הבדלים בין גרסאות בדף "סדר נעילת המנעלים וחליצתם"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ
 
(6 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 2: שורה 2:
האם יש סדר בו צריך לנעול את הנעליים, לקשרם ולחלצם.
האם יש סדר בו צריך לנעול את הנעליים, לקשרם ולחלצם.
==סוגיית הגמרא==
==סוגיית הגמרא==
ה'''גמרא''' (שבת סא א) מביאה מעשה בר' יוחנן שאמר לשמשו רב שמן בר אבא שיתן לו את מנעלו. רב שמן הביא לו את נעל ימין. אמר לו ר' יוחנן: "עשיתו מכה", כלומר שאם ינעל את נעל ימין תחילה לא יוכל אחר כך לנעול את נעל שמאל, והרי זה כיוצא בשבת במנעל אחד מפני המכה.<BR/>
ה'''גמרא''' (שבת סא א) מביאה מעשה בר' יוחנן שאמר לשמשו (רב שמן בר אבא) שיתן לו את מנעלו. רב שמן הביא לו את נעל ימין. אמר לו ר' יוחנן: "עשיתו מכה", כלומר שאם ינעל את נעל ימין תחילה לא יוכל אחר כך לנעול את נעל שמאל, והרי זה כ[[יוצא בשבת במנעל אחד מפני המכה]].<BR/>
מזה למדה הגמרא שר' יוחנן סובר שיש לנעול נעל שמאל תחילה, שאם ינעל של ימין תחילה, לא יוכל לנעול את של שמאל, וכפי שאומר זאת ר' יוחנן במפורש, שנעילת מנעלים היא כתפילין, מה תפילין בשמאל, אף נעילת מנעלים יש להתחיל בשמאל.
מזה למדה הגמרא שר' יוחנן סובר שיש לנעול נעל שמאל תחילה, שאם ינעל של ימין תחילה, לא יוכל לנעול את של שמאל, וכפי שאומר זאת ר' יוחנן במפורש, שנעילת מנעלים היא כתפילין, מה תפילין בשמאל, אף נעילת מנעלים יש להתחיל בשמאל.
<BR/>לעומת זאת בברייתא המובאת שם בגמרא, מבואר שיש לנעול נעל ימין תחילה ואחר כך נעל שמאל. ואומר שם רב יוסף שכיון שר' יוחנן אומר כך ובברייתא מבואר כך, כל אחד יכול לעשות כרצונו.
<BR/>לעומת זאת בברייתא המובאת שם בגמרא, מבואר שיש לנעול נעל ימין תחילה ואחר כך נעל שמאל. ואומר שם רב יוסף שכיון שר' יוחנן אומר כך ובברייתא מבואר להיפך, יכול כל אחד לעשות כרצונו.
<BR/>ודעת רב נחמן בר יצחק שם, שירא שמים יצא ידי שניהם וינעל של ימין תחילה ולא יקשור, אחר כך ינעל של שמאל תחילה ויקשור, ושוב יחזור לקשור את של ימין. אבל רב אשי העיד שרב כהנא לא הקפיד בדבר זה.
<BR/>לעומת זאת דעת רב נחמן בר יצחק שם, שירא שמים יצא ידי שניהם וינעל של ימין תחילה ולא יקשור, אחר כך ינעל של שמאל תחילה ויקשור, ושוב יחזור לקשור את של ימין. אך רב אשי העיד שרב כהנא לא הקפיד בדבר זה.
<BR/>עוד מובאת שם ברייתא בסוף הסוגיה, שהנועל נועל של ימין תחילה ואחר כך של שמאל, וכשחולץ חולץ של שמאל תחילה ואחר כך ימין.
<BR/>עוד מובאת שם ברייתא בסוף הסוגיה, שהנועל נועל של ימין תחילה ואחר כך של שמאל, וכשחולץ חולץ של שמאל תחילה ואחר כך ימין.


שורה 16: שורה 16:
== הכרעת הראשונים ==
== הכרעת הראשונים ==
'''רבנו חננאל''' (סא א) כתב בביאור דברי רב אשי שאמר שרב כהנא לא קפיד, שהכוונה שראה שרב כהנא היה נועל לפעמים של שמאל תחילה ואחר כך של ימין, ולפעמים ראהו נועל של ימין תחילה ואחר כך של שמאל. וסיים רבנו חננאל שהלכה כרב אשי שהוא בתראה.  
'''רבנו חננאל''' (סא א) כתב בביאור דברי רב אשי שאמר שרב כהנא לא קפיד, שהכוונה שראה שרב כהנא היה נועל לפעמים של שמאל תחילה ואחר כך של ימין, ולפעמים ראהו נועל של ימין תחילה ואחר כך של שמאל. וסיים רבנו חננאל שהלכה כרב אשי שהוא בתראה.  
<BR/>גם ה'''רי"ף''' וה'''רמב"ם''' לא הזכירו כלל סוגיה זו, ומבואר שסוברים להלכה שאין קפידא בדבר זה, וכהכרעת רבנו חננאל. וכן היא לכאורה דעת ה'''רא"ש''' שגם הוא השמיט סוגיה זו.
<BR/>ה'''רי"ף''' וה'''רמב"ם''' לא הזכירו כלל סוגיה זו, ומבואר שסוברים להלכה שאין קפידא בדבר זה, וכהכרעת רבנו חננאל. וכן היא לכאורה דעת ה'''רא"ש''' שגם הוא השמיט סוגיה זו.
<BR/>וב'''בית יוסף''' (אורח חיים ב ד"ה וכשינעול) ביאר שמחמת דברי רב רב אשי, השמיטו הפוסקים גם דין הברייתא לענין חליצה, שכשם שאין קפידא בנעילה, כן אין להקפיד על החליצה, ומפרשים הם את הברייתא שאם רוצה לנעול של ימין תחילה רשאי, וכן אם רוצה לחלוץ של שמאל תחילה רשאי, אך אין חיוב בדבר.
<BR/>וב'''בית יוסף''' (אורח חיים ב ד"ה וכשינעול) ביאר שמחמת דברי רב רב אשי, השמיטו הפוסקים גם דין הברייתא לענין חליצה, שכשם שאין קפידא בנעילה, כן אין להקפיד על החליצה, ומפרשים הם את הברייתא שאם רוצה לנעול של ימין תחילה רשאי, וכן אם רוצה לחלוץ של שמאל תחילה רשאי, אך אין חיוב בדבר.
<BR/>וב'''דרישה''' (אורח חיים ב א) כתב בשם ה'''מהר"ל מפראג''' שודאי לא ייתכן שרב כהנא חלק על הברייתא, אלא סובר הוא שאין חיוב להקפיד בדבר אלא רק ממידת חסידות, אבל על הרוב גם רב כהנא היה נוהג כן.
<BR/>וב'''דרישה''' (אורח חיים ב א) כתב בשם ה'''מהר"ל מפראג''' שודאי לא ייתכן שרב כהנא חלק על הברייתא, אלא סובר הוא שאין חיוב להקפיד בדבר אלא רק ממידת חסידות, אבל על הרוב גם רב כהנא היה נוהג כן.
שורה 24: שורה 24:


=== ביאור ההכרעה ===
=== ביאור ההכרעה ===
כתבו ה'''תוספות''' (ד"ה וסיים) בשם '''ריב"א''' שהסיבה שלענין קשירה של שמאל קודם, מפני שהוא על פי חשיבות התפילין, שהוא בקשירה. אבל ב'''ביאור הגר"א''' (ד"ה ובמנעלים) כתב שהטעם שנועל ימין תחילה הוא מפני שהעיקר כהברייתא ודלא כר' יוחנן, אלא לרווחא דמילתא נועלים של שמאל תחילה כר' יוחנן.
כתבו ה'''תוספות''' (ד"ה וסיים) בשם '''ריב"א''' שהסיבה שלענין קשירה של שמאל קודם, מפני שהוא על פי חשיבות התפילין, שהוא בקשירה. אבל ב'''ביאור הגר"א''' (ד"ה ובמנעלים) כתב שהטעם שנועל ימין תחילה הוא מפני שהעיקר כהברייתא ודלא כר' יוחנן, ורק לרווחא דמילתא קושרים של שמאל תחילה כר' יוחנן.


=== האם יש לחלוץ של שמאל תחילה ===
=== האם יש לחלוץ של שמאל תחילה ===
שורה 31: שורה 31:
אבל ה'''טור''' (אורח חיים ב) השמיט ענין החליצה, ודנו המפרשים בדבר.
אבל ה'''טור''' (אורח חיים ב) השמיט ענין החליצה, ודנו המפרשים בדבר.
<BR/>ה'''בית יוסף''' (ד"ה ואפשר) כתב בדעת הטור שסובר הוא שאף שצריך לנעול של ימין תחילה, מ"מ אין חיוב לחלוץ של שמאל תחילה, וכוונת הברייתא רק לומר שאינו חייב לחלוץ של ימין תחילה כבנעילה, אלא אם רצה רשאי לחלוץ של שמאל תחילה, אבל אין קפידא בדבר.
<BR/>ה'''בית יוסף''' (ד"ה ואפשר) כתב בדעת הטור שסובר הוא שאף שצריך לנעול של ימין תחילה, מ"מ אין חיוב לחלוץ של שמאל תחילה, וכוונת הברייתא רק לומר שאינו חייב לחלוץ של ימין תחילה כבנעילה, אלא אם רצה רשאי לחלוץ של שמאל תחילה, אבל אין קפידא בדבר.
<BR/>לעומת זאת דעת ה'''בית חדש''' (ד) שהטור סובר שיש לחלוץ תחילה של שמאל, אך הטעם שלא פירש כן הוא מפני שטעם הקדימה בחליצת שמאל איננה מפני חשיבותה של שמאל כמו בהקדת הקשירה, אלא דווקא מפני חשיבותה של הימין (וכדבריו מפורש במאירי). והטור קיצר וכתב רק נעילת ימין תחילה, ומזה נלמוד שבחליצה שמאל תחילה. כעין זה כתבו  גם ה'''פרישה''' (ד) ו'''דרישה''' (ב) ו'''מור וקציעה''' (ד"ה ואפשר) לפרש בדעת הטור, וכן הוא להדיא ב'''לבוש''' (ה), וכן העתיק ה'''משנה ברורה''' (ח) בשם '''רש"י''' (ד"ה חולץ).
<BR/>לעומת זאת דעת ה'''בית חדש''' (ד) שהטור סובר שיש לחלוץ תחילה של שמאל, אך הטעם שלא פירש כן הוא מפני שטעם הקדימה בחליצת שמאל איננה מפני חשיבותה של שמאל כמו בהקדמת הקשירה, אלא דווקא מפני חשיבותה של הימין (וכדבריו מפורש במאירי). והטור קיצר וכתב רק נעילת ימין תחילה, ומזה נלמוד שבחליצה שמאל תחילה. כעין זה כתבו  גם ה'''פרישה''' (ד) ו'''דרישה''' (ב) ו'''מור וקציעה''' (ד"ה ואפשר) לפרש בדעת הטור, וכן הוא להדיא ב'''לבוש''' (ה), וכן העתיק ה'''משנה ברורה''' (ח) בשם '''רש"י''' (ד"ה חולץ).


==שלחן ערוך ואחרונים==
==שלחן ערוך ואחרונים==
שורה 41: שורה 41:


=== איטר יד ורגל ===
=== איטר יד ורגל ===
כתב בספר '''בכור שור''' (קיא) הסתפק לענין קשירת הנעלים אצל אדם איטר יד, אם צריך לקשור נעל ימין תחילה או נעל שמאל. וצדדי הספק אצלו, האם טעם הדימוי לתפילין הוא להראות החשיבות של הצד שקושר בו כמו תפילין, ואם כן איטר יד יקשור נעל ימין תחילה כמו תפילין שלו, או דלמא החשיבות היא מצד שקושר ברגל כהה כמו יד כהה, או אפשרות שלישית שכוונת התוספות שלכל ענייני קשירה לעולם שמאל חשובה. ולפי שתי סברות אחרונות גם איטר יד יקשור שמאל תחילה. וסיים שם שלמעשה איטר רגל, וכל שכן איטר יד ורגל, ינעול ימין תחילה ויקשרנו, ואחר כך ינעול של שמאל.
בספר '''בכור שור''' (קיא) הסתפק לענין קשירת הנעלים אצל אדם איטר יד, אם צריך לקשור נעל ימין תחילה או נעל שמאל. וצדדי הספק אצלו, האם טעם הדימוי לתפילין הוא להראות החשיבות של הצד שקושר בו כמו תפילין, ואם כן איטר יד יקשור נעל ימין תחילה כמו תפילין שלו, או דלמא החשיבות היא מצד שקושר ברגל כהה כמו יד כהה, או אפשרות שלישית שכוונת התוספות שלכל ענייני קשירה לעולם שמאל חשובה. ולפי שתי סברות אחרונות גם איטר יד יקשור שמאל תחילה. וסיים שם שלמעשה איטר רגל, וכל שכן איטר יד ורגל, ינעול ימין תחילה ויקשרנו, ואחר כך ינעול של שמאל.
<BR/>העולה מדבריו שאדם איטר רגל יקשור רגל ימין תחילה, אך אדם שהוא איטר יד ואינו איטר רגל, נשאר בספק ולא הכריע.
<BR/>העולה מדבריו שאדם איטר רגל יקשור רגל ימין תחילה, אך אדם שהוא איטר יד ואינו איטר רגל, נשאר בספק ולא הכריע.
<BR/>ב'''שערי תשובה''' (ג) הביא בשם הבכור שור דברים שאינם מדוייקים לכאורה, שכתב שגם איטר יד וגם איטר רגל ינעול של ימין ויקשרנו תחילה. ובספר '''תורת חיים''' סופר [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8007&st=&pgnum=6 (ג)] עמד על חוסר הדיוק בדברים, והביא בשם המלבי"ם ב'''מאיר לארץ''' שחולק על הבכור שור וסובר שגם איטר יד יקדים ימין לקשירה כמו איטר רגל. והתורת חיים הכריע כהבכור שור שאיטר יד יעשה ככל אדם לקשור שמאל תחילה, אך סיים שיקפיד לנהוג תמיד מנהג אחד.
<BR/>ב'''שערי תשובה''' (ג) הביא בשם הבכור שור דברים שאינם מדוייקים לכאורה, שכתב שגם איטר יד וגם איטר רגל ינעול של ימין ויקשרנו תחילה. ובספר '''תורת חיים''' סופר [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8007&st=&pgnum=6 (ג)] עמד על חוסר הדיוק בדברים, והביא בשם המלבי"ם ב'''מאיר לארץ''' שחולק על הבכור שור וסובר שגם איטר יד יקדים ימין לקשירה כמו איטר רגל. והתורת חיים הכריע כהבכור שור שאיטר יד יעשה ככל אדם לקשור שמאל תחילה, אך סיים שיקפיד לנהוג תמיד מנהג אחד.
<BR/>גם בשו"ת '''מנחת יצחק''' (י א ב) עמד על חוסר הדיוק בדברי הבכור שור, ויישב שיש טעות סופר בשערי תשובה.  
<BR/>גם בשו"ת '''מנחת יצחק''' (י א ב) עמד על חוסר הדיוק בדברי הבכור שור, ויישב שיש טעות סופר בשערי תשובה.  


ה'''משנה ברורה''' (ו) שהעתיק לכאורה דברי הבכור שור והשערי תשובה לדינא להקדים ימין תחילה באיטר, אך כתב כן דווקא על איטר יד והשמיט איטר רגל. והוא לכאורה איפכא מדברי הבכור שור, ודברים עולים עם דברי המלבי"ם.
ה'''משנה ברורה''' (ו) העתיק לכאורה דברי הבכור שור והשערי תשובה לדינא ופסק שיש להקדים ימין תחילה באיטר, אך כתב כן דווקא על איטר יד והשמיט איטר רגל. והוא לכאורה איפכא מדברי הבכור שור, ודבריו עולים בקנה אחד דווקא עם דברי המלבי"ם.
<BR/>בשו"ת '''מנחת יצחק''' (י א ב) כתב לבאר טעם המלבי"ם על פי דברי הלבוש הנזכרים [[#הקשר בין מנעלים לתפילין|לעיל]], שאברהם זכה לתפילין עבור שאמר 'מחוט ועד שרוך נעל', וא"כ קשירת השרוכים הם כנגד קשירת התפילין, ולכן איטר יד יקשור ימין תחילה.  
<BR/>בשו"ת '''מנחת יצחק''' (י א ב) כתב לבאר טעם המלבי"ם על פי דברי הלבוש הנזכרים [[#הקשר בין מנעלים לתפילין|לעיל]], שאברהם זכה לתפילין עבור שאמר 'מחוט ועד שרוך נעל', וא"כ קשירת השרוכים הם כנגד קשירת התפילין, ולכן איטר יד יקשור ימין תחילה.
 
=== חליצת נעלים של כהנים ושל ערב יום הכיפורים ===
=== חליצת נעלים של כהנים ושל ערב יום הכיפורים ===
===הקדמת קשירת צד שמאל בשאר בגדים===
===הקדמת קשירת צד שמאל בשאר בגדים===

תפריט ניווט