הבדלים בין גרסאות בדף "מקום בציעת הפת"

הוסרו 41 בתים ,  15:07, 25 במרץ 2022
 
שורה 3: שורה 3:
=='''מקום בציעת הפת'''==
=='''מקום בציעת הפת'''==
{{מקורות||סנהדרין קב:, ברכות לט., מו.|(ברכות פ"ו ה"א|ברכות ז,ג|אורח חיים קסז,א}}
{{מקורות||סנהדרין קב:, ברכות לט., מו.|(ברכות פ"ו ה"א|ברכות ז,ג|אורח חיים קסז,א}}
'''הקדמה'''בפרק זה אנו למדים על ברכת "המוציא לחם מן הארץ", הנאמרת לפני אכילת לחם. ברכה זו היא מברכות הנהנין הנאמרות לפני אכילה או הנאה מריח טוב. הגמרא אומרת (ברכות לה ע"א) שהעולם כולו שייך לקב"ה יתברך ואין לנו ליהנות מהעולם לפני שנכיר באדנותו, שממנו כל הנאות שבעולם. בנוסף לכך על האכילה מברכים גם אחרי ההנאה, כהודאה על ההנאה שהותרה לנו. וע"י הברכה גם האוכל שהוא צורך גופני נכלל בעבודת ה'.
'''הקדמה''' בפרק זה אנו למדים על ברכת "המוציא לחם מן הארץ", הנאמרת לפני אכילת לחם. ברכה זו היא מברכות הנהנין הנאמרות לפני אכילה או הנאה מריח טוב. הגמרא אומרת (ברכות לה ע"א) שהעולם כולו שייך לקב"ה יתברך ואין לנו ליהנות מהעולם לפני שנכיר באדנותו, שממנו כל הנאות שבעולם. בנוסף לכך על האכילה מברכים גם אחרי ההנאה, כהודאה על ההנאה שהותרה לנו. וע"י הברכה גם האוכל שהוא צורך גופני נכלל בעבודת ה'.


יש לחלק את סעיף זה לשלוש: '''א'''. מקום הבציע '''ב'''. זמן הבציע '''ג'''. שיעור הבציע  
יש לחלק את סעיף זה לשלוש: '''א'''. מקום הבציע '''ב'''. זמן הבציע '''ג'''. שיעור הבציע  


==='''א'''. '''<u>מקום הבציע.</u>'''===
==='''א'''. '''מקום הבציע.'''===
נאמר בגמרא '''סנהדרין''' קב: "אתא מנשה איתחזי ליה(ר' אשי) בחלמיה אמר חברך וחבירי דאבוך קרית לן! מהיכא בעית למישרא המוציא? אמר ליה לא ידענא, א''ל מהיכא דבעית למישרא המוציא לא גמירת וחברך קרית לן, א''ל אגמריה לי ולמחר דרישנא ליה משמך בפירקא א''ל מהיכא דקרים בישולא".''  
נאמר בגמרא '''סנהדרין''' קב: "אתא מנשה איתחזי ליה(ר' אשי) בחלמיה אמר חברך וחבירי דאבוך קרית לן! מהיכא בעית למישרא המוציא? אמר ליה לא ידענא, א''ל מהיכא דבעית למישרא המוציא לא גמירת וחברך קרית לן, א''ל אגמריה לי ולמחר דרישנא ליה משמך בפירקא א''ל מהיכא דקרים בישולא".''  


שורה 31: שורה 31:
'''טעם''' הדבר לבצוע ממקום שנאפה תחילה כתב בספר '''תורת חיים''' שכשמברכים על פרוסת המוציא הרי זה כהקרבת ביכורים לה' ועל כן מברכים על המקום שהקדים להיאפות שהוא הראשון.
'''טעם''' הדבר לבצוע ממקום שנאפה תחילה כתב בספר '''תורת חיים''' שכשמברכים על פרוסת המוציא הרי זה כהקרבת ביכורים לה' ועל כן מברכים על המקום שהקדים להיאפות שהוא הראשון.


===<u>'''פסיקת הלכה:'''</u>===
==='''פסיקת הלכה:'''===
'''שו"ע'''(סימן קסז,א) פסק כרמב"ם וטור "בוצע הפת במקום שנאפה היטב"
'''שו"ע'''(סימן קסז,א) פסק כרמב"ם וטור "בוצע הפת במקום שנאפה היטב"


שורה 56: שורה 56:
ופת שנשרפה נחלקו האחרונים האם האם המקום השרוף הופך את הלחם לחסר או שזה לא גורע ועדיין הוא חשוב שלם לגבי לחם משנה, ברכת המוציא וכו'. '''שו"ת שער אפריים, א"ר, שו"ת חכם צבי''' כתבו שכל עוד הלחם לא נחתך אפילו שהוא שרוף הוא חשוב עדיין שלם. ואילו '''ערוך השולחן''' כ' כיון שהוא לא ראוי לאכילה הוא יוציא את החתיכה השרופה מהלחם וכל העומד ליקצץ כקצוץ דמי לכן הוא נחשב חסר. סיימו: '''בכה"ח'''(ח), '''חזו"ע'''(שבת ב' קפח) שלכתחילה יקח פת אחר אם יש לו ואם אין לו יוכל לסמוך על המתירים ויותר נכון שלא יחתוך ממקום השרוף.   
ופת שנשרפה נחלקו האחרונים האם האם המקום השרוף הופך את הלחם לחסר או שזה לא גורע ועדיין הוא חשוב שלם לגבי לחם משנה, ברכת המוציא וכו'. '''שו"ת שער אפריים, א"ר, שו"ת חכם צבי''' כתבו שכל עוד הלחם לא נחתך אפילו שהוא שרוף הוא חשוב עדיין שלם. ואילו '''ערוך השולחן''' כ' כיון שהוא לא ראוי לאכילה הוא יוציא את החתיכה השרופה מהלחם וכל העומד ליקצץ כקצוץ דמי לכן הוא נחשב חסר. סיימו: '''בכה"ח'''(ח), '''חזו"ע'''(שבת ב' קפח) שלכתחילה יקח פת אחר אם יש לו ואם אין לו יוכל לסמוך על המתירים ויותר נכון שלא יחתוך ממקום השרוף.   


=='''ב'''. '''<u>זמן הבציע.</u>'''==
=='''ב'''. '''זמן הבציע.'''==
איתה '''בברכות''' (לט.) "אמר רב חייא בר אשי פת צנומה(פרוסה) בקערה מברכין עליה המוציא ,ופליגא דר' חייא דאמר ר' חייא צריך שתכלה ברכה עם{יחד עם גמר פריסת הפת} הפת. מתקיף לה רבא מאי שנא צנומה דלא משום דכי כליא ברכה אפרוסה קא כליא על הפת נמי כי קא גמרה אפרוסה גמרה. אלא אמר רבא מברך ואח''כ בוצע, נהרדעי עבדי כר' חייא, ורבנן עבדי כרבא. אמר רבינא אמרה לי אם אבוך עביד כר' חייא דאמר ר' חייא צריך שתכלה ברכה עם הפת, ורבנן עבדי כרבא, והלכתא כרבא דאמר מברך ואח''כ בוצע".  
איתה '''בברכות''' (לט.) "אמר רב חייא בר אשי פת צנומה(פרוסה) בקערה מברכין עליה המוציא ,ופליגא דר' חייא דאמר ר' חייא צריך שתכלה ברכה עם{יחד עם גמר פריסת הפת} הפת. מתקיף לה רבא מאי שנא צנומה דלא משום דכי כליא ברכה אפרוסה קא כליא על הפת נמי כי קא גמרה אפרוסה גמרה. אלא אמר רבא מברך ואח''כ בוצע, נהרדעי עבדי כר' חייא, ורבנן עבדי כרבא. אמר רבינא אמרה לי אם אבוך עביד כר' חייא דאמר ר' חייא צריך שתכלה ברכה עם הפת, ורבנן עבדי כרבא, והלכתא כרבא דאמר מברך ואח''כ בוצע".  


'''ב"י''': וכן פסק '''הרמב"ם''' שמשלים הברכה ואח"כ בוצע. '''ורבנו יונה''' כתב שאף שצריך לגמור הברכה בפת שלמה מ"מ צריך לחתוך פרוסת הבציע מעט קודם הברכה ויהיה דבוק לפת כיון שאם יחתוך אחר הברכה יהיה הפסק (מחמת החיתוך או שמא ידבר) בין הברכה לאכילה. וכ"ד '''רא"ש, תוס', מרדכי, טור, הגהות מימוניות, הר"מ מרוטנבורג.'''
'''ב"י''': וכן פסק '''הרמב"ם''' שמשלים הברכה ואח"כ בוצע. '''ורבנו יונה''' כתב שאף שצריך לגמור הברכה בפת שלמה מ"מ צריך לחתוך פרוסת הבציע מעט קודם הברכה ויהיה דבוק לפת כיון שאם יחתוך אחר הברכה יהיה הפסק (מחמת החיתוך או שמא ידבר) בין הברכה לאכילה. וכ"ד '''רא"ש, תוס', מרדכי, טור, הגהות מימוניות, הר"מ מרוטנבורג.'''


===<u>'''הלכה למעשה.'''</u>===
==='''הלכה למעשה.'''===
כתב '''שו"ע'''(קסז,א) בשם '''הרא"ש''' "ויחתוך פרוסת הבציע וצריך לחתוך מעט שאם יאחז בפרוסה יעלה שאר הכיכר עמו, שאם לא כן חשוב כפרוסה ויניחנה מחוברת לפת ויתחיל לברך ואחר שסיים הברכה יפרידנה כדי שתכלי הברכה בעוד שהפת שלם" והביא <u>ראיה</u> מטבול יום(פרק ג-א) רבי מאיר אומר אם אוחז בגדול והקטן עולה עמו הרי הוא כמוהו ר' יהודה אומר אם אוחז בקטן והגדול עולה עמו הרי הוא כמוהו: והלכה כר' יהודה וכ"ד '''הר"מ''', אולם בשם '''ר' ברוך''' כתבו שאף באוחז בגדול והקטן עולה עמו נחשב שלם. '''סיים ב"י''' שפוסקים כר"מ, ורא"ש כיון שר' ברוך הוא יחיד לגבם וגם אין טעם לדבריו.דברי השו"ע צריכין ביאור שהרי מצד אחד יש לפרוס את הלחם לפני הברכה, משום שבציעת הלחם יוצרת מעין הפסק בין הברכה לאכילה (במיוחד בעבר שהלחם שלהם היה קשה ופריסתו היתה אורכת הרבה זמן יחסית) וכן משום שהחיתוך מראש מראה שהבוצע על הלחם בחר בקפידה היכן הוא פורס מן הלחם ויש בכך כבוד לברכה. אולם מצד שני מכובד יותר לברך על פת שלמה ולא על פת פרוסה  וכדי לקיים את שתי הדרישות פוסק מרן שו"ע לבצוע מעט, כך שהדבר יקל על החיתוך ויראה את מקומו אולם לא יפריד לחלוטין את הפרוסה מהלחם.   
כתב '''שו"ע'''(קסז,א) בשם '''הרא"ש''' "ויחתוך פרוסת הבציע וצריך לחתוך מעט שאם יאחז בפרוסה יעלה שאר הכיכר עמו, שאם לא כן חשוב כפרוסה ויניחנה מחוברת לפת ויתחיל לברך ואחר שסיים הברכה יפרידנה כדי שתכלי הברכה בעוד שהפת שלם" והביא <u>ראיה</u> מטבול יום(פרק ג-א) רבי מאיר אומר אם אוחז בגדול והקטן עולה עמו הרי הוא כמוהו ר' יהודה אומר אם אוחז בקטן והגדול עולה עמו הרי הוא כמוהו: והלכה כר' יהודה וכ"ד '''הר"מ''', אולם בשם '''ר' ברוך''' כתבו שאף באוחז בגדול והקטן עולה עמו נחשב שלם. '''סיים ב"י''' שפוסקים כר"מ, ורא"ש כיון שר' ברוך הוא יחיד לגבם וגם אין טעם לדבריו.דברי השו"ע צריכין ביאור שהרי מצד אחד יש לפרוס את הלחם לפני הברכה, משום שבציעת הלחם יוצרת מעין הפסק בין הברכה לאכילה (במיוחד בעבר שהלחם שלהם היה קשה ופריסתו היתה אורכת הרבה זמן יחסית) וכן משום שהחיתוך מראש מראה שהבוצע על הלחם בחר בקפידה היכן הוא פורס מן הלחם ויש בכך כבוד לברכה. אולם מצד שני מכובד יותר לברך על פת שלמה ולא על פת פרוסה  וכדי לקיים את שתי הדרישות פוסק מרן שו"ע לבצוע מעט, כך שהדבר יקל על החיתוך ויראה את מקומו אולם לא יפריד לחלוטין את הפרוסה מהלחם.   
ודאי שאין לפרוס את הפת באמצע הברכה ואם לא פרס לפני הברכה יחכה עד שיסיים הברכה ואז יפרוס ו'''ר' בחיי בספר שולחן ארבע''' כ' אם פורס לפני שסיים הברכה עליו נאמר "ובוצע ברך ניאץ ה'".
ודאי שאין לפרוס את הפת באמצע הברכה ואם לא פרס לפני הברכה יחכה עד שיסיים הברכה ואז יפרוס ו'''ר' בחיי בספר שולחן ארבע''' כ' אם פורס לפני שסיים הברכה עליו נאמר "ובוצע ברך ניאץ ה'".
שורה 67: שורה 67:
באופן שהפת <u>רכה</u> ביותר (כמו פיתה וכו') שאין צריך שיהוי בחתיכתו ונחתך מהר בידיים כ' '''ביאור הלכה'''(ד"ה וצריך לחתוך מעט), '''כה"ח''' (ז) שאין צריך לחתוך כלל קודם אכילה
באופן שהפת <u>רכה</u> ביותר (כמו פיתה וכו') שאין צריך שיהוי בחתיכתו ונחתך מהר בידיים כ' '''ביאור הלכה'''(ד"ה וצריך לחתוך מעט), '''כה"ח''' (ז) שאין צריך לחתוך כלל קודם אכילה


=='''ג'''. <u>'''שיעור הבציע.'''</u>==
=='''ג'''. '''שיעור הבציע.'''==
כתב '''הרמב"ם'''(ברכות ז,ג) "אינו בוצע לא פרוסה קטנה מפני שהוא נראה כצר עין ולא פרוסה גדולה יותר מכביצה מפני שנראה כרעבתן "
כתב '''הרמב"ם'''(ברכות ז,ג) "אינו בוצע לא פרוסה קטנה מפני שהוא נראה כצר עין ולא פרוסה גדולה יותר מכביצה מפני שנראה כרעבתן "


שורה 75: שורה 75:
וצריך ביאור מה השיעור של פרוסה קטנה שאין לבצוע משום צרות עין?. '''הב"י''' כתב בשם '''הרוקח''' (סי' שכט), דנחלקו בזה '''בירושלמי''' (בר' פ"ו ה"א) שיעור בציעה אית דאמרי כזית, ואית דאמרי פחות מכזית. וכן '''בדרכי משה''' (סק"ג) כתב, אבל לדידן שנוהגים שהבוצע נותן מן הפרוסה לכל המסובים יש לבצוע יותר, כדי שיגיע כזית או מעט פחות לכל המסובים וכן נוהגים.  '''הגר"ח קנייבסקי''' שליט"א בפירושו על הירושלמי {ד"ה "עד כזית"} כתב, "שיאמר הברכה על כזית ומשום "כבוד הברכה" .  
וצריך ביאור מה השיעור של פרוסה קטנה שאין לבצוע משום צרות עין?. '''הב"י''' כתב בשם '''הרוקח''' (סי' שכט), דנחלקו בזה '''בירושלמי''' (בר' פ"ו ה"א) שיעור בציעה אית דאמרי כזית, ואית דאמרי פחות מכזית. וכן '''בדרכי משה''' (סק"ג) כתב, אבל לדידן שנוהגים שהבוצע נותן מן הפרוסה לכל המסובים יש לבצוע יותר, כדי שיגיע כזית או מעט פחות לכל המסובים וכן נוהגים.  '''הגר"ח קנייבסקי''' שליט"א בפירושו על הירושלמי {ד"ה "עד כזית"} כתב, "שיאמר הברכה על כזית ומשום "כבוד הברכה" .  


===<u>'''פסיקת הלכה.'''</u>===
==='''פסיקת הלכה.'''===
'''שו"ע''' פסק '''כרמב"ם''' "ולא יבצע פרוסה קטנה מפני שנראה כצר עין ולא פרוסה יותר מכביצה מפני שנראה כרעבתן".  
'''שו"ע''' פסק '''כרמב"ם''' "ולא יבצע פרוסה קטנה מפני שנראה כצר עין ולא פרוסה יותר מכביצה מפני שנראה כרעבתן".