טלטול מן הצד

מתוך ויקיסוגיה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תבנית:סוגיה בבניה


מקורות
בבלי:שבת מג ב-מד א
שולחן ערוך:אורח חיים שיא ח-ט

האופן בו מותר לטלטל מוקצה בשבת, כאשר אינו מגביהו ומטלטלו טלטול גמור.

סוגיות הגמרא

בכמה וכמה מקומות במסכת שבת מוזכר מושג זה של טלטול מן הצד.

טלטול מת

המקום הראשון הוא לגבי טלטול מת, הגמרא (שבת מג ב) מביאה מחלוקת האמוראים בין רב לשמואל בענין טלטול מת המוטל בחמה. לדעת שמואל מותר להופכו ממטה למטה עד שמגיע לצל, ואילו לדעת רב אסור לפי שזהו טלטול מן הצד, אלא האופן המותר לטלטלו הוא על ידי שיניח עליו ככר או תינוק, שהוא דבר המותר בטלטול, וכך מטלטל את המת.
בהמשך מנסה הגמרא לומר שאולי זו כבר מחלוקת תנאים אם טלטול מן הצד שמיה טלטול או לא, שמצאנו שנחלקו תנאים לגבי הצלת מת מן הדלקה, שלדעת תנא קמא אין מצילין אותו ולדעת ר' יהודה בן לקיש מצילין. ולכאורה איירי בטלטול מן הצד, שאם מדובר בטלטול גמור איך יתיר ר' יהודה בן לקיש. וגם אי אפשר לומר שאיירי על ידי כיכר או תינוק, לפי שאז לא היה אוסר תנא קמא. אך הגמרא דוחה ואומרת שלכולי עלמא טלטול מן הצד שמיה טלטול, אלא שר' יהודה בן לקיש מתיר מהטעם שאדם בהול על מתו, ואם לא נתיר לו יבוא לכבות את הדלקה שהוא איסור חמור יותר.
לבסוף מכריעה הגמרא כר' יהודה בן לקיש שמותר לטלטל מת מפני הדלקה.

פירוש הופכו ממטה למטה

הר"ן בחידושיו (מג ב ד"ה איתמר) שהפיכה ממיטה למיטה היא אחיזה במיטה וניעור המת מעליה למיטה אחרת, וזהו הנקרא טלטול מן הצד שמטלטל האיסור ע"י ההיתר. אמנם בסוף דבריו שם כתב דאפשר לפרש שאינו אוחז במיטה כלל אלא רק במת, והופכו למיטה אחרת, ולפי שזהו טלטול כלאחר יד קרי ליה טלטול מן הצד. וכתב שכפירוש זה נראה מדברי רש"י (מד ב ד"ה מן הצד).

צנון הטמון בקרקע וקש שעל גבי המטה

המשנה (שבת כ ה) אומרת שאם יש קש על גבי המטה ורוצה אדם לישון עליה, מותר לו לנענע את הקש בגופו בלבד, אבל לא בידו, אלא אם כן היה הקש מיוחד למאכל בהמה שאז אינו מוקצה ומותר לטלטלו בידו.
ממשנה זו מוכיחה הגמרא (שבת קמא א) שלא כדברי רב נחמן שאסר לטלטל צנון (פוגלא) הטמון בקרקע אלא אם כן היה טמון מלמעלה למטה, כלומר שראשו הרחב כלפי חוץ, לפי שאז אינו מטלטל עפר. אבל מלמטה למעלה, כלומר שראשו הצר כלפי חוץ אסור לפי שכשמושך את הצנון הרי הוא מטלטל עפר, ואף שזהו טלטול מן הצד אסור. אמנם מהמשנה מוכח שלא כדבריו שהרי התירה לטלטל את הקש שעל המטה בגופו, ומבואר מזה שטלטול מן הצד לא שמיה טלטול.
אמנם במקום אחר בגמרא (שבת קכג א) מבואר שרב נחמן חזר בו מדבר זה, וגם הוא סובר שטלטול מן הצד מותר.

פגה שטמנה בתבן וחררה שטמנה בגחלים

הגמרא (שבת קכג א) מביאה מחלוקת תנאים לגבי פגה של תאנה שטמן אותה בתבן מבעוד יום כדי שתבשיל יותר, וכעת רוצה להוציאה, וכן חררה שטמן אותה בגחלים על מנת שתתחמם, לדעת תנא קמא אסור לטלטלה אלא אם מכן היא מגולה במקצת, שאז אין כאן אפילו טלטול מן הצד לפי שאינו מגביה את התבן או הגחלים, אלא אוחז הוא במקום המגולה של הפגה או החררה והתבן או הגחלים נופלים מאליהם. לעומת זאת דעת ר' אלעזר בן תנאי שאפילו אינן מגולות מותר לתחוב בהן כוש או כרכר והן ננערות מאליהן.
הגמרא שם מביאה דברי רב נחמן שהלכה כר' אלעזר בן תדאי, לפי שטלטול מן הצד לא שמיה טלטול. ומזה מבואר שרב נחמן חזר בו ממה שאמר לגבי צנון הטמון בקרקע.

הכרעת הראשונים

מצאנו אם כן בשני גמרות שמפורש בהן שטלטול מן הצד לא שמיה טלטול. לעומת זאת בגמרא לגבי טלטול מת, משמע לכאורה שטלטול מן הצד שמיה טלטול. ונחלקו הראשונים בדבר כדלהלן.

בעל המאור (בדפי הרי"ף כ ב) כתב לגבי טלטול מת שהלכה כשמואל שטלטול מן הצד לאו שמיה טלטול, וכמפורש בגמרות הנ"ל, ולשיטתו מותר לכתחילה לטלטל מת מפני החמה על ידי הפיכתו ממיטה למיטה. כדבריו מובא גם בשלטי הגיבורים (כ ב) בשם ריא"ז.

אבל רוב ככל הפוסקים חלקו על זה וכתבו שהלכה כרב שטלטול מן הצד אסור במת, ואינו דומה לשאר טלטול מן הצד שמותר. את דבריהם הוכיחו ממה שאמרה הגמרא לגבי מחלוקת התנאים 'לא דכולי עלמא טלטול מן הצד שמיה טלטול', וממה שהעמידה כן ולא העמידה שלכולי עלמא לאו שמיה טלטול מוכח דהלכה היא שטלטול מן הצד אסור במת וכרב. כן כתבו הרי"ף (שבת כ ב) והתוספות (מג ב ד"ה דכ"ע) והרא"ש (ג יט) והר"ן (מג ב ד"ה מר).
בעל המאור ניסה לדחות ראייה הרי"ף ולומר שר' יהודה בן לקיש לא דיבר כלל על טלטול מן הצד, אלא אפילו בטלטול גמור הוא מתיר. אך הרמב"ן במלחמות ה' כתב על זה דאין הכי נמי, אפילו שמתיר ר' יהודה בן לקיש טלטול גמור, אבל על כל פנים מדברי הגמרא שאמרה שלכו"ע טלטול מן הצד שמיה טלטול מוכח דהכי הלכתא.
אמנם הריטב"א (מג ב ד"ה אמר ר' יוחנן) כתב שאין להוכיח כן מגמרא זו, לפי שמה שהעמידה הגמרא דווקא בכה"ג הוא מפני שלא ניתן להעמיד שלכו"ע לאו שמיה טלטול, שאם כן לא היה אוסר תנא קמא. אבל למעשה הסכים הריטב"א שהלכה כרב, לפי שמלשון הגמרא שפסקה כר' יהודה בן לקיש מוכח שדווקא במת נפסק כוותיה להתיר טלטול מן הצד, דבעלמא קיימא לן דטלטול מן הצד שמיה טלטול ואסור, ועוד שהלכה כרב באיסורי. טעמים אלו מובאים גם ברמב"ן בתורת האדם (דרוש מקור).

מדברים אלו עולה שמת המוטל בחמה מותר לטלטלו ע"י כיכר או תינוק, אבל אם אין לו כיכר או תינוק אין להופכו ממיטה למיטה. וכן עולה מדברי הרמב"ם (שבת כו כא), וכן פסק השלחן ערוך (אורח חיים שיא א).

הגדרת טלטול מן הצד