הבדלים בין גרסאות בדף "סוכה הגבוהה מעשרים אמה"

אין תקציר עריכה
שורה 150: שורה 150:
== פסק ההלכה ==
== פסק ההלכה ==


לאחר שראינו את שלושת הדעות בגמרא לכך שסוכה מעל עשרים אמה פסולה. דעת רבה המצריך ידיעה בסוכה, דעת רבי זירא המצריך צל סוכה ודעת רבא המצריך סוכה שראויה להיות דירת ארעי השאלה שנשאלת היא כמי נפסקה ההלכה? <br/>
לאחר שראינו את שלושת הדעות בגמרא לכך שסוכה מעל עשרים אמה פסולה. דעת רבה המצריך ידיעה בסוכה, דעת רבי זירא המצריך צל סוכה ודעת רבא המצריך סוכה שראויה להיות דירת ארעי. השאלה שנשאלת היא כמי נפסקה ההלכה? <br/>


'''רבינו חננאל''' (ב ב) פוסק כרבה, משום שרבה היה עושה כל דבריו כמו רב. <br/>
'''רבינו חננאל''' (ב ב) פוסק כרבה, משום שרבה היה עושה כל דבריו כמו רב. <br/>
שורה 160: שורה 160:
'''הר"ן''' (שם) גם פוסק כרבא מכיוון שראינו בכמה מקומות שהגמרא עצמה העמידה את מחלוקת רבי יהודה ות"ק במשנה כמו רבא.<br/>  
'''הר"ן''' (שם) גם פוסק כרבא מכיוון שראינו בכמה מקומות שהגמרא עצמה העמידה את מחלוקת רבי יהודה ות"ק במשנה כמו רבא.<br/>  


'''הרא"ש''' (סימן א) מסכם את השיטות. הוא העתיק את הרי"ף ופסק כרבא. בנוסף לכך הוא הביא גם את '''בעל המאור''', '''הרי"ץ גיאות''' ו'''הרי"ד''' שפסקו כרבא, ואת דעת '''בעל העיטור''' שפסק כרבה. <br/>
'''הרא"ש''' (א א) מסכם את השיטות. הוא העתיק את הרי"ף ופסק כרבא. בנוסף לכך הוא הביא גם את '''בעל המאור''', '''הרי"ץ גיאות''' ו'''הרי"ד''' שפסקו כרבא, ואת דעת '''בעל העיטור''' שפסק כרבה. <br/>


'''הרמב"ם''' (סוכה ד א) פסק בסתם שסוכה מעל עשרים אמה פסולה, ומשמע מכאן שפוסק כרבא. הסיבה לכך היא שאם הוא היה פוסק כרבה הוא היה צריך לומר שהפסול הוא דווקא אם הדפנות לא מגיעות לסכך אבל אם הם מגיעות לסכך אפילו מעל עשרים אמה כשרה, ואם היה פוסק כרבי זירא הוא היה צריך לציין שבמקרה שהסוכה גדולה מארבע על ארבע אמות היא תהיה כשרה (עפ"י סוכה ב ב).<br/>
'''הרמב"ם''' (סוכה ד א) פסק בסתם שסוכה מעל עשרים אמה פסולה, ומשמע מכאן שפוסק כרבא. הסיבה לכך היא שאם הוא היה פוסק כרבה הוא היה צריך לומר שהפסול הוא דווקא אם הדפנות לא מגיעות לסכך אבל אם הם מגיעות לסכך אפילו מעל עשרים אמה כשרה, ואם היה פוסק כרבי זירא הוא היה צריך לציין שבמקרה שהסוכה גדולה מארבע על ארבע אמות היא תהיה כשרה (עפ"י סוכה ב ב).<br/>
62

עריכות