הבדלים בין גרסאות בדף "איסור בלוע"

נוסף בית אחד ,  22:38, 27 בדצמבר 2020
אין תקציר עריכה
(ביאור מחלוקת רש"י והרשב"א בגדר דין איסור בלוע)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 8: שורה 8:


'''ביאור סברת רש"י והרשב"א'''
'''ביאור סברת רש"י והרשב"א'''
ונראה בכל זה דהנה משיטת רש"י שהעמיד דברי הל"ב משום דאזלינן בתר בתחילה ומצרפים אפילו מה שכלה ואבד מחמת האור כמש"כ הרשב"א לדעתו, משמע דחולק על שיטת הרשב"א שחשבינן לבלוע כאילו הוא בעין ומצרפים אותו, וסובר דהבלוע אינו מצטרף להתיר האיסור, ולכך הוכיח מדאמרי' בל"ב שמשערינן במאי דבלעה קדירה שהכונה היא דאזלי' בתר בתחילה ובתחילה היה הכל בעין בתוך הקדירה. ונראה דרק משום כן הוצרך לומר של"ב היא דלא כסוגיא דלק' דאמרי' "אטו התירא בלע איסורא לא בלע", דלשיטת הרשב"א והרמב"ם שכ' דסברת הל"ב היא שחשבינן לבלוע כאילו הוא בעין אין כאן סתירה בין הני ב' סוגיות, דודאי בסתם קדירה שבשלו בה כמה פעמים היתר ורק היום בשלו בה תערובת של היתר ואיסור, בלוע בה היתר יותר מן האיסור ול"ש כלל לומר "אטו התירא בלע איסורא לא בלע" ומשערין ההיתר הבלוע בה ומצטרף לבטל האיסור, ולקמן צריך לומר דאיירי בדיקולא שלא בשלו ומלחו בו מעולם ולא נבלע בו היתר אלא מתוך הך תערובת, וע"ז אמרינן "אטו התירא בלע איסורא לא בלע", ורק לשיטת רש"י שאין מצרפים הבלוע אם כן סברת הגמ' היא דאזלי' בתר בתחילה שהיה ששים בעין לבטל האיסור, ושפיר כ' דזה אינו מדאמרי' אטו התירא בלע איסורא לא בלע.
ונראה בכל זה דהנה משיטת רש"י שהעמיד דברי הל"ב משום דאזלינן בתר בתחילה ומצרפים אפילו מה שכלה ואבד מחמת האור כמש"כ הרשב"א לדעתו, משמע דחולק על שיטת הרשב"א שחשבינן לבלוע כאילו הוא בעין ומצרפים אותו, וסובר דהבלוע אינו מצטרף להתיר האיסור, ולכך הוכיח מדאמרי' בל"ב שמשערינן במאי דבלעה קדירה שהכונה היא דאזלי' בתר בתחילה ובתחילה היה הכל בעין בתוך הקדירה. ונראה דרק משום כן הוצרך לומר של"ב היא דלא כסוגיא דלק' דאמרי' "אטו התירא בלע איסורא לא בלע", דלשיטת הרשב"א והרמב"ם שכ' דסברת הל"ב היא שחשבינן לבלוע כאילו הוא בעין אין כאן סתירה בין הני ב' סוגיות, דודאי בסתם קדירה שבשלו בה כמה פעמים היתר ורק היום בשלו בה תערובת של היתר ואיסור, בלוע בה היתר יותר מן האיסור ול"ש כלל לומר "אטו התירא בלע איסורא לא בלע" ומשערין ההיתר הבלוע בה ומצטרף לבטל האיסור, ולקמן צריך לומר דאיירי בדיקולא שלא בשלו ומלחו בו מעולם ולא נבלע בו היתר אלא מתוך הך תערובת, וע"ז אמרינן "אטו התירא בלע איסורא לא בלע", ורק לשיטת רש"י שאין מצרפים הבלוע אם כן סברת הגמ' היא דאזלי' בתר בתחילה שהיה ששים בעין לבטל האיסור, ושפיר כ' דזה אינו מדאמרי' אטו התירא בלע איסורא לא בלע.
ולכך הרמב"ם לשיטתו דסובר דלא כרש"י פסק כל"ב דמשערין במאי דבלעה קדירה, ולא שייך כלל לסוגיא דלקמן, וזה כ' הטור שכ' דלהרשב"א לא אמרי' אטו התירא בלע איסורא לא בלע, כונתו דלהרשב"א לא אכפ"ל שנבלע גם מן האיסור משום דמשערין בהיתר שהיה בלוע מכבר בקדירה קודם שנתערבו ההיתר והאיסור. ובזה מובן כ' הטור שכ' "ואדוני אבי הרא"ש ז"ל לא חילק" אף דודאי מודה הרא"ש ורש"י דלא אמרי' אטו התירא בלע איסורא לא בלע אלא משום דאיסורא דאורייתא הוא ואזלי' לחומרא, אבל מ"מ פליגי על סברת הרשב"א שהבלוע בדופני הקדירה הרי הוא כאילו הוא בעין, ואין מצרפים את הבלוע אלא אזלינן בתר בתחילה שהיה הכל בעין, ונפק"מ כגון כשיודע בהדיא שגם התירא בלע וגם איסורא בלע דמ"מ לדעת הרשב"א מצרפים את ההיתר שנבלע בקדירה כמה פעמים קודם תערובות ההיתר והאיסור, וע"ז כתב הטור דהרא"ש סובר שאין מצרפים ההיתר הבלוע בקדירה בכל אופן, ולפ"ז מקורו בדברי הרא"ש, אינו כמו שכתב הב"י מדסתם ולא חילק, אלא בהדיא מוכח כן מדכתב לסתור הל"ב מדאמרי' לק' אטו התירא בלע איסורא לא בלע, דמזה מוכח בהדיא דאין מצרפין הבלוע ורק אזלי' בתר בתחילה וכמשנ"ת.
ולכך הרמב"ם לשיטתו דסובר דלא כרש"י פסק כל"ב דמשערין במאי דבלעה קדירה, ולא שייך כלל לסוגיא דלקמן, וזה כ' הטור שכ' דלהרשב"א לא אמרי' אטו התירא בלע איסורא לא בלע, כונתו דלהרשב"א לא אכפ"ל שנבלע גם מן האיסור משום דמשערין בהיתר שהיה בלוע מכבר בקדירה קודם שנתערבו ההיתר והאיסור. ובזה מובן כ' הטור שכ' "ואדוני אבי הרא"ש ז"ל לא חילק" אף דודאי מודה הרא"ש ורש"י דלא אמרי' אטו התירא בלע איסורא לא בלע אלא משום דאיסורא דאורייתא הוא ואזלי' לחומרא, אבל מ"מ פליגי על סברת הרשב"א שהבלוע בדופני הקדירה הרי הוא כאילו הוא בעין, ואין מצרפים את הבלוע אלא אזלינן בתר בתחילה שהיה הכל בעין, ונפק"מ כגון כשיודע בהדיא שגם התירא בלע וגם איסורא בלע דמ"מ לדעת הרשב"א מצרפים את ההיתר שנבלע בקדירה כמה פעמים קודם תערובות ההיתר והאיסור, וע"ז כתב הטור דהרא"ש סובר שאין מצרפים ההיתר הבלוע בקדירה בכל אופן, ולפ"ז מקורו בדברי הרא"ש, אינו כמו שכתב הב"י מדסתם ולא חילק, אלא בהדיא מוכח כן מדכתב לסתור הל"ב מדאמרי' לק' אטו התירא בלע איסורא לא בלע, דמזה מוכח בהדיא דאין מצרפין הבלוע ורק אזלי' בתר בתחילה וכמשנ"ת.
53

עריכות