הבדלים בין גרסאות בדף "נטילת והחזרת ציר בשבת"

מתוך ויקיסוגיה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 31: שורה 31:
כתב ה'''מגן אברהם''' (ט) שכל הנידון בגמרא הוא דווקא בצירים שלהם, שבדלת היה ציר למעלה וציר למטה, וכנגדם חור אחד למעלה במשקוף וחור שני למטה באיסקופה, והוסיף שאם היה ציר נוסף באמצע, אף שמצד בענין ליכא חשש שמא יתקע, מ"מ גזרינן בזה מן הצד אטו באמצע.
כתב ה'''מגן אברהם''' (ט) שכל הנידון בגמרא הוא דווקא בצירים שלהם, שבדלת היה ציר למעלה וציר למטה, וכנגדם חור אחד למעלה במשקוף וחור שני למטה באיסקופה, והוסיף שאם היה ציר נוסף באמצע, אף שמצד בענין ליכא חשש שמא יתקע, מ"מ גזרינן בזה מן הצד אטו באמצע.
<BR/>ועוד כתב המג"א שבצירים שלנו שעשויים מברזל ואין חשש שמא יתקע, לפי שהחור רחב וא"א לתקוע יותר, לכאורה אין לגזור. אך כתב שבמרדכי משמע שאסור שמא יחבר אותו במסמרים.
<BR/>ועוד כתב המג"א שבצירים שלנו שעשויים מברזל ואין חשש שמא יתקע, לפי שהחור רחב וא"א לתקוע יותר, לכאורה אין לגזור. אך כתב שבמרדכי משמע שאסור שמא יחבר אותו במסמרים.
ב'''משנה ברורה''' (לח) הביא דברי המג"א להלכה, שציר אמצעי אסור אטו מן הצד, וכן צירים מברזל אסור להחזיר שמא יחברו יפה במסמרים.
ב'''משנה ברורה''' (לח) הביא דברי המג"א להלכה, שציר אמצעי אסור אטו מן הצד, וכן צירים מברזל אסור להחזיר שמא יחברו יפה במסמרים.
<BR/>אמנם הרב '''ערוך השלחן''' (שיג כט) הכריע שבצירים שלנו מברזל, שהברזלים דבוקים במסמרות בפתחים, וכנגדם ברזלים שעשויים בחלל, לא שייך בזה שמא יתקע, שהרי החור רחב וקשה והדחיקה לא תועיל מאומה.


[[קטגוריה:בונה וסותר]]
[[קטגוריה:בונה וסותר]]

גרסה מ־15:44, 17 במאי 2017

מקורות
משנה:עירובין י יב
בבלי:עירובין קב ב
רמב"ם:שבת כב כה
שולחן ערוך:אורח חיים שיג ה

ציר דלת של בית או כלים שיצא ממקומו, האם מותר ובאיזה אופן, להחזירו למקומו בשבת.

המשנה והגמרא

המשנה (עירובין י יב) קובעת שאסור להחזיר ציר בשבת, בין ציר העליון ובין ציר התחתון. אמנם במקדש מותר להחזיר ציר התחתון. זוהי דעת תנא קמא, לעומת זאת דעת ר' יהודה שמותר להחזיר ציר תחתון בשבת בכל מקום, ואילו במקדש מותר להחזיר אף את העליון.
ובברייתא בגמרא (עירובין קב ב) מבואר שדין זה אמור דווקא לגבי דלתות של כלים, כגון שידה, תיבה ומגדל, אבל של בור ודות, שהם קבועים בקרקע אסור להחזיר בכל גווני, ואם החזיר חייב חטאת. כן פירשו רוב הראשונים, ובמאירי (קב ב ד"ה אמר המאירי המשנה העשירית) הביא פירוש אחר לאיסור בבור ודות, שאינם חוזרים לצירם אלא בדוחק גדול, וצריכים תקיעה, שהוא איסור מדאורייתא.

עוד מבואר שם בברייתא, שהגם שאסור להחזיר ציר, מ"מ לדחוק מותר. כלומר אם הציר לא יצא לגמרי, אלא רק התחיל להישמט, מותר לדחוק אותו לחור.
וכן מבואר שהטעם שאסור להחזיר ציר, הוא משום שמא יתקע, ואם תקע חייב חטאת. וראה להלן שנחלקו הראשונים האם החשש שמא יתקע הוא רק על ציר התחתון או גם על העליון.

גדר האיסור וטעמו

שיטת רש"י

בברייתא בגמרא מובא שהטעם שאסור להחזיר ציר בשבת הוא שמא יתקע, ושאם תקע חייב חטאת. רש"י (ד"ה שמא) העיר שלא ייתכן לומר שהחשש שמא יתקע קאי על ציר העליון, שאם כן לא היה לה למשנה ולברייתא לאסור במקדש, שהרי קיי"ל שאין שבות במקדש, ואין אסור אלא מלאכות דאורייתא. לכן אומר רש"י שהחשש שמא יתקע הוא רק על ציר התחתון, שזהו אסור משום שבות, אבל החזרת ציר העליון אסור מדאורייתא משום בונה. וההבדל ביניהם, הסביר רש"י (ד"ה מחזירין) שציר התחתון נוח להחזירו כל זמן שלא יצא העליון, אבל ציר העליון כיון שיצא הרי הדלת נופלת, והוי כבונה ממש.
לאור זאת הוכרח רש"י לומר (ד"ה והעליון) שתנא דמתני' סובר שיש בנין וסתירה בכלים, שאם לא כן לא היה אסור במקדש.
כשיטת רש"י סובר גם הר"ן (בדפי הרי"ף לד ב).

שיטת תוספות

תוספות (ד"ה והעליון) הקשו על רש"י היאך ייתכן לומר שתנא דמתני' סובר שיש בנין וסתירה בכלים ודלא כהלכתא, שהרי זוהי דעת בית שמאי, אך לבית הלל אין בנין וסתירה בכלים. וגם העירו שדוחק לומר שהטעם 'שמא יתקע' קאי רק על ציר התחתון, שהוא ברישא דברייתא.
לכן כתבו התוספות שכל האיסור במשנה ובברייתא, בין ציר העליון ובין ציר התחתון הוא רק מדרבנן שמא יתקע, ולא משום בנין וסתירה בכלים. ומה שאסרו ציר העליון גם במקדש אף שהוא מדרבנן, כיון שהוא שבות גדולה לא התירוה במקדש, ומצאנו דוגמאות לשבותין שלא התירו במקדש כגון סידור קנים ונטילתן, שאינם דוחים את השבת.

שיטת המאירי

המאירי (קב ב ד"ה אמר המאירי המשנה העשירית), פירש בתחילה כדברי רשי" שהאיסור בעליון הוא משום שמא יתקע במקבות ובגרזן והויא מלאכה דאורייתא. ולאחר מכן הביא בשם יש מפרשים, שיצא העליון הכוונה שיצא גם העליון לאחר שיצא התחתון, ולכן תנא קמא אוסר, ואילו ר' יהודה מתיר אפילו בזה.

דחיקת ציר העליון במדינה

הרא"ש (י טז) הביא שרבנו תם הסתפק האם מותר לדחוק ציר העליון במדינה, שהברייתא שאמרה 'במדינה דוחקין' אפשר שיש לפרשה דווקא בציר התחתון, ולכן סיימה 'והעליון כאן וכאן אסור', היינו שאפילו לדחוק אסור. או דלמא קאמר שהעליון אסור דווקא להחזיר, אבל לדחוק מותר. וסיים הרא"ש שמסתברא דאסור. וכן פסק הטור להלכה (אורח חיים שיג) שציר העליון אף לדוחקו אסור. וכן הוא בשלחן ערוך (שיג ה).

שלחן ערוך ואחרונים

בשלחן ערוך (אורח חיים שיג ה) פסק משנה וגמרא זו להלכה, ואינו מוכרע מתוך דבריו אם האיסור להחזיר את העליון הוא מדאורייתא או מדרבנן. גם בשער הציון (כז) לא הכריע בזה וכתב שתלוי במחלוקת הראשונים.

ציר באמצע וצירים שלנו

כתב המגן אברהם (ט) שכל הנידון בגמרא הוא דווקא בצירים שלהם, שבדלת היה ציר למעלה וציר למטה, וכנגדם חור אחד למעלה במשקוף וחור שני למטה באיסקופה, והוסיף שאם היה ציר נוסף באמצע, אף שמצד בענין ליכא חשש שמא יתקע, מ"מ גזרינן בזה מן הצד אטו באמצע.
ועוד כתב המג"א שבצירים שלנו שעשויים מברזל ואין חשש שמא יתקע, לפי שהחור רחב וא"א לתקוע יותר, לכאורה אין לגזור. אך כתב שבמרדכי משמע שאסור שמא יחבר אותו במסמרים.

במשנה ברורה (לח) הביא דברי המג"א להלכה, שציר אמצעי אסור אטו מן הצד, וכן צירים מברזל אסור להחזיר שמא יחברו יפה במסמרים.
אמנם הרב ערוך השלחן (שיג כט) הכריע שבצירים שלנו מברזל, שהברזלים דבוקים במסמרות בפתחים, וכנגדם ברזלים שעשויים בחלל, לא שייך בזה שמא יתקע, שהרי החור רחב וקשה והדחיקה לא תועיל מאומה.