סדר נעילת המנעלים וחליצתם


מקורות
בבלי:שבת סא א
שולחן ערוך:אורח חיים ב ד-ה

האם יש סדר בו צריך לנעול את הנעליים, לקשרם ולחלצם.

סוגיית הגמרא

הגמרא (שבת סא א) מביאה מעשה בר' יוחנן שאמר לשמשו רב שמן בר אבא שיתן לו את מנעלו. רב שמן הביא לו את נעל ימין. אמר לו ר' יוחנן: "עשיתו מכה", כלומר שאם ינעל את נעל ימין תחילה לא יוכל אחר כך לנעול את נעל שמאל, והרי זה כיוצא בשבת במנעל אחד מפני המכה.
מזה למדה הגמרא שר' יוחנן סובר שיש לנעול נעל שמאל תחילה, שאם ינעל של ימין תחילה, לא יוכל לנעול את של שמאל, וכפי שאומר זאת ר' יוחנן במפורש, שנעילת מנעלים היא כתפילין, מה תפילין בשמאל, אף נעילת מנעלים יש להתחיל בשמאל.
לעומת זאת בברייתא המובאת שם בגמרא, מבואר שיש לנעול נעל ימין תחילה ואחר כך נעל שמאל. ואומר שם רב יוסף שכיון שר' יוחנן אומר כך ובברייתא מבואר כך, כל אחד יכול לעשות כרצונו.
ודעת רב נחמן בר יצחק שם, שירא שמים יצא ידי שניהם וינעל של ימין תחילה ולא יקשור, אחר כך ינעל של שמאל תחילה ויקשור, ושוב יחזור לקשור את של ימין. אבל רב אשי העיד שרב כהנא לא הקפיד בדבר זה.
עוד מובאת שם ברייתא בסוף הסוגיה, שהנועל נועל של ימין תחילה ואחר כך של שמאל, וכשחולץ חולץ של שמאל תחילה ואחר כך ימין.

ביאור דעבד כמר עבד

כתבו התוספות (סא א ד"ה דעבד) שדברי הגמרא 'דעבד כמר עבד' אין הכוונה כמו כל מקום בש"ס שיש כאן מחלוקת וכל אחד רשאי להכריע כרצונו, שאם כן אינו מובן למה הקפיד ר' יוחנן על משמשו, אלא הכוונה שר' יוחנן ידע מהברייתא, ושניהם מודים שיש להקפיד על סדר מסויים ושלא יקח באופן שרירותי, אלא ש מי שרוצה לעשות כהברייתא להעדיף את ימין רשאי, ומי שרוצה לחבב את שמאל משום תפילין גם כן רשאי, וכיון שר' יוחנן דרכו היתה לחבב את שמאל, הקפיד על משמשו שהביא לו את של ימין. כן כתבו גם התוספות רא"ש (ד"ה ועבד) והר"ן בחידושים (סא א ד"ה אמר רב יוסף).

הכרעת הראשונים

רבנו חננאל (סא א) כתב בביאור דברי רב אשי, שראה שרב כהנא היה נועל לפעמים של שמאל תחילה ואחר כך של ימין, ולפעמים ראהו נועל של ימין תחילה ואחר כך של שמאל. וסיים רבנו חננאל שהלכה כרב אשי שהוא בתראה.
גם הרי"ף והרמב"ם לא הזכירו כלל סוגיה זו, ומבואר שסוברים להלכה שאין קפידא בדבר זה, וכהכרעת רבנו חננאל. וכן היא לכאורה דעת הרא"ש שגם הוא השמיט סוגיה זו.

אמנם רבנו יונה בספר היראה (כ) כותב שיש לנעול של ימין תחילה ולקשור של שמאל תחילה, לקיים דברי רבותינו שירא ה' יצא את כולם, כלומר פסק להלכה כרב נחמן בר יצחק. גם בטור (אורח חיים ב) כתב למעשה שיש לנעול של ימין תחילה, ולקשור את של שמאל תחילה. גם בתוספות (סא א ד"ה וסיים) משמע שסובר כן להלכה, וכן בתוספות רא"ש (ד"ה וסיים).
גם במאירי (סא א ד"ה תלמידי חכמים) משמע שסובר להלכה כהסוגיה, שכתב שיש לנעול ימין תחילה וכשחולץ חולץ של שמאל תחילה שלא לעמוד בימין יחף.

ביאור ההכרעה

כתבו התוספות (ד"ה וסיים) בשם ריב"א שהסיבה שלענין קשירה של שמאל קודם, מפני שהוא על פי חשיבות התפילין, שהוא בקשירה.

האם יש לחלוץ של שמאל תחילה

כתב רבנו יונה בשפר היראה (רצב) שכשחולץ מנעליו, יחלוץ של שמאל תחילה, וזאת על פי הברייתא בסוף הסוגיה, שמפורש בה שבחליצה שמאל קודמת.
אבל הטור (אורח חיים ב) השמיט ענין החליצה, ודנו הפוסקים בדבריו.

מנעלים בלא רצועות

כתבו התוספות (ד"ה וסיים) בשם הריב"א שמנעלים ללא קשירה, יש לנעול של ימין תחילה. וכן הביא רבי יחזקיהו ממגדיבורג (שיטת הקדמונים שבת סא א) בשם ר"י.

שלחן ערוך ואחרונים