אתר 'ויקיסוגיה' שותף באבל הכבד על מותו של פרופ' חכם יעקב שוויקה זצ"ל.
בין שאר פעליו הרבים, גם אתר זה זכה לליווי צמוד ממנו, ולקבלת עצה ותושיה.
יהי הלימוד באתר לעילוי נשמתו ולהצלחת אשתו וילדיו.

להמתין לחבירו שיסיים תפילתו

מתוך ויקיסוגיה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים סוגיה זו: בסוגיה זו חסר מידע בסיסי או הרחבות נוספות מעבר למידע שכתוב.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
מקורות
משנה:
בבלי: ברכות ה ב; ו א
ירושלמי:
רמב"ם:
שלחן ערוך: אורח חיים צ טו

חובת ההמתנה לחבר שמאריך בתפילה.

סוגית הגמרא[עריכה | עריכת קוד מקור]

הגמרא (ברכות ה ב) מביאה דברי אבא בנימין, ששנים שנכנסו להתפלל ואחד מהם סיים לפני חבירו, צריך הוא להמתין לו עד שיסיים, שאם לא ממתין לו, טורפין לו תפילתו בפניו, שנאמר (איוב יח ד): "טרף נפשו באפו הלמענך תעזב ארץ" וגם גורם לשכינה שתסתלק מישראל, שנאמר (סוף הפסוק הנ"ל): "ויעתק צור ממקומו".
אמנם אם ממתין הוא לו, זוכה לברכות.

הראשונים דנים מה הסיבה שצריך להמתין ובאילו תנאים, וכן מה משמעות 'טורפים לו תפילתו בפניו'.

טעם הדין ותנאיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתי כנסיות שבשדה ובלילה משום סכנה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרי"ף (ג א) כתב שמדובר בתפילת ערבית, שאם מניחו יחידי ויוצא, חוששין מפני הסכנה.
כן נראה גם מדברי התוספות (ו א ד"ה המתפלל) בשם רבנו תם שכתבו שזהו דווקא בבתי כנסיות שלהם שהיו בשדה, ודווקא בלילה. וכן הביאו רבנו יונה (ג א ד"ה הא פרשוה רבנן) והסמ"ג (עשין יט ד"ה שנים) והטור (אורח חיים צ) בשם רבנו חננאל.

בתי כנסיות שבעיר וביום[עריכה | עריכת קוד מקור]

הביאו התוספות (ו א ד"ה המתפלל) שר"י היה מקפיד להאריך בתפילה כדי שלא ישאר מישהו לבד בבית הכנסת, ואם היה מסיים תפילתו ועדיין היה אדם שמתפלל (כגון שהגיע מאוחר), היה מעיין בספר עד שיסיימו כולם. וכתבו התוס' שנאה להחמיר גם לנו. ומשמע שר"י המתין אפילו ביום וכן מפורש בסמ"ג (עשין יט ד"ה שנים) ובשלטי גיבורים (ו) ובטור (אורח חיים צ).
הסמ"ג (עשין יט ד"ה שנים) עצמו נוטה לחשוש גם בבתי כנסיות שלנו לכה"פ בלילה.

ברבנו יונה (ג א ד"ה הא פרשוה) כתב, שגם בבתי כנסיות שבעיר קיים הדין הזה, לפי שדרך העולם כשאדם עומד יחידי בתפילה, תפילתו מתבלבלת. ולא מבואר מתוך דבריו אם זהו דווקא בלילה או אפילו ביום. אך משמע שהוא לא רק חומרא אלא מעיקר הדין, וכן הבין הבית יוסף (אורח חיים צ ד"ה ומ"ש ור"י) בדבריו.
ובאורחות חיים לוניל (תפילה מב) מבאר יותר, שגם ביום אדם נרתע מאימת בית הכנסת ועלול לקצר בתפילתו מחמת זה.

נכנס יחידי או שנכנס שלא להתפלל[עריכה | עריכת קוד מקור]

כתב רבנו יונה (ג א ד"ה שנים שנכנסו) שלאו דווקא שנים שנכנסו יחד, אלא כל שנכנסו ציבור והתפללו יחד, אותם שנים שנשארו אחרונים, יש לאחד להמתין לחבירו. אמנם אם אותו שמאריך נכנס יחידי בשעה שלא היה יכול להתחיל ולסיים עם כולם, אין צריך להמתין לו, כיון שאדעתא דהכי נכנס ואינו חושש אם ישאר יחידי. וכן הוא בשלטי גיבורים (ו) בשם ריא"ז, וכן הבין הבית חדש (צ י) בדעת הטור.

עוד כתב רבנו יונה שם, שאם המאריך אינו מאריך בתפילתו אלא בבקשות ובדברים אחרים, אין חובה להמתין לו. וכן כתב בארחות חיים לוניל (תפילה מב).

העונש והשכר[עריכה | עריכת קוד מקור]

כתב רבנו יונה (ג א ד"ה טורפין) שהעונש הוא מדה כנגד מדה, כשם שהוא טורף תפילת חבירו שאינו יכול לכוון מחמת הפחד, כן טורפים תפילתו שלא תהיה מקובלת. וכעין זה מובא באוצר הגאונים (ה ב).

שיטת הרמב"ם[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרמב"ם לא הזכיר הלכה זו, ואפשר שכיון שטעם הדבר הוא מפני הסכנה, ממילא היום שאין סכנה, אין לחוש.

שלחן ערוך ואחרונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

השלחן ערוך (אורח חיים צ טו) כותב שחובה להמתין לחבירו שיסיים תפילתו, אם הוא בבית הכנסת שבשדות, ואם הוא בבית כנסת שבעיר צריך להמתין רק בתפילת ערבית, וטעם הדבר, כדי שלא יתבלבל בתפילתו. והרמ"א הוסיף שיש מחמירים אפילו ביום ואפילו בבתי כנסת שלנו שהם בעיר, וזהו על פי דברי התוספות שכך היה נוהג ר"י.

עוד פסק השלחן ערוך שם כדברי רבנו יונה, שאם החבר מאריך בבקשות ובתחנונים, אינו חייב להמתין לו.

האחרונים תמהו למה השמיט השו"ע את דינו של רבנו יונה שהביא בבית יוסף, שאם נכנס באיחור אין צריך להמתין לו. הבית חדש (צ י) באמת כתב שכוונת השלחן ערוך שלא לחלק בהכי, אבל אין הלכה כן אלא כמ"ש רבנו יונה והטור שדווקא שנכנסו יחד. וכן נראית דעת הטורי זהב (ד).
המגן אברהם (כט) כתב שנראה שר"י היה מחמיר גם בכה"ג וממתין אף למאחרים. ובאמת במשנה ברורה (מח) פסק שמידת חסידות להמתין גם בכה"ג.