הלימוד באתר מוקדש
לעילוי נשמת פרופ' חכם יעקב שוויקה זצ"ל

שבין שאר מפעליו הרבים לריבוי והפצת התורה דרך מיחשוב
עודד, תמך וסייע גם לאתר זה לגדול ולהתפתח.

פרסם כאן או הקדש את הלימוד באתר >>

הבדלים בין גרסאות בדף "סדר נעילת המנעלים וחליצתם"

מתוך ויקיסוגיה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 24: שורה 24:


=== ביאור ההכרעה ===
=== ביאור ההכרעה ===
כתבו ה'''תוספות''' (ד"ה וסיים) בשם '''ריב"א''' שהסיבה שלענין קשירה של שמאל קודם, מפני שהוא על פי חשיבות התפילין, שהוא בקשירה.
כתבו ה'''תוספות''' (ד"ה וסיים) בשם '''ריב"א''' שהסיבה שלענין קשירה של שמאל קודם, מפני שהוא על פי חשיבות התפילין, שהוא בקשירה. אבל ב'''ביאור הגר"א''' (ד"ה ובמנעלים) כתב שהטעם שנועל ימין תחילה הוא מפני שהעיקר כהברייתא ודלא כר' יוחנן, אלא לרווחא דמילתא נועלים של שמאל תחילה כר' יוחנן.


=== האם יש לחלוץ של שמאל תחילה ===
=== האם יש לחלוץ של שמאל תחילה ===
שורה 31: שורה 31:
אבל ה'''טור''' (אורח חיים ב) השמיט ענין החליצה, ודנו המפרשים בדבר.
אבל ה'''טור''' (אורח חיים ב) השמיט ענין החליצה, ודנו המפרשים בדבר.
<BR/>ה'''בית יוסף''' (ד"ה ואפשר) כתב בדעת הטור שסובר הוא שאף שצריך לנעול של ימין תחילה, מ"מ אין חיוב לחלוץ של שמאל תחילה, וכוונת הברייתא רק לומר שאינו חייב לחלוץ של ימין תחילה כבנעילה, אלא אם רצה רשאי לחלוץ של שמאל תחילה, אבל אין קפידא בדבר.
<BR/>ה'''בית יוסף''' (ד"ה ואפשר) כתב בדעת הטור שסובר הוא שאף שצריך לנעול של ימין תחילה, מ"מ אין חיוב לחלוץ של שמאל תחילה, וכוונת הברייתא רק לומר שאינו חייב לחלוץ של ימין תחילה כבנעילה, אלא אם רצה רשאי לחלוץ של שמאל תחילה, אבל אין קפידא בדבר.
<BR/>לעומת זאת דעת ה'''בית חדש''' (ד) שהטור סובר שיש לחלוץ תחילה של שמאל, אך הטעם שלא פירש כן הוא מפני שטעם הקדימה בחליצת שמאל איננה מפני חשיבותה של שמאל כמו בהקדת הקשירה, אלא דווקא מפני חשיבותה של הימין (וכדבריו מפורש במאירי). והטור קיצר וכתב רק נעילת ימין תחילה, ומזה נלמוד שבחליצה שמאל תחילה. כעין זה כתבו  גם ה'''פרישה''' (ד) ו'''דרישה''' (ב) ו'''מור וקציעה''' (ד"ה ואפשר) לפרש בדעת הטור, וכן הוא להדיא ב'''לבוש''' (ה).
<BR/>לעומת זאת דעת ה'''בית חדש''' (ד) שהטור סובר שיש לחלוץ תחילה של שמאל, אך הטעם שלא פירש כן הוא מפני שטעם הקדימה בחליצת שמאל איננה מפני חשיבותה של שמאל כמו בהקדת הקשירה, אלא דווקא מפני חשיבותה של הימין (וכדבריו מפורש במאירי). והטור קיצר וכתב רק נעילת ימין תחילה, ומזה נלמוד שבחליצה שמאל תחילה. כעין זה כתבו  גם ה'''פרישה''' (ד) ו'''דרישה''' (ב) ו'''מור וקציעה''' (ד"ה ואפשר) לפרש בדעת הטור, וכן הוא להדיא ב'''לבוש''' (ה), וכן העתיק ה'''משנה ברורה''' (ח) בשם '''רש"י''' (ד"ה חולץ).


==שלחן ערוך ואחרונים==
==שלחן ערוך ואחרונים==
שורה 41: שורה 41:


=== איטר יד ורגל ===
=== איטר יד ורגל ===
כתב בספר '''בכור שור''' (קיא) שאיטר יד או איטר רגל, ינעל של ימין תחילה וגם יקשור אותה, לפי שהוא שמאל דידיה, ואחר כך ינעול של שמאל ויקשרנו. והביא דבריו ב'''שערי תשובה''' (ג). גם ה'''משנה ברורה''' (ו) העתיק כן לדינא, אלא דכתב זאת דווקא על איטר יד והשמיט איטר רגל.


=== חליצת נעלים של כהנים ושל ערב יום הכיפורים ===
=== חליצת נעלים של כהנים ושל ערב יום הכיפורים ===

גרסה מ־09:35, 1 ביוני 2017


מקורות
בבלי:שבת סא א
שולחן ערוך:אורח חיים ב ד-ה

האם יש סדר בו צריך לנעול את הנעליים, לקשרם ולחלצם.

סוגיית הגמרא

הגמרא (שבת סא א) מביאה מעשה בר' יוחנן שאמר לשמשו רב שמן בר אבא שיתן לו את מנעלו. רב שמן הביא לו את נעל ימין. אמר לו ר' יוחנן: "עשיתו מכה", כלומר שאם ינעל את נעל ימין תחילה לא יוכל אחר כך לנעול את נעל שמאל, והרי זה כיוצא בשבת במנעל אחד מפני המכה.
מזה למדה הגמרא שר' יוחנן סובר שיש לנעול נעל שמאל תחילה, שאם ינעל של ימין תחילה, לא יוכל לנעול את של שמאל, וכפי שאומר זאת ר' יוחנן במפורש, שנעילת מנעלים היא כתפילין, מה תפילין בשמאל, אף נעילת מנעלים יש להתחיל בשמאל.
לעומת זאת בברייתא המובאת שם בגמרא, מבואר שיש לנעול נעל ימין תחילה ואחר כך נעל שמאל. ואומר שם רב יוסף שכיון שר' יוחנן אומר כך ובברייתא מבואר כך, כל אחד יכול לעשות כרצונו.
ודעת רב נחמן בר יצחק שם, שירא שמים יצא ידי שניהם וינעל של ימין תחילה ולא יקשור, אחר כך ינעל של שמאל תחילה ויקשור, ושוב יחזור לקשור את של ימין. אבל רב אשי העיד שרב כהנא לא הקפיד בדבר זה.
עוד מובאת שם ברייתא בסוף הסוגיה, שהנועל נועל של ימין תחילה ואחר כך של שמאל, וכשחולץ חולץ של שמאל תחילה ואחר כך ימין.

ביאור דעבד כמר עבד

כתבו התוספות (סא א ד"ה דעבד) שדברי הגמרא 'דעבד כמר עבד' אין הכוונה כמו כל מקום בש"ס שיש כאן מחלוקת וכל אחד רשאי להכריע כרצונו, שאם כן אינו מובן למה הקפיד ר' יוחנן על משמשו, אלא הכוונה שר' יוחנן ידע מהברייתא, ושניהם מודים שיש להקפיד על סדר מסויים ושלא יקח באופן שרירותי, אלא ש מי שרוצה לעשות כהברייתא להעדיף את ימין רשאי, ומי שרוצה לחבב את שמאל משום תפילין גם כן רשאי, וכיון שר' יוחנן דרכו היתה לחבב את שמאל, הקפיד על משמשו שהביא לו את של ימין. כן כתבו גם התוספות רא"ש (ד"ה ועבד) והר"ן בחידושים (סא א ד"ה אמר רב יוסף).

הקשר בין מנעלים לתפילין

כתב הלבוש (אורח חיים ב ד) טעם לקשירה בשמאל תחילה, על פי הגמרא (חולין פט א) שבשכר שאמר אברהם 'אם מחוט ועד שרוך נעל' זכו לשתי מצות - חוט של תכלת ורצועה של תפילין'. הרי שבזכות שאמר שרוך נעל זכה לרצועה של תפילין, ולכן ניתן חשיבות לקשור שרוך הנעל בשמאל תחילה כתפילין. וכן כתב ר' עקיבא איגר (סא א ד"ה מה תפילין) בשם ספר עמק המלך (לך לך).

הכרעת הראשונים

רבנו חננאל (סא א) כתב בביאור דברי רב אשי, שראה שרב כהנא היה נועל לפעמים של שמאל תחילה ואחר כך של ימין, ולפעמים ראהו נועל של ימין תחילה ואחר כך של שמאל. וסיים רבנו חננאל שהלכה כרב אשי שהוא בתראה.
גם הרי"ף והרמב"ם לא הזכירו כלל סוגיה זו, ומבואר שסוברים להלכה שאין קפידא בדבר זה, וכהכרעת רבנו חננאל. וכן היא לכאורה דעת הרא"ש שגם הוא השמיט סוגיה זו.
ובבית יוסף (אורח חיים ב ד"ה וכשינעול) ביאר שמחמת דברי רב רב אשי, השמיטו הפוסקים גם דין הברייתא לענין חליצה, שכשם שאין קפידא בנעילה, כן אין להקפיד על החליצה, ומפרשים הם את הברייתא שאם רוצה לנעול של ימין תחילה רשאי, וכן אם רוצה לחלוץ של שמאל תחילה רשאי, אך אין חיוב בדבר.
ובדרישה (אורח חיים ב א) כתב בשם המהר"ל מפראג שודאי לא ייתכן שרב כהנא חלק על הברייתא, אלא סובר הוא שאין חיוב להקפיד בדבר אלא רק ממידת חסידות, אבל על הרוב גם רב כהנא היה נוהג כן.

אמנם רבנו יונה בספר היראה (כ) כותב שיש לנעול של ימין תחילה ולקשור של שמאל תחילה, לקיים דברי רבותינו שירא ה' יצא את כולם, כלומר פסק להלכה כרב נחמן בר יצחק. גם בטור (אורח חיים ב) כתב למעשה שיש לנעול של ימין תחילה, ולקשור את של שמאל תחילה. גם בתוספות (סא א ד"ה וסיים) משמע שסובר כן להלכה, וכן בתוספות רא"ש (ד"ה וסיים).
גם במאירי (סא א ד"ה תלמידי חכמים) משמע שסובר להלכה כהסוגיה, שכתב שיש לנעול ימין תחילה וכשחולץ חולץ של שמאל תחילה שלא לעמוד בימין יחף.

ביאור ההכרעה

כתבו התוספות (ד"ה וסיים) בשם ריב"א שהסיבה שלענין קשירה של שמאל קודם, מפני שהוא על פי חשיבות התפילין, שהוא בקשירה. אבל בביאור הגר"א (ד"ה ובמנעלים) כתב שהטעם שנועל ימין תחילה הוא מפני שהעיקר כהברייתא ודלא כר' יוחנן, אלא לרווחא דמילתא נועלים של שמאל תחילה כר' יוחנן.

האם יש לחלוץ של שמאל תחילה

כתב רבנו יונה בספר היראה (רצב) שכשחולץ מנעליו, יחלוץ של שמאל תחילה, וזאת על פי הברייתא בסוף הסוגיה, שמפורש בה שבחליצה שמאל קודמת. גם המאירי (סא א ד"ה תלמידי חכמים) כתב על פי הברייתא שיש לחלוץ של שמאל תחילה, וביאר הטעם כדי שלא תהיה רגל ימין יחפה.

אבל הטור (אורח חיים ב) השמיט ענין החליצה, ודנו המפרשים בדבר.
הבית יוסף (ד"ה ואפשר) כתב בדעת הטור שסובר הוא שאף שצריך לנעול של ימין תחילה, מ"מ אין חיוב לחלוץ של שמאל תחילה, וכוונת הברייתא רק לומר שאינו חייב לחלוץ של ימין תחילה כבנעילה, אלא אם רצה רשאי לחלוץ של שמאל תחילה, אבל אין קפידא בדבר.
לעומת זאת דעת הבית חדש (ד) שהטור סובר שיש לחלוץ תחילה של שמאל, אך הטעם שלא פירש כן הוא מפני שטעם הקדימה בחליצת שמאל איננה מפני חשיבותה של שמאל כמו בהקדת הקשירה, אלא דווקא מפני חשיבותה של הימין (וכדבריו מפורש במאירי). והטור קיצר וכתב רק נעילת ימין תחילה, ומזה נלמוד שבחליצה שמאל תחילה. כעין זה כתבו גם הפרישה (ד) ודרישה (ב) ומור וקציעה (ד"ה ואפשר) לפרש בדעת הטור, וכן הוא להדיא בלבוש (ה), וכן העתיק המשנה ברורה (ח) בשם רש"י (ד"ה חולץ).

שלחן ערוך ואחרונים

השלחן ערוך (אורח חיים ב ד) כתב שיש לנעול של ימין תחילה ולא לקשרו, שוב לנעול את של שמאל ולקשרו ולחזור ולקשור את של ימין. ולענין חליצה כתב (ה) שיש לחלוץ את של שמאל תחילה. גם הבית חדש (ד) נקט להלכה כדעת הטור לנעול של ימין תחילה ולחלוץ של שמאל, ודלא כשאר פוסקים. וכן הוא בלבוש (ד-ה).

מנעלים בלא רצועות

כתבו התוספות (ד"ה וסיים) בשם הריב"א שמנעלים ללא קשירה, יש לנעול של ימין תחילה. וכן הביא רבי יחזקיהו ממגדיבורג (שיטת הקדמונים שבת סא א) בשם ר"י. הטור והשלחן ערוך לא הביאו דברי תוספות אלו להלכה, אם כי בבית יוסף הביאם ומשמע שסבירא להו. אמנם הרמ"א כתב (ד) שבנעלים שלנו שאין בהם קשירה, יש לנעול של ימין תחילה, וזהו על פי הריב"א המובא בתוספות.

איטר יד ורגל

כתב בספר בכור שור (קיא) שאיטר יד או איטר רגל, ינעל של ימין תחילה וגם יקשור אותה, לפי שהוא שמאל דידיה, ואחר כך ינעול של שמאל ויקשרנו. והביא דבריו בשערי תשובה (ג). גם המשנה ברורה (ו) העתיק כן לדינא, אלא דכתב זאת דווקא על איטר יד והשמיט איטר רגל.

חליצת נעלים של כהנים ושל ערב יום הכיפורים