הבדלים בין גרסאות בדף "כוונה בתקיעת שופר"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 569 בתים ,  09:10, 24 ביוני 2020
אין תקציר עריכה
שורה 21: שורה 21:


=== היחס בין רבא לר' זירא ===
=== היחס בין רבא לר' זירא ===
יש צורך לברר האם דברי רבא ור' זירא מתייחסים אחד לשני, האם הם חולקים, או שהם שני דברים שונים.
לכאורה דברי ר' זירא אינם מתייחסים באופן ישיר לדברי רבא שמצוות אינן צריכות כוונה. שהרי מחלוקת התנאים היא האם המשמיע צריך לכוון להוציא אחרים, או שהם יוצאים ידי חובתו אף אם לא כיוון להוציאם. גם רבא שסובר שמצוות אינן צריכות כוונה, יכול לכאורה להודות שהמוציא אחרים צריך לכוון להוציאם. אך מהברייתא האומרת 'עד שיכוון שומע ומשמיע' מדוייק שיש להם את אותו גדר, כשם שהשומע די שיכוון לשמיעת שופר ולא למצווה, כך גם המשמיע די שיכוון לשמיעת שופר ולא למצווה, וכן הוא מדוייק בגמרא לעיל וב'''תוספות''' (כח ב ד"ה אבל).
לכאורה דברי רבא האם מצוות צריכות כוונה מתייחסות לאדם עצמו שעושה מעשה המצווה, שבעשייתו את המצווה אינו צריך שיכוון דווקא לצאת ידי חובת המצוה, אלא שיכוון לעשות את המעשה עצמו. עומת זאת ר' זירא מדבר על אדם שעושה את המצווה לצורך אדם אחר, ובזה אומר הוא שצריך שיכוון לשם מצווה. לכאורה היה מקום לחלק ולומר שרבא אינו חולק על זה, וגם הוא סובר שאם אדם אחר עושה את פעולת המצווה צריך הוא לכוון להוציא, ורק כאשר האדם עצמו עושה אינו צריך כוונה.
<BR/>אך מלבד שאין סברה לומר כן, גם מוכח מהגמרא לעיל שרבא אומר דבריו גם על אדם אחר המכוון להוציאו, שגם בזה אין צריך שיכוון לשם מצווה אלא כעושה מעשה בעלמא, שכן לגבי הברייתא משומע ומשמיע הקשתה הגמרא על רבא שאם המשמיע מכוון לשיר והשומע מכוון לצאת אמרה הברייתא שלא יצא ידי חובה, ולכאורה מאי קושיא, הרי רבא לא דיבר אלא על העושה המצווה בעצמו ולא על העושה להוציא אחרים, ובמוציא אחרים מודה הוא שצריך שיכוון? אלא על כרחך שרבא דיבר בין על העושה בעצמו ובין על העושה להוציא אחרים.


בעל המאור מעלה אפשרות לפרש בדברי ר' זירא שאין הוא אומר למשמשו לכוון להוציאו ידי חובה, אלא לכוון להשמיע לו קול שופר, ולפי זה דברי ר' זירא אינם סותרים את דברי רבא, כיון שגם ר' זירא מודה שמצוות אינן צריכות כוונה, ו. אך מלבד שרש"י פירש לא כך, אלא שר' זירא ביקש שיכוון להוציאו ידי חובה, גם יש קושי לומר כן מפני  
בעל המאור מעלה אפשרות לפרש בדברי ר' זירא שאין הוא אומר למשמשו לכוון להוציאו ידי חובה, אלא לכוון להשמיע לו קול שופר, ולפי זה דברי ר' זירא אינם סותרים את דברי רבא, כיון שגם ר' זירא מודה שמצוות אינן צריכות כוונה. אך דוחה זאת מפני שרש"י פירש לא כך, אלא פירש שר' זירא ביקש שיכוון להוציאו ידי חובה, וגם מפני שיש קושי לומר כן מפני שאם ר' זירא אינו מחמיר בכוונת השומע, למה שיחמיר בכוונת המשמיע. יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא? הרי מסתבר יותר שכוונת השומע חמורה יותר מכוונת המשמיע.


מגמרא זו יוצא לכאורה שהמחלוקת האם מצוות צריכות כוונה, היא מחלוקת אמוראים ותנאים. לדעת רבא מצוות אינן צריכות כוונה, ולכן התוקע לשיר יצא, וכן היא דעת תנא קמא, הואמר שהתוקע להוציא אחרים לא צריך לכוון להוציאם ידי חובה. לעומת זאת דעת ר' זירא שמצוות צריכות כוונה, שהרי לדעתו צריך התוקע לאחרים לכוון להוציאם ידי חובה, והוא הדין התוקע לעצמו צריך לכוון לצאת ידי חובה<ref>לכאורה היה מקום לחלק בין תוקע לעצמו לתוקע לאחרים. שגם אם התוקע לאחרים צריך לכוון להוציאם, עדיין ניתן לומר שמצוות אינן צריכות כוונה כאשר אדם עושה את המצווה בעצמו. אך בעל המאור דחה חילוק זה וקרא על כך 'יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא', כלומר שאם האדם עצמו כשעושה את המצוה אינו צריך לכוון לצאת ידי חובה, קל וחומר כששומע מאחר שאין האחר צריך לכוון להוציאו ידי חובה. גם שאר הראשונים לא חילקו בזה, ונראה מדבריהם שהבינו בפשיטות שדברי רבא ורבי זירא עומדים אחד כנגד השני, אף שרבא דיבר על כוונת עושה המצווה בעצמו, ואילו ר' זירא דיבר על כוונת המוציא אחרים.</ref>. וכן היא דעת התנא ר' יוסי.
יש להעיר שאין להוכיח מהגמרא לכאורה שהמחלוקת האם מצוות צריכות כוונה, היא מחלוקת תנאים. לדעת רבא מצוות אינן צריכות כוונה, ולכן התוקע לשיר יצא, וכן היא דעת תנא קמא, הואמר שהתוקע להוציא אחרים לא צריך לכוון להוציאם ידי חובה. לעומת זאת דעת ר' זירא שמצוות צריכות כוונה, שהרי לדעתו צריך התוקע לאחרים לכוון להוציאם ידי חובה, והוא הדין התוקע לעצמו צריך לכוון לצאת ידי חובה<ref>לכאורה היה מקום לחלק בין תוקע לעצמו לתוקע לאחרים. שגם אם התוקע לאחרים צריך לכוון להוציאם, עדיין ניתן לומר שמצוות אינן צריכות כוונה כאשר אדם עושה את המצווה בעצמו. אך בעל המאור דחה חילוק זה וקרא על כך 'יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא', כלומר שאם האדם עצמו כשעושה את המצוה אינו צריך לכוון לצאת ידי חובה, קל וחומר כששומע מאחר שאין האחר צריך לכוון להוציאו ידי חובה. גם שאר הראשונים לא חילקו בזה, ונראה מדבריהם שהבינו בפשיטות שדברי רבא ורבי זירא עומדים אחד כנגד השני, אף שרבא דיבר על כוונת עושה המצווה בעצמו, ואילו ר' זירא דיבר על כוונת המוציא אחרים.</ref>. וכן היא דעת התנא ר' יוסי.


== מחלוקת הראשונים ==
== מחלוקת הראשונים ==

תפריט ניווט