יסוד החיוב בתפילה

		הסוגיה נמצאת בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך סוגיה זו בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
		אם הסוגיה לא נערכה במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותה, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.	שיחה

מקורות
משנה:	ברכות יז:,ברכות כ.
בבלי:	ברכות כ.-כא:,סוכה לח.

מה יסוד החיוב בתפילה, האם החיוב מהתורה או מדברי חכמים, ומה דין החיוב לנשים.

גמרא

המשנה בברכות (יז:) מביאה שנושאי המיטה של המת פטורים תמיד מהתפילה, אפילו בפעמים שהם חייבים מקריאת שמע.

רש"י (יז: ד"ה ואלו ואלו פטורין מן התפלה) מביא שהסיבה לכך שכולם פטורים מהתפילה היא שחיוב התפילה הוא לא מהתורה.
לעומת זאת תר"י סוברים שהסיבה היא סיבה אחרת - שהתפילה לוקחת יותר זמן וגם דורשת עמידה, וזה מטריח יותר ולא חייבו את נושאי המיטה.

במשנה (כ.) מובא שנשים ועבדים וקטנים פטורין מקריאת שמע ומהתפילין, וחייבים בתפילה, במזוזה ובברכת המזון.

פסקה זו לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיסוגיה והשלימו אותה.

הגמרא דנה לגבי כל אחד מהמקרים הכתובים במשנה למה הם נדרשים. ולגבי תפילה יש הבדלים בגרסאות. יש גרסא אחת שאומרת ""וְחַיָּיבִין בִּתְפִלָּה" ... פשיטא! הוֹאִיל וּכְתִיב בַּהּ ״עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם״, כְּמִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא דָּמֵי — קָמַשְׁמַע לַן."

ורש"י (כ: הכי גרסינן תפלה דרחמי נינהו) לא גורס את כל המהלך של הפשיטא, כי מהגרסא הזו משמע שתפילה דאורייתא, וקיימא לו שתפילה דרבנן.

אבל תוספות מסביר שאפשר שזה שכתוב פשיטא לא אומר שזה מדאורייתא.

וכן כתבו הרבה ראשונים.

פשט הרי"ף והתר"י ורמב"ם מפורש - שזה דאורייתא.

מקורות לתפילה דרבנן

בגמרא (כא.) מובאים דברי רבי אליעזר שאומר "סָפֵק הִתְפַּלֵּל סָפֵק לֹא הִתְפַּלֵּל — אֵינוֹ חוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל." - מכאן מובן שזה דרבנן, כי אם זה היה ספק דאורייתא - היה חוזר.

הגמרא בסוכה (לח.) מקשה לגבי כך שלגבי תפילה כתבנו שאם התחילו לאכול בזמן של התפילה - לא צריך להפסיק לצורך התפילה. ולצורך הלולב אם התחיל לאכול בזמן של נטילת לולב - חייב להפסיק לצורך נטילת הלולב. והגמרא מתרצת שלולב זה דאורייתא ולכן חייב להפסיק, ותפילה זה דרבנן ולכן לא מספיק.

שיעורים, מאמרים וכתבי עת

• התוכן בקישור, באתר (שם האתר)