הבדלים בין גרסאות בדף "טעות וספק בברכות"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 4 בתים ,  20:22, 9 בנובמבר 2019
שורה 13: שורה 13:
'''רש"י''' (ד"ה פתח) מסביר שמדובר שבירך את תחילת הברכה, כלומר שם ומלכות, מתוך כוונה לומר 'שהכל נהיה בדברו', אך קודם שסיים 'שהכל נהיה בדברו', נזכר שהוא שכר ולכן סיים 'בורא פרי הגפן'. כלומר בפועל בירך את הברכה הנכונה, אלא שבזמן שאמר שם ומלכות היתה דעתו על ברכה אחרת. בכגון זה הסתפקה הגמרא, האם כיון שאמר שם ומלכות על דעת לומר 'בורא פרי הגפן' שאינה פוטרת שכר, לא יצא ידי חובה, אף שבפועל סיים 'שהכל נהיה בדברו', או כיון שאמר בפועל את הברכה הנכונה אזלינן בתר החיתום ויצא ידי חובה. כפירוש זה נראה גם מדברי ה'''תוספות''' (ד"ה פתח).
'''רש"י''' (ד"ה פתח) מסביר שמדובר שבירך את תחילת הברכה, כלומר שם ומלכות, מתוך כוונה לומר 'שהכל נהיה בדברו', אך קודם שסיים 'שהכל נהיה בדברו', נזכר שהוא שכר ולכן סיים 'בורא פרי הגפן'. כלומר בפועל בירך את הברכה הנכונה, אלא שבזמן שאמר שם ומלכות היתה דעתו על ברכה אחרת. בכגון זה הסתפקה הגמרא, האם כיון שאמר שם ומלכות על דעת לומר 'בורא פרי הגפן' שאינה פוטרת שכר, לא יצא ידי חובה, אף שבפועל סיים 'שהכל נהיה בדברו', או כיון שאמר בפועל את הברכה הנכונה אזלינן בתר החיתום ויצא ידי חובה. כפירוש זה נראה גם מדברי ה'''תוספות''' (ד"ה פתח).
<BR/>לפי פירוש זה יש לגרוס בגמרא 'פתח וברך '''אדעתא''' דחמרא', כלומר שכוונתו היתה לומר בפה"ג אך קודם נזכר ואמר 'שהכל' כדין. תורף הספק לפי רש"י הוא האם הולכים אחר '''עיקר ברכה''' שזהו שם ומלכות, או אחר חתימת הברכה. גם לגבי הראיה מברכות קריאת שמע, כותב רש"י (ד"ה פתח ביוצר אור) שצריך לומר שמדובר שפתח ואמר 'ברוך אתה יי אלקינו מלך העולם' '''על דעת''' לומר יוצר אור אך נזכר ואמר 'המעריב ערבים'.
<BR/>לפי פירוש זה יש לגרוס בגמרא 'פתח וברך '''אדעתא''' דחמרא', כלומר שכוונתו היתה לומר בפה"ג אך קודם נזכר ואמר 'שהכל' כדין. תורף הספק לפי רש"י הוא האם הולכים אחר '''עיקר ברכה''' שזהו שם ומלכות, או אחר חתימת הברכה. גם לגבי הראיה מברכות קריאת שמע, כותב רש"י (ד"ה פתח ביוצר אור) שצריך לומר שמדובר שפתח ואמר 'ברוך אתה יי אלקינו מלך העולם' '''על דעת''' לומר יוצר אור אך נזכר ואמר 'המעריב ערבים'.
<BR/>גם ה'''רשב"א''' (יב א ד"ה הכי גריס) הסכים לפירוש זה, וכתב שהראיה מברכות קריאת שמע היא דווקא מה'''סיפא''' של הברייתא, שאומרת שבשחרית אם פתח בא"י אמ"ה על דעת לומר מעריב ערבים ונזכר ואמר יוצר אור יצא, שפתיחת הברכה נגמרת אחר החתימה. אך מהרישא שפתח בא"י אמ"ה על דעת לומר יוצר אור ואמר מעריב ערבים לא יצא, אין ראיה, שהרי סוף סוף חתם מעריב ערבים בשחרית, ובודאי אם חתימה לא הוי כתקנה, לא אמר כלום.  
 
גם ה'''רשב"א''' (יב א ד"ה הכי גריס) הסכים לפירוש זה, וכתב שהראיה מברכות קריאת שמע היא דווקא מה'''סיפא''' של הברייתא, שאומרת שבשחרית אם פתח בא"י אמ"ה על דעת לומר מעריב ערבים ונזכר ואמר יוצר אור יצא, שפתיחת הברכה נגמרת אחר החתימה. אך מהרישא שפתח בא"י אמ"ה על דעת לומר יוצר אור ואמר מעריב ערבים לא יצא, אין ראיה, שהרי סוף סוף חתם מעריב ערבים בשחרית, ובודאי אם חתימה לא הוי כתקנה, לא אמר כלום.  
<BR/>דוחה הגמרא ואומרת שאני התם כיון שחתם ביוצר המאורות, כלומר שיש כאן ברכה ארוכה עם חתימה בפני עצמה שחותם יוצר המאורות, ולכן בתר חתימה אזלינן, אבל ברכת היין והשכר היא ברכה קצרה, ואפשר ששם אין החתימה קובעת את הברכה אחר שהפתיחה היתה שלא כדין.
<BR/>דוחה הגמרא ואומרת שאני התם כיון שחתם ביוצר המאורות, כלומר שיש כאן ברכה ארוכה עם חתימה בפני עצמה שחותם יוצר המאורות, ולכן בתר חתימה אזלינן, אבל ברכת היין והשכר היא ברכה קצרה, ואפשר ששם אין החתימה קובעת את הברכה אחר שהפתיחה היתה שלא כדין.


תפריט ניווט