיה פסולה? עונה לו רבי זירא שההגדרה היא שהסוכה תהיה ראויה לעשות צל מהסכך (כ"כ הרא"ה (שם)). במקרה שאדם עשה את הסוכה בין שני הרים גדולים, הסוכה עדיין ראויה לעשות צל מהסכך (אלא שבמקרה זה אין היא יכולה לעשות זאת שם), ואילו במקרה של סוכה הגבוהה מעשרים גם אם אדם יוריד את הדפנות עדיין לא יהיה צל מהסכך, וממילא מוכח שמבחינה מהותית סוכה זו לא ראויה לעשות צל מהסכך (הוא יהיה מחוץ לסוכה עפ"י הר"ח (שם)). | ||
| שורה 48: | שורה 52: | ||
דעה נוספת מביא הערוך לנר (שם). הערוך לנר מסביר שהמחלוקת של רבי זירא רבה ורבא, היא האם עניין הסוכה הוא מצד הסכך עצמו (רבה ורבא), או מצד הצל שהוא עושה על הקרקע(ר' זירא). | דעה נוספת מביא הערוך לנר (שם). הערוך לנר מסביר שהמחלוקת של רבי זירא רבה ורבא, היא האם עניין הסוכה הוא מצד הסכך עצמו (רבה ורבא), או מצד הצל שהוא עושה על הקרקע(ר' זירא). | ||
== דירת עראי == | |||
הגמרא (ב א) מביאה דעה שלישית בנוגע לפסול הסוכה הגבוהה מעל עשרים אמה והיא דעת רבא. רבא מצריך שהסוכה תהיה דירת עראי. הוא לומד זאת מן הפסוק 'בסוכות תשבו שבעת ימים', דירה של שבעה (רש"י (שם)). לכן הסוכה צריכה להיות עד גובה של עשרים אמה. | הגמרא (ב א) מביאה דעה שלישית בנוגע לפסול הסוכה הגבוהה מעל עשרים אמה והיא דעת רבא. רבא מצריך שהסוכה תהיה דירת עראי. הוא לומד זאת מן הפסוק 'בסוכות תשבו שבעת ימים', דירה של שבעה (רש"י (שם)). לכן הסוכה צריכה להיות עד גובה של עשרים אמה. | ||
| שורה 55: | שורה 59: | ||
מסביר הר"ן (על הרי"ף סוכה א א) שמתוך ציווי התורה חייב להיות גדר לגבי ארעיות הסוכה, והגדר הינו בגובה הסוכה (ניתן להוסיף לדברי הר"ן שהמילים 'שבעת ימים' הן מיותרות, ונלמדות לדרשה זו). | מסביר הר"ן (על הרי"ף סוכה א א) שמתוך ציווי התורה חייב להיות גדר לגבי ארעיות הסוכה, והגדר הינו בגובה הסוכה (ניתן להוסיף לדברי הר"ן שהמילים 'שבעת ימים' הן מיותרות, ונלמדות לדרשה זו). | ||
== סכך עראי == | |||
ראינו בסעיף הקודם שרבא סובר שסוכה צריכה להיות דירת ארעי. | ראינו בסעיף הקודם שרבא סובר שסוכה צריכה להיות דירת ארעי. | ||
| שורה 71: | שורה 75: | ||
המשנ"ב (שם ו) מביא את דעת ר"ת ודעימיה וכותב שלכתחילה צריך לנהוג כדבריהם, אבל בדיעבד ניתן לסמוך על המכשירים כדעת השו"ע. | המשנ"ב (שם ו) מביא את דעת ר"ת ודעימיה וכותב שלכתחילה צריך לנהוג כדבריהם, אבל בדיעבד ניתן לסמוך על המכשירים כדעת השו"ע. | ||
== פסק ההלכה == | |||
לאחר שראינו את שלושת הדעות בגמרא לכך שסוכה מעל עשרים אמה פסולה. דעת רבה המצריך ידיעה בסוכה, דעת רבי זירא המצריך צל סוכה ודעת רבא המצריך סוכה שראויה להיות דירת ארעי השאלה שנשאלת היא כמי נפסקה ההלכה? | לאחר שראינו את שלושת הדעות בגמרא לכך שסוכה מעל עשרים אמה פסולה. דעת רבה המצריך ידיעה בסוכה, דעת רבי זירא המצריך צל סוכה ודעת רבא המצריך סוכה שראויה להיות דירת ארעי השאלה שנשאלת היא כמי נפסקה ההלכה? | ||