להיכנס שני פתחים בבית הכנסת

מתוך ויקיסוגיה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים סוגיה זו: בסוגיה זו חסר מידע בסיסי או הרחבות נוספות מעבר למידע שכתוב.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
מקורות
בבלי:ברכות ח א
ירושלמי:ברכות ה א
רמב"ם:תפילה ח ב
שולחן ערוך:אורח חיים צ כ

סוגית הגמרא והירושלמי

על הפסוק: "אשרי אדם שומע לי, לשקוד על דלתותי יום יום לשמור מזוזות פתחי" (משלי ח לד), דורש רב חסדא בגמרא (ברכות ח א), שצריך אדם להיכנס שיעור שני פתחים בבית הכנסת ואחר כך להתפלל.

בירושלמי (ברכות ה א) הנוסח מעט שונה, דאיתא שם בשם רב חסדא שהנכנס לבית הכנסת להתפלל צריך להיכנס לפנים משני דלתות. וזה משמע קצת כשיטת רש"י ודעימיה.

פירושי הראשונים

רש"י (ד"ה שיעור) מסביר שהכוונה שלא ישב סמוך לפתח כמי שמזומן לצאת. וכן מפרשים רבנו יונה, הרא"ש (א ז) בשם הירושלמי, והנמקי יוסף (ד א).

לעומת זאת התוספות (מובא בהגהות הב"ח ה) מתקשים בדבר, איך ייתכן לדרוש כן, שהרי סוף סוף יושב הוא בבית הכנסת, ועוד שלפעמים בית הכנסת קטן ויש ציבור גדול ומוכרחים לשבת בסמוך לפתח.
לכן מסבירים הם את הגמרא לענין שהות זמן לפני התחלת התפילה, שלא יתחיל מיד אלא ישהה כשיעור שני פתחים כדי שתתיישב דעתו עליו, שלא ייראה כאילו התפילה עליו למשא. כן מפרשים גם הרשב"א, ר"י לוניל, הרא"ה, ר"י שירליאון, אור זרוע וארחות חיים.

הרא"ש (א ז) אומר שדברי הירושלמי מוכיחים לא כמו פירוש התוס', ש'צריך להיכנס לפנים משני דלתות' משמע שהוא מרחק ולא זמן.
גם רבנו יונה (ד א ד"ה לעולם) מסכים לפירושו של רש"י, אך כותב ששזהו דווקא בזמנם שלא היו להם מקומות קבועים בבית הכנסת, אבל עכשיו שיש מקומות קבועים ויושב במקומו הקבוע, אין פגם בכך שיושב סמוך לפתח.

ביאור וגדר שיטת רש"י וסייעתו

רבנו יונה אף שמסכים הוא לשיטת רש"י, מ"מ כותב הטור כותב בשם המהר"ם מרוטנבורג שכל דין זה אמור דווקא בבית כנסת שפתחו סמוך לרשות הרבים, שאז יש חשש שייתן עיניו בנעשה ברה"ר ולא יכוון בתפילתו, אך אם הפתח פונה לחדר אחר או לעזרה, אין בזה חשש. וכן מובא גם בראבי"ה (יט). <BR'/>הטור עצמו חולק על זה וסובר שמהפסוק לא משמע כן, אלא גם כאשר אין הפתח פונה לרה"ר.

שיעור שני פתחים

התוספות כותבים ששיעור שני פתחים הוא שמונה אמות, אבל בארחות חיים כתוב שדי בשמונה טפחים, וכך נקט השלחן ערוך (אורח חיים צ כ). בביאור הגר"א (כט) מציין לזה מקור מהדין של מזוזה, ששיעור פתח החייב במזוזה הוא ד' טפחים.

גדר שני פתחים לשיטת התוספות

המאירי כותב ששיעור זמן של שני פתחים, הוא כדי שייכנס פעמיים לבית הכנסת ויגיע למקומו.

שיטת הרמב"ם

הרמב"ם (תפילה ח ב) סתם כלשון הגמרא, וניתן לפרש בו כשני הפירושים.

שלחן ערוך ואחרונים

בשלחן ערוך (אורח חיים צ כ) הובאו שני הפירושים. את הפירוש הראשון (של רש"י) הוא מחלק לשניים, שיש מפרשים שהוא מצד משוי ישיבת בית הכנסת, ולפי זה אם יש לו מקום קבוע אין בכך כלום. ויש מפרשים שהוא מצד היסח הדעת כשמתסכל ברה"ר, ולפי זה אם פתח בית הכנסת אינו פונה לרה"ר אין בכך כלום. ולבסוף מביא את פירוש התוספות ששני פתחים הוא שיעור זמן, שלא ימהר להתפלל. ומסיים השלחן ערוך שנכון לחוש לכל הפירושים.