נטילת והחזרת ציר בשבת

מקורות
משנה:	עירובין י יב
בבלי:	עירובין קב ב
רמב"ם:	שבת כב כה
שולחן ערוך:	אורח חיים שיג ה

המשנה והגמרא

המשנה (עירובין י יב) קובעת שאסור להחזיר ציר בשבת, בין ציר העליון ובין ציר התחתון. אמנם במקדש מותר להחזיר ציר התחתון. זוהי דעת תנא קמא, לעומת זאת דעת ר' יהודה שמותר להחזיר ציר תחתון בשבת בכל מקום, ואילו במקדש מותר להחזיר אף את העליון. ובברייתא בגמרא (עירובין קב ב) מבואר שדין זה אמור דווקא לגבי דלתות של כלים, כגון שידה, תיבה ומגדל, אבל של בור ודות, שהם קבועים בקרקע אסור להחזיר בכל גווני, ואם החזיר חייב חטאת. עוד מבואר שם בברייתא, שהגם שאסור להחזיר ציר, מ"מ לדחוק מותר. כלומר אם הציר לא יצא לגמרי, אלא רק התחיל להישמט, מותר לדחוק אותו לחור. וכן מבואר שהטעם שאסור להחזיר ציר, הוא משום שמא יתקע, ואם תקע חייב חטאת. וראה להלן שנחלקו הראשונים האם החשש שמא יתקע הוא רק על ציר התחתון או גם על העליון.

טעם האיסור

שיטת רש"י

בברייתא בגמרא מובא שהטעם שאסור להחזיר ציר בשבת הוא שמא יתקע, ושאם תקע חייב חטאת. רש"י (ד"ה שמא) העיר שלא ייתכן לומר שהחשש שמא יתקע קאי על ציר העליון, שאם כן לא היה לה למשנה ולברייתא לאסור במקדש, שהרי קיי"ל שאין שבות במקדש, ואין אסור אלא מלאכות דאורייתא. לכן אומר רש"י שהחשש שמא יתקע הוא רק על ציר התחתון, שזהו אסור משום שבות, אבל החזרת ציר העליון אסור מדאורייתא משום בונה. וההבדל ביניהם, הסביר רש"י (ד"ה מחזירין) שציר התחתון נוח להחזירו כל זמן שלא יצא העליון, אבל ציר העליון כיון שיצא הרי הדלת נופלת, והוי כבונה ממש. לאור זאת הוכרח רש"י לומר (ד"ה והעליון) שתנא דמתני' סובר שיש בנין וסתירה בכלים, שאם לא כן לא היה אסור במקדש.

שיטת תוספות

תוספות (ד"ה והעליון) הקשו על רש"י היאך ייתכן לומר שתנא דמתני' סובר שיש בנין וסתירה בכלים ודלא כהלכתא, שהרי זוהי דעת בית שמאי, אך לבית הלל אין בנין וסתירה בכלים. וגם העירו שדוחק לומר שהטעם 'שמא יתקע' קאי רק על ציר התחתון, שהוא ברישא דברייתא. לכן כתבו התוספות שכל האיסור במשנה ובברייתא, בין ציר העליון ובין ציר התחתון הוא רק מדרבנן שמא יתקע, ולא משום בנין וסתירה בכלים. ומה שאסרו ציר העליון גם במקדש אף שהוא מדרבנן, כיון שהוא שבות גדולה לא התירוה במקדש, ומצאנו דוגמאות לשבותין שלא התירו במקדש כגון סידור קנים ונטילתן, שאינם דוחים את השבת.

דחיקת ציר העליון במדינה

הרא"ש (י טז) הביא שרבנו תם הסתפק האם מותר לדחוק ציר העליון במדינה, שהברייתא שאמרה 'במדינה דוחקין' אפשר שיש לפרשה דווקא בציר התחתון, ולכן סיימה 'והעליון כאן וכאן אסור', היינו שאפילו לדחוק אסור. או דלמא קאמר שהעליון אסור דווקא להחזיר, אבל לדחוק מותר. וסיים הרא"ש שמסתברא דאסור.