הבדלים בין גרסאות בדף "כבתה אין זקוק לה ואסור להשתמש לאורה"
| שורה 11: | שורה 11: | ||
=== הרצאת מעות כנגד נר חנוכה === | === הרצאת מעות כנגד נר חנוכה === | ||
בהמשך ה'''גמרא''' (כב א) מביאה דברי רב יהודה שאסור להרצות מעות כנגד נר חנוכה. | בהמשך ה'''גמרא''' (כב א) מביאה דברי רב יהודה שאסור להרצות מעות כנגד נר חנוכה. ומביאה הגמרא תמיהת שמואל על דבריו, וכי נר קדושה יש בו? למה שיהיה אסור להרצות מעות כנגדו. ומתרץ שם רב יוסף שאף שנר חנוכה אין בו קדושה, מ"מ האיסור בזה הוא כדי שלא יהיו מצוות בזויות עליו, וכשם שאומרת הברייתא לגבי [[כיסוי הדם]], ש[[אסור לכסותו ברגל]] כדי שלא יהיו מצוות בזויות עליו. | ||
<BR/>בגמרא לא מבואר אם שמואל הסכים לתשובת רב יוסף וחזר בו או לא. | |||
== אילו תשמישים אסורים לאור הנר == | |||
===שיטת בעל המאור === | |||
כתב '''בעל המאור''' (ט א) שיש חילוק בין הסוגיות. שלפי ר' זירא בשם רב (או רב מתנה) שאסור להשתמש לאורה, כוונתו לאסור בכל סוגי התשמישים, אפילו תשמישי מצוה ותשמישי קדושה. אמנם, רב יהודה שאוסר להרצות מעות כנגד נר חנוכה, לא כלול באיסור אלא תשמיש רשות ושל חול, אבל תשמיש של מצוה וקדושה מותר. | |||
גרסה מ־14:04, 13 בדצמבר 2017
| בבלי: | ששבת כא א-ב |
| רמב"ם: | מגילה וחנוכה ד ה-ו |
| שולחן ערוך: | אורח חיים תרעג א-ב |
אילו שמנים ופתילות כשרים לנר חנוכה, מה הדין אן כבו נרות חנוכה אם צריך לחזור ולהדליקן, והאם מותר להשתמש באור הנרות של חנוכה.
סוגית הגמרא
כבתה אם זקוק לה, ואם מותר להשתמש לאורה
הגמרא (שבת כא א-ב) מביאה דברי רב הונא שאומר שהשמנים והפתילות הפסולים לנר שבת, פסולים כמו כן לנר חנוכה בין ביום חול ובין בשבת חנוכה.
רבא שם מבאר טעמו ונימוקו, שסובר רב הונא שנר חנוכה שכבה תוך הזמן, צריך לחזור ולהדליקו, ולכן צריך מראש להדליק בשמן ופתילה טובים שלא יכבה. וכן סובר רב הונא שמותר להתשמש לאור נר חנוכה, ולכן בשבת יש חשש שמא יטה, ומזה הטעם אמר רב הונא שצריך להדליק בשמן ופתילה טובים שאינם מסכסכים את האור ואין בהם חשש שמא יטה.
רב חסדא לעומת זאת חולק ואומר שמותר להדליק נר חנוכה בשמנים ופתילות הפסולים לנר שבת, אולם זהו דווקא ביום חול, אך נר חנוכה שמדליק בערב שבת אסור. ומסבירה הגמרא שסובר הוא שאם כבתה אין זקוק לה, ולכן אין צורך דווקא לדאוג שלא יכבה הנר באמצע. אמנם לענין הנאה מן הנרות מודה הוא לרב הונא שמותר להשתמש לאורה, ולכן בנר חנוכה שמדליק בערב שבת אין להדליק בשמנים ופתילות גרועים, שמא יטה את הנר.
דעה שלישית בגמרא היא דעת ר' זירא (י"א בשם רב מתנה וי"א בשם רב) שפתילות ושמנים הפסולים לנר שבת כשרים הם לנר חנוכה בין ביום חול ובין בשבת, לפי שכבתה אין זקוק לה, כלומר אינו צריך לחזור ולהדליקה, ולכן יכול מלכתחילה להדליק בנר גרוע. וכן אסור להשתמש לאורה, ולכן אין חשש שמא יבוא להטות בשבת.
הראשונים כולם פסקו הלכה כר' זירא, שפתילות ושמנים שאסור להדליק בהם בשבת מותר להדליק בהם בחנוכה, בין בחול בין בשבת, משום שכבתה אין זקוק לה ומותר להשתמש לאורה. וכן הוא בשלחן ערוך (אורח חיים תרעג א)
הרצאת מעות כנגד נר חנוכה
בהמשך הגמרא (כב א) מביאה דברי רב יהודה שאסור להרצות מעות כנגד נר חנוכה. ומביאה הגמרא תמיהת שמואל על דבריו, וכי נר קדושה יש בו? למה שיהיה אסור להרצות מעות כנגדו. ומתרץ שם רב יוסף שאף שנר חנוכה אין בו קדושה, מ"מ האיסור בזה הוא כדי שלא יהיו מצוות בזויות עליו, וכשם שאומרת הברייתא לגבי כיסוי הדם, שאסור לכסותו ברגל כדי שלא יהיו מצוות בזויות עליו.
בגמרא לא מבואר אם שמואל הסכים לתשובת רב יוסף וחזר בו או לא.
אילו תשמישים אסורים לאור הנר
שיטת בעל המאור
כתב בעל המאור (ט א) שיש חילוק בין הסוגיות. שלפי ר' זירא בשם רב (או רב מתנה) שאסור להשתמש לאורה, כוונתו לאסור בכל סוגי התשמישים, אפילו תשמישי מצוה ותשמישי קדושה. אמנם, רב יהודה שאוסר להרצות מעות כנגד נר חנוכה, לא כלול באיסור אלא תשמיש רשות ושל חול, אבל תשמיש של מצוה וקדושה מותר.