9,772
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "טעות וספק בברכות"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 16: | שורה 16: | ||
גם ה'''רשב"א''' (יב א ד"ה הכי גריס) הסכים לפירוש זה, וכתב שהראיה מברכות קריאת שמע היא דווקא מה'''סיפא''' של הברייתא, שאומרת שבשחרית אם פתח בא"י אמ"ה על דעת לומר מעריב ערבים ונזכר ואמר יוצר אור יצא, שפתיחת הברכה נגמרת אחר החתימה. אך מהרישא שפתח בא"י אמ"ה על דעת לומר יוצר אור ואמר מעריב ערבים לא יצא, אין ראיה, שהרי סוף סוף חתם מעריב ערבים בשחרית, ובודאי אם חתימה לא הוי כתקנה, לא אמר כלום. | גם ה'''רשב"א''' (יב א ד"ה הכי גריס) הסכים לפירוש זה, וכתב שהראיה מברכות קריאת שמע היא דווקא מה'''סיפא''' של הברייתא, שאומרת שבשחרית אם פתח בא"י אמ"ה על דעת לומר מעריב ערבים ונזכר ואמר יוצר אור יצא, שפתיחת הברכה נגמרת אחר החתימה. אך מהרישא שפתח בא"י אמ"ה על דעת לומר יוצר אור ואמר מעריב ערבים לא יצא, אין ראיה, שהרי סוף סוף חתם מעריב ערבים בשחרית, ובודאי אם חתימה לא הוי כתקנה, לא אמר כלום. | ||
<BR/>דוחה הגמרא ואומרת שאני התם כיון שחתם ביוצר המאורות, כלומר שיש כאן ברכה ארוכה עם חתימה בפני עצמה שחותם יוצר המאורות, ולכן בתר חתימה אזלינן, אבל ברכת היין והשכר היא ברכה קצרה, ולכן שם אין החתימה קובעת את הברכה אחר שהפתיחה היתה שלא כדין. | <BR/>דוחה הגמרא ואומרת שאני התם כיון שחתם ביוצר המאורות, כלומר שיש כאן ברכה ארוכה עם חתימה בפני עצמה שחותם יוצר המאורות, ולכן בתר חתימה אזלינן, אבל ברכת היין והשכר היא ברכה קצרה, ולכן שם אין החתימה קובעת את הברכה אחר שהפתיחה היתה שלא כדין. | ||
לשיטה זו הסכים גם '''בעל המאור''' (ו ב בדפי הרי"ף). | |||
==== למה לא מועיל מצד מצוות אין צריכות כוונה ==== | ==== למה לא מועיל מצד מצוות אין צריכות כוונה ==== | ||
התוספות הביאו בשם '''הר"ר יעקב מקינון''' ששאל מדוע לא יצא ידי חובה, והרי מצוות אין צריכות כוונה? כלומר כיון שבסופו של דבר בפועל בירך את הברכה הנכונה, מה אכפת לן שכשאמר שם ומלכות היתה כוונתו לומר 'הגפן', והרי קיימא לן ש[[מצוות אין צריכות כוונה]]? | התוספות הביאו בשם '''הר"ר יעקב מקינון''' ששאל מדוע לא יצא ידי חובה, והרי מצוות אין צריכות כוונה? כלומר כיון שבסופו של דבר בפועל בירך את הברכה הנכונה, מה אכפת לן שכשאמר שם ומלכות היתה כוונתו לומר 'הגפן', והרי קיימא לן ש[[מצוות אין צריכות כוונה]]? | ||
<BR/>והשיב על זה ר"י, שמה שאמרו שמצוות אין צריכות כוונה, מדובר בכגון אדם שעומד אחורי בית הכנסת ושומע ברכה מבלי שנתכוון לצאת, אבל כאן שנתכוון לברך על יין ונמצא שכר, לא מועיל. | <BR/>והשיב על זה ר"י, שמה שאמרו שמצוות אין צריכות כוונה, מדובר בכגון אדם שעומד אחורי בית הכנסת ושומע ברכה מבלי שנתכוון לצאת, אבל כאן שנתכוון לברך על יין ונמצא שכר, לא מועיל. | ||
<BR/>קושיה זו מובאת גם ב'''תלמידי רבנו יונה''' (ו א ד"ה פתח), והם כתבו לתרץ (ד"ה אמנם) שמצוות אין צריכות כוונה זהו דווקא בדבר שיש בו מעשה כגון נטילת לולב, שיוצא ידי חובה ברגע שמגביהו, אפילו אם לא נתכוון לצאת ידי מצוה, אבל מצוה שתלויה באמירה ודאי צריכה כוונה, שאם אינו מכוון באמירה ואינו עושה שום מעשה, נמצא שלא עשה שום דבר מהמצווה. | |||
<BR/>תירוץ אחר הביאו שם בשם '''רבנו שמואל''' שמצוות אין צריכות כוונה דווקא כשעושה המצוה בסתם, אבל כשמתכוון בידיעה שלא לצאת, אינו יוצא. לכן גם כאן כשחשב שהוא יין ובירך תחילת הברכה על דעת יין, לא יצא ידי חובה. | |||
=== שיטת הרי"ף וסייעתו === | === שיטת הרי"ף וסייעתו === | ||