הבדלים בין גרסאות בדף "מוקצה מחמת חסרון כיס"

מתוך ויקיסוגיה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(דף חדש: {{מקורות|שבת יז ד|שבת קכג ב; קנז א||שבת כה ט|אורח חיים שח א}} ==המקורות התנאיים והתלמודיים== ===דברי המשנה=== ה...)
 
שורה 3: שורה 3:
===דברי המשנה===
===דברי המשנה===
ה'''משנה''' (שבת יז ד) מביאה דברי ר' יוסי ש[[כלים הניטלים ושאינם ניטלים בשבת|מתיר לטלטל את כל הכלים]] מלבד מסר הגדול ויתד של מחרישה. ובטעם איסור הטלטול בשני כלים אלו, מבואר ב'''גמרא''' (שבת קנז א) שהוא מוקצה מחמת חסרון כיס, ובזה אפילו ר' שמעון שמתיר [[טלטול נר בשבת]], מודה שאסור לטלטל.
ה'''משנה''' (שבת יז ד) מביאה דברי ר' יוסי ש[[כלים הניטלים ושאינם ניטלים בשבת|מתיר לטלטל את כל הכלים]] מלבד מסר הגדול ויתד של מחרישה. ובטעם איסור הטלטול בשני כלים אלו, מבואר ב'''גמרא''' (שבת קנז א) שהוא מוקצה מחמת חסרון כיס, ובזה אפילו ר' שמעון שמתיר [[טלטול נר בשבת]], מודה שאסור לטלטל.
<BR/>ומתוך דברי הגמרא (שבת קכג ב) מבואר שכלים אלו שהם מוקצים מחמת חסרון כיס, אסורים בטלטול אפילו לצורך גופן ומקומן וכל שכן מחמה לצל, שדווקא שאר כלים התירו לצרכים אלו, בין אם הם כלים שמלאכתן לאיסור ובין אם הם כלים שמלאכתן להיתר, כל אחד לפי התירו, אבל שני כלים אלו אסורים בטלטול לכל צורך שהוא.


===גמרות===
===גמרות===
שורה 14: שורה 13:
<BR/>וב'''רמב"ם''' (שבת כה ט) כתב שכל כלי שמקפיד עליו שמא יפחתו דמיו, כגון כלים המוקצים לסחורה או היקרים ביותר שמקפיד עליהם שמא יפסדו אסור לטלטלם.
<BR/>וב'''רמב"ם''' (שבת כה ט) כתב שכל כלי שמקפיד עליו שמא יפחתו דמיו, כגון כלים המוקצים לסחורה או היקרים ביותר שמקפיד עליהם שמא יפסדו אסור לטלטלם.


===טלטול לצורך גופו ומקומו===
מתוך דברי ה'''גמרא''' (שבת קכג ב) מבואר שמסר הגדול ויתד של מחרשה, אסורים בטלטול אפילו לצורך גופן ומקומן וכל שכן מחמה לצל, שדווקא בשאר כלים התירו לצרכים אלו, בין אם הם כלים שמלאכתן לאיסור ובין אם הם כלים שמלאכתן להיתר, כל אחד לפי התירו, אבל שני כלים אלו אסורים בטלטול לכל צורך שהוא.
<BR/>אמנם זהו לפי ר' יוסי, ואף שכבר הובא לעיל שר' שמעון מודה בכלים אלו לאיסור מפני שמוקצים הם מחמת חסרון כיס, אפשר שאינו אוסר אלא בטלטול לצורך עצמן כמחמה לצל, אבל לצורך גופן ומקומן מותר, ובזה חמורים הם משאר מוקצה שלר' שמעון מותר אפילו לצורך עצמו. כן סובר ה'''מרדכי''' (שבת ג שטו) וכתב שכן פסק '''ראביה'''{{קטן|(לא מצאתי)}}. ונראה שסובר שכיון שיש עליהם תורת כלי, אינם אינם נחשבים מוקצה ואינם אסורים לר' שמעון לגמרי בטלטול, דאינו אסור אלא דבר שאינו כלי כגון [[מעות]] ו[[צרורות]], שאף לצורך גופן ומקומן אסור. 
אמנם בכל הראושנים מבואר שאינם סוברים כן, אלא כפשט הגמרא בקכג: שכל שבכלים במוקצים מחמת חסרון כיס אסור לטלטלם אפילו לצורך גופן ומקומן. כן כתבו להדיא ה'''תוספות''' (קכג ב ד"ה וסכינא), וכן הוא ב'''רא"ש''' בתשובה (כב ח), וכן דייק ה'''בית יוסף''' (אורח חיים שח ד"ה) מדברי ה'''טור''' (שח) וה'''רמב"ם''' (שבת כה ט).
<BR/>גם ה'''מהרש"ל''' (בביאורו לסמ"ג, הובאו דבריו בבגדי ישע) הוכיח דלא כדברי המרדכי, וכן כתב ה'''בית חדש''' (ב) וכן פסק ה'''שלחן ערוך''' (שח א).


[[קטגוריה:מוקצה]]
[[קטגוריה:מוקצה]]

גרסה מ־14:35, 19 ביוני 2016

מקורות
משנה:שבת יז ד
בבלי:שבת קכג ב; קנז א
רמב"ם:שבת כה ט
שולחן ערוך:אורח חיים שח א

המקורות התנאיים והתלמודיים

דברי המשנה

המשנה (שבת יז ד) מביאה דברי ר' יוסי שמתיר לטלטל את כל הכלים מלבד מסר הגדול ויתד של מחרישה. ובטעם איסור הטלטול בשני כלים אלו, מבואר בגמרא (שבת קנז א) שהוא מוקצה מחמת חסרון כיס, ובזה אפילו ר' שמעון שמתיר טלטול נר בשבת, מודה שאסור לטלטל.

גמרות

הגמרא (קכג ב) מביאה דברי רב נחמן שמוסיף על כלים אלו גם 'אוכלא דקצרי', ופירש רש"י (ד"ה אוכלא) שזהו נפה של נחושת שהיו משתמשים בה הכובסים כדי לזלף מים על הבגדים, או שמניחים תחתיו מוגמר ובתוכו בגדים על מנת שיקבלו ריח. ואביי שם מוסיף עוד שלושה כלים - 'חרבא דאושכפי', 'סכינא דאשכבתא' ו'חצינא דנגרי', שגם הם מוקצים מחמת חסרון כיס.
בפירוש מהותם של שלושה כלים אלו נחלקו הראשונים. לדעת רש"י שם מדובר בסכין של רצענים, סכין של קצבים. אך תוספות (ד"ה וסכינא) הביא יש מפרשים שמדובר בסכין של שוחטים שמקפיד עליה שלא תיפגם, וכן כתב הרא"ש (יז ד) והוסיף גם סכין של מילה ואיזמל של ספרים וסכין של סופרים, שכיון שמקפידים מלעשות בהם תשמיש אחר אסור לטלטלם בשבת.

טעם האיסור

כתב רש"י (שבת קכג ב ד"ה ויתד) על משנה זו, שכלים אלו אדם מקפיד עליהם ומייחד להם מקום, לפי שאינם ראויים למלאכה אחרת.
אמנם ברא"ש (יז ד) כתב שההקפדה היא מלעשות בה תשמיש אחר, כסכין של מוהלים וכד'.
וברמב"ם (שבת כה ט) כתב שכל כלי שמקפיד עליו שמא יפחתו דמיו, כגון כלים המוקצים לסחורה או היקרים ביותר שמקפיד עליהם שמא יפסדו אסור לטלטלם.

טלטול לצורך גופו ומקומו

מתוך דברי הגמרא (שבת קכג ב) מבואר שמסר הגדול ויתד של מחרשה, אסורים בטלטול אפילו לצורך גופן ומקומן וכל שכן מחמה לצל, שדווקא בשאר כלים התירו לצרכים אלו, בין אם הם כלים שמלאכתן לאיסור ובין אם הם כלים שמלאכתן להיתר, כל אחד לפי התירו, אבל שני כלים אלו אסורים בטלטול לכל צורך שהוא.
אמנם זהו לפי ר' יוסי, ואף שכבר הובא לעיל שר' שמעון מודה בכלים אלו לאיסור מפני שמוקצים הם מחמת חסרון כיס, אפשר שאינו אוסר אלא בטלטול לצורך עצמן כמחמה לצל, אבל לצורך גופן ומקומן מותר, ובזה חמורים הם משאר מוקצה שלר' שמעון מותר אפילו לצורך עצמו. כן סובר המרדכי (שבת ג שטו) וכתב שכן פסק ראביה(לא מצאתי). ונראה שסובר שכיון שיש עליהם תורת כלי, אינם אינם נחשבים מוקצה ואינם אסורים לר' שמעון לגמרי בטלטול, דאינו אסור אלא דבר שאינו כלי כגון מעות וצרורות, שאף לצורך גופן ומקומן אסור.

אמנם בכל הראושנים מבואר שאינם סוברים כן, אלא כפשט הגמרא בקכג: שכל שבכלים במוקצים מחמת חסרון כיס אסור לטלטלם אפילו לצורך גופן ומקומן. כן כתבו להדיא התוספות (קכג ב ד"ה וסכינא), וכן הוא ברא"ש בתשובה (כב ח), וכן דייק הבית יוסף (אורח חיים שח ד"ה) מדברי הטור (שח) והרמב"ם (שבת כה ט).
גם המהרש"ל (בביאורו לסמ"ג, הובאו דבריו בבגדי ישע) הוכיח דלא כדברי המרדכי, וכן כתב הבית חדש (ב) וכן פסק השלחן ערוך (שח א).