הבדלים בין גרסאות בדף "סדר נעילת המנעלים וחליצתם"
| שורה 10: | שורה 10: | ||
===ביאור דעבד כמר עבד=== | ===ביאור דעבד כמר עבד=== | ||
כתבו ה'''תוספות''' (סא א ד"ה דעבד) שדברי הגמרא 'דעבד כמר עבד' אין הכוונה כמו כל מקום בש"ס שיש כאן מחלוקת וכל אחד רשאי להכריע כרצונו, שאם כן אינו מובן למה הקפיד ר' יוחנן על משמשו, אלא הכוונה שר' יוחנן ידע מהברייתא, ושניהם מודים שיש להקפיד על סדר מסויים ושלא יקח באופן שרירותי, אלא ש מי שרוצה לעשות כהברייתא להעדיף את ימין רשאי, ומי שרוצה לחבב את שמאל משום תפילין גם כן רשאי, וכיון שר' יוחנן דרכו היתה לחבב את שמאל, הקפיד על משמשו שהביא לו את של ימין. כן כתבו גם ה'''תוספות רא"ש''' (ד"ה ועבד) וה'''ר"ן''' בחידושים (סא א ד"ה אמר רב יוסף). | כתבו ה'''תוספות''' (סא א ד"ה דעבד) שדברי הגמרא 'דעבד כמר עבד' אין הכוונה כמו כל מקום בש"ס שיש כאן מחלוקת וכל אחד רשאי להכריע כרצונו, שאם כן אינו מובן למה הקפיד ר' יוחנן על משמשו, אלא הכוונה שר' יוחנן ידע מהברייתא, ושניהם מודים שיש להקפיד על סדר מסויים ושלא יקח באופן שרירותי, אלא ש מי שרוצה לעשות כהברייתא להעדיף את ימין רשאי, ומי שרוצה לחבב את שמאל משום תפילין גם כן רשאי, וכיון שר' יוחנן דרכו היתה לחבב את שמאל, הקפיד על משמשו שהביא לו את של ימין. כן כתבו גם ה'''תוספות רא"ש''' (ד"ה ועבד) וה'''ר"ן''' בחידושים (סא א ד"ה אמר רב יוסף). | ||
==הכרעת הראשונים== | === הקשר בין מנעלים לתפילין === | ||
כתב '''ר' עקיבא איגר''' (סא א ד"ה מה תפילין) בשם ספר '''עמק המלך''' (לך לך) על פי הגמרא (חולין פט) שבשכר שאמר אברהם 'אם מחוט ועד שרוך נעל' זכו לשתי מצות - חוט של תכלת ורצועה של תפילין'. הרי שבזכות שאמר שרוך נעל זכה לרצועה של תפילין, ולכן ניתן חשיבות לקשור שרוך הנעל בשמאל תחילה כתפילין. | |||
== הכרעת הראשונים == | |||
'''רבנו חננאל''' (סא א) כתב בביאור דברי רב אשי, שראה שרב כהנא היה נועל לפעמים של שמאל תחילה ואחר כך של ימין, ולפעמים ראהו נועל של ימין תחילה ואחר כך של שמאל. וסיים רבנו חננאל שהלכה כרב אשי שהוא בתראה. | '''רבנו חננאל''' (סא א) כתב בביאור דברי רב אשי, שראה שרב כהנא היה נועל לפעמים של שמאל תחילה ואחר כך של ימין, ולפעמים ראהו נועל של ימין תחילה ואחר כך של שמאל. וסיים רבנו חננאל שהלכה כרב אשי שהוא בתראה. | ||
<BR/>גם ה'''רי"ף''' וה'''רמב"ם''' לא הזכירו כלל סוגיה זו, ומבואר שסוברים להלכה שאין קפידא בדבר זה, וכהכרעת רבנו חננאל. וכן היא לכאורה דעת ה'''רא"ש''' שגם הוא השמיט סוגיה זו. | <BR/>גם ה'''רי"ף''' וה'''רמב"ם''' לא הזכירו כלל סוגיה זו, ומבואר שסוברים להלכה שאין קפידא בדבר זה, וכהכרעת רבנו חננאל. וכן היא לכאורה דעת ה'''רא"ש''' שגם הוא השמיט סוגיה זו. | ||
| שורה 18: | שורה 21: | ||
<BR/>גם ב'''מאירי''' (סא א ד"ה תלמידי חכמים) משמע שסובר להלכה כהסוגיה, שכתב שיש לנעול ימין תחילה וכשחולץ חולץ של שמאל תחילה שלא לעמוד בימין יחף. | <BR/>גם ב'''מאירי''' (סא א ד"ה תלמידי חכמים) משמע שסובר להלכה כהסוגיה, שכתב שיש לנעול ימין תחילה וכשחולץ חולץ של שמאל תחילה שלא לעמוד בימין יחף. | ||
===ביאור ההכרעה=== | === ביאור ההכרעה === | ||
כתבו ה'''תוספות''' (ד"ה וסיים) בשם '''ריב"א''' שהסיבה שלענין קשירה של שמאל קודם, מפני שהוא על פי חשיבות התפילין, שהוא בקשירה. | כתבו ה'''תוספות''' (ד"ה וסיים) בשם '''ריב"א''' שהסיבה שלענין קשירה של שמאל קודם, מפני שהוא על פי חשיבות התפילין, שהוא בקשירה. | ||
===האם יש לחלוץ של שמאל תחילה=== | ===האם יש לחלוץ של שמאל תחילה=== | ||
כתב רבנו יונה ב''' | כתב רבנו יונה ב'''ספר היראה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=51104&st=&pgnum=74 (רצב)] שכשחולץ מנעליו, יחלוץ של שמאל תחילה, וזאת על פי הברייתא בסוף הסוגיה, שמפורש בה שבחליצה שמאל קודמת. גם ה'''מאירי''' כתבעל פי הברייתא שיש לחלוץ של שמאל תחילה, וביאר הטעם כדי שלא תהיה רגל ימין יחפה. | ||
<BR/>אבל ה'''טור''' (אורח חיים ב) השמיט ענין החליצה, ודנו הפוסקים בדבריו. | |||
===מנעלים בלא רצועות=== | ===מנעלים בלא רצועות=== | ||
| שורה 29: | שורה 33: | ||
==שלחן ערוך ואחרונים== | ==שלחן ערוך ואחרונים== | ||
=== איטר יד ורגל === | |||
=== חליצת נעלים של כהנים ושל ערב יום הכיפורים === | |||
[[קטגוריה:הנהגת הבוקר]] | [[קטגוריה:הנהגת הבוקר]] | ||
[[קטגוריה:שבת סא.]] | [[קטגוריה:שבת סא.]] | ||
[[קטגוריה:אורח חיים סימן ב]] | [[קטגוריה:אורח חיים סימן ב]] | ||
גרסה מ־08:17, 1 ביוני 2017
| בבלי: | שבת סא א |
| שולחן ערוך: | אורח חיים ב ד-ה |
האם יש סדר בו צריך לנעול את הנעליים, לקשרם ולחלצם.
סוגיית הגמרא
הגמרא (שבת סא א) מביאה מעשה בר' יוחנן שאמר לשמשו רב שמן בר אבא שיתן לו את מנעלו. רב שמן הביא לו את נעל ימין. אמר לו ר' יוחנן: "עשיתו מכה", כלומר שאם ינעל את נעל ימין תחילה לא יוכל אחר כך לנעול את נעל שמאל, והרי זה כיוצא בשבת במנעל אחד מפני המכה.
מזה למדה הגמרא שר' יוחנן סובר שיש לנעול נעל שמאל תחילה, שאם ינעל של ימין תחילה, לא יוכל לנעול את של שמאל, וכפי שאומר זאת ר' יוחנן במפורש, שנעילת מנעלים היא כתפילין, מה תפילין בשמאל, אף נעילת מנעלים יש להתחיל בשמאל.
לעומת זאת בברייתא המובאת שם בגמרא, מבואר שיש לנעול נעל ימין תחילה ואחר כך נעל שמאל. ואומר שם רב יוסף שכיון שר' יוחנן אומר כך ובברייתא מבואר כך, כל אחד יכול לעשות כרצונו.
ודעת רב נחמן בר יצחק שם, שירא שמים יצא ידי שניהם וינעל של ימין תחילה ולא יקשור, אחר כך ינעל של שמאל תחילה ויקשור, ושוב יחזור לקשור את של ימין. אבל רב אשי העיד שרב כהנא לא הקפיד בדבר זה.
עוד מובאת שם ברייתא בסוף הסוגיה, שהנועל נועל של ימין תחילה ואחר כך של שמאל, וכשחולץ חולץ של שמאל תחילה ואחר כך ימין.
ביאור דעבד כמר עבד
כתבו התוספות (סא א ד"ה דעבד) שדברי הגמרא 'דעבד כמר עבד' אין הכוונה כמו כל מקום בש"ס שיש כאן מחלוקת וכל אחד רשאי להכריע כרצונו, שאם כן אינו מובן למה הקפיד ר' יוחנן על משמשו, אלא הכוונה שר' יוחנן ידע מהברייתא, ושניהם מודים שיש להקפיד על סדר מסויים ושלא יקח באופן שרירותי, אלא ש מי שרוצה לעשות כהברייתא להעדיף את ימין רשאי, ומי שרוצה לחבב את שמאל משום תפילין גם כן רשאי, וכיון שר' יוחנן דרכו היתה לחבב את שמאל, הקפיד על משמשו שהביא לו את של ימין. כן כתבו גם התוספות רא"ש (ד"ה ועבד) והר"ן בחידושים (סא א ד"ה אמר רב יוסף).
הקשר בין מנעלים לתפילין
כתב ר' עקיבא איגר (סא א ד"ה מה תפילין) בשם ספר עמק המלך (לך לך) על פי הגמרא (חולין פט) שבשכר שאמר אברהם 'אם מחוט ועד שרוך נעל' זכו לשתי מצות - חוט של תכלת ורצועה של תפילין'. הרי שבזכות שאמר שרוך נעל זכה לרצועה של תפילין, ולכן ניתן חשיבות לקשור שרוך הנעל בשמאל תחילה כתפילין.
הכרעת הראשונים
רבנו חננאל (סא א) כתב בביאור דברי רב אשי, שראה שרב כהנא היה נועל לפעמים של שמאל תחילה ואחר כך של ימין, ולפעמים ראהו נועל של ימין תחילה ואחר כך של שמאל. וסיים רבנו חננאל שהלכה כרב אשי שהוא בתראה.
גם הרי"ף והרמב"ם לא הזכירו כלל סוגיה זו, ומבואר שסוברים להלכה שאין קפידא בדבר זה, וכהכרעת רבנו חננאל. וכן היא לכאורה דעת הרא"ש שגם הוא השמיט סוגיה זו.
אמנם רבנו יונה בספר היראה (כ) כותב שיש לנעול של ימין תחילה ולקשור של שמאל תחילה, לקיים דברי רבותינו שירא ה' יצא את כולם, כלומר פסק להלכה כרב נחמן בר יצחק. גם בטור (אורח חיים ב) כתב למעשה שיש לנעול של ימין תחילה, ולקשור את של שמאל תחילה. גם בתוספות (סא א ד"ה וסיים) משמע שסובר כן להלכה, וכן בתוספות רא"ש (ד"ה וסיים).
גם במאירי (סא א ד"ה תלמידי חכמים) משמע שסובר להלכה כהסוגיה, שכתב שיש לנעול ימין תחילה וכשחולץ חולץ של שמאל תחילה שלא לעמוד בימין יחף.
ביאור ההכרעה
כתבו התוספות (ד"ה וסיים) בשם ריב"א שהסיבה שלענין קשירה של שמאל קודם, מפני שהוא על פי חשיבות התפילין, שהוא בקשירה.
האם יש לחלוץ של שמאל תחילה
כתב רבנו יונה בספר היראה (רצב) שכשחולץ מנעליו, יחלוץ של שמאל תחילה, וזאת על פי הברייתא בסוף הסוגיה, שמפורש בה שבחליצה שמאל קודמת. גם המאירי כתבעל פי הברייתא שיש לחלוץ של שמאל תחילה, וביאר הטעם כדי שלא תהיה רגל ימין יחפה.
אבל הטור (אורח חיים ב) השמיט ענין החליצה, ודנו הפוסקים בדבריו.
מנעלים בלא רצועות
כתבו התוספות (ד"ה וסיים) בשם הריב"א שמנעלים ללא קשירה, יש לנעול של ימין תחילה. וכן הביא רבי יחזקיהו ממגדיבורג (שיטת הקדמונים שבת סא א) בשם ר"י.