הצגת המקור של הדף "להמתין לחבירו שיסיים תפילתו"

== טעם הדין ותנאיו ==
=== בתי כנסיות שבשדה ובלילה משום סכנה ===
ה'''רי"ף''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46944&st=&pgnum=11 (ג א)] כתב שמדובר בתפילת ערבית, שאם מניחו יחידי ויוצא, חוששין מפני הסכנה. 
<BR/>כן נראה גם מדברי ה'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=6&format=pdf (ו א ד"ה המתפלל)] בשם '''רבנו תם''' שכתבו שזהו דווקא בבתי כנסיות שלהם שהיו בשדה, ודווקא בלילה. וכן הביאו רבנו יונה (ג א ד"ה הא פרשוה רבנן) והסמ"ג [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21359&st=&pgnum=66 (עשין יט ד"ה שנים)] והטור [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x210 (אורח חיים צ)] בשם '''רבנו חננאל'''.

=== בתי כנסיות שבעיר וביום ===
הביאו התוספות [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=6&format=pdf (ו א ד"ה המתפלל)] ש'''ר"י''' היה מקפיד להאריך בתפילה כדי שלא ישאר מישהו לבד בבית הכנסת, ואם היה מסיים תפילתו ועדיין היה אדם שמתפלל (כגון שהגיע מאוחר), היה מעיין בספר עד שיסיימו כולם. וכתבו התוס' שנאה להחמיר גם לנו. ומשמע שר"י המתין אפילו ביום וכן מפורש ב'''סמ"ג''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21359&st=&pgnum=66 (עשין יט ד"ה שנים)] וב'''שלטי גיבורים''' (ו) וב'''טור''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x210 (אורח חיים צ)].
<BR/>ה'''סמ"ג''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21359&st=&pgnum=66 (עשין יט ד"ה שנים)] עצמו נוטה לחשוש גם בבתי כנסיות שלנו לכה"פ בלילה. 

ב'''רבנו יונה''' (ג א ד"ה הא פרשוה) כתב, שגם בבתי כנסיות שבעיר קיים הדין הזה, לפי שדרך העולם כשאדם עומד יחידי בתפילה, תפילתו מתבלבלת. ולא מבואר מתוך דבריו אם זהו דווקא בלילה או אפילו ביום. אך משמע שהוא לא רק חומרא אלא מעיקר הדין, וכן הבין ה'''בית יוסף''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x210 (אורח חיים צ ד"ה ומ"ש ור"י)] בדבריו.
<BR/>וב'''אורחות חיים''' לוניל [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23994&st=&pgnum=38 (תפילה מב)] מבאר יותר, שגם ביום אדם נרתע מאימת בית הכנסת ועלול לקצר בתפילתו מחמת זה.

=== נכנס יחידי או שנכנס שלא להתפלל ===
כתב '''רבנו יונה''' (ג א ד"ה שנים שנכנסו) שלאו דווקא שנים שנכנסו יחד, אלא כל שנכנסו ציבור והתפללו יחד, אותם שנים שנשארו אחרונים, יש לאחד להמתין לחבירו. 
אמנם אם אותו שמאריך נכנס יחידי בשעה שלא היה יכול להתחיל ולסיים עם כולם, אין צריך להמתין לו, כיון שאדעתא דהכי נכנס ואינו חושש אם ישאר יחידי. וכן הוא ב'''שלטי גיבורים''' (ו) בשם '''ריא"ז''', וכן הבין ה'''בית חדש''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x210 (צ י)] בדעת הטור. 

עוד כתב '''רבנו יונה''' שם, שאם המאריך אינו מאריך בתפילתו אלא בבקשות ובדברים אחרים, אין חובה להמתין לו. וכן כתב ב'''ארחות חיים''' לוניל [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23994&st=&pgnum=38 (תפילה מב)].