תחרות כתיבת הסוגיות השנתית - תשפ"ב!
פרס ראשון - 10,000 ש"ח | פרס שני - 7,500 ש"ח | פרס שלישי - 5,000 ש"ח
להשתתפות בתחרות >>

טיוטה:זמני שקיעת החמה בין השמשות וצאת הכוכבים

מתוך ויקיסוגיה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-emblem-development-2.svg הסוגיה נמצאת בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך סוגיה זו בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הסוגיה לא נערכה במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותה, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.
מקורות
משנה:
בבלי: שבת לד ב, לה ב
פסחים צד ב
מגילה כ ב
ירושלמי:
רמב"ם: תרומות ז ב
שלחן ערוך:

הגדרת צאת הכוכבים שהוא הזמן שבו מתחיל הלילה, לעניין קריאת שמע ולשאר עניינים שמצותם בלילה.

סוגיות הגמרא[עריכת קוד מקור]

הגדרת צאת הכוכבים כלילה[עריכת קוד מקור]

במשנה לא מוזכר המושג 'צאת הכוכבים' ולא שהוא תחילת הלילה, אמנם בגמרא (מגילה כ ב,פסחים ב א) מובא כדבר פשוט שקודם צאת הכוכבים אין זה לילה אלא היום.
בגמרא שם לא נתבאר להדיא המקור לזה, אך מהפסוק המובא שם (מגילה כ ב) לענין הגדרת עלות השחר כיום, ניתן ללמוד גם להגדרת צאת הכוכבים כלילה. שכתוב בספר נחמיה (ד טו-טז): "וַאֲנַ֖חְנוּ עֹשִׂ֣ים בַּמְּלָאכָ֑ה וְחֶצְיָ֗ם מַחֲזִיקִים֙ בָּֽרְמָחִ֔ים מֵעֲל֣וֹת הַשַּׁ֔חַר עַ֖ד צֵ֥את הַכּוֹכָבִֽים: גַּ֣ם בָּעֵ֤ת הַהִיא֙ אָמַ֣רְתִּי לָעָ֔ם אִ֣ישׁ וְנַעֲר֔וֹ יָלִ֖ינוּ בְּת֣וֹךְ יְרוּשָׁלִָ֑ם וְהָֽיוּ־לָ֧נוּ הַלַּ֛יְלָה מִשְׁמָ֖ר וְהַיּ֥וֹם מְלָאכָֽה:". הרי שמעלות השחר ועד צאת הכוכבים היו עושים במלאכה, וקורא לזמן זה יום, ואילו שאר הזמן (היינו מצאת הכוכבים עד עלות השחר) קורא הוא לילה.

במקום אחר בגמרא (שבת לה ב) מובא להדיא שכוכב אחד זהו עדיין יום, שני כוכבים - בין השמשות, שלושה כוכבים - לילה.

הגדרת לילה כסוף בין השמשות[עריכת קוד מקור]

Postscript-viewer-shaded.png לסוגיה זו בהרחבה, ראו זמן שקיעת החמה ובין השמשות

במתחילת הסוגיה הנ"ל (שבת לד ב) מובאת ברייתא האומרת שזמן בין השמות הוא פרק זמן כלשהו (שנחלקו התנאים בהגדרת משכו כדלהלן), שהוא בין היום ובין הלילה והוא מוגדר אצלינו כספק, ומ"מ בסופו לכולי עלמא מתחיל הלילה.
לדעת ר' יהודה זמן בין השמשות נמשך משקיעת החמה כל זמן שפני מזרח מאדימין. דעת ר' נחמיה שהוא משקיעת החמה עד כדי שיהלך אדם חצי מיל. ולדעת ר' יוסי בין השמשות הוא כהרף עין, כלומר מיד שהיום יוצא הלילה נכנס, ואין ביניהם אלא רגע קצר מאוד כשיעור קריצת עין ברפיון (רש"י).

בהמשך הגמרא מובאת מחלוקת אמוראים בביאור דעת ר' יהודה, שלדעת רבה שיעור בין השמשות לר' יהודה הוא שלושת-רבעי מיל, ואילו לדעת רב יוסף שיעור בין השמשות הוא כדי הילוך שני-שלישי מיל אליבא דר' יהודה.

היחס בין צאת הכוכבים לבין סוף בין השמשות[עריכת קוד מקור]

לכאורה, הגמרא לא מראה קשר ישיר בין סוף בין השמשות שהוא מוגדר כלילה, לבין צאת הכוכבים בפועל, ובאמת דנו הפוסקים האם יש קשר בין זמנים אלו או לא, כלומר, האם סוף בין השמשות (כדי הילוך שלשת רבעי או שני שלישי מיל) הוא גם הזמן שבו הכוכבים יוצאים או לא.

גודל הכוכבים[עריכת קוד מקור]

ר' יוסי שם מוסיף ומגדיר שאין המדובר על כוכבים גדולים הנראים ביום ולא על כוכבים קטנים שאינם נראים אלא בלילה, אלא על כוכבים בינוניים.

בין השמשות[עריכת קוד מקור]

אביי ורבא[עריכת קוד מקור]

הגמרא מביאה שני גירסאות למעשה שהיה עם אביי ורבא.
לפי הגירסה הראשונה ראה אביי את רבא בערב שבת מביט למערב, ושאל אותו, שהרי שנינו ש'פני מזרח מאדימין', והשיב לו רבא שהכוונה הפנים המאדימים את המזרח, כלומר מפני החמה ששוקעת במערב, זהרורי החמה מאדימים את המזרח.
לפי גירסה שניה, רבא הוא שראה את אביי מסתכל כלפי מזרח, ואמר לו שאין הכוונה שפני המזרח מאדימים ממש, אלא לפנים המאדימים את המזרח.

הכרעת הגמרא[עריכת קוד מקור]

הגמרא (לה א) מכריעה שהלכה כר' יהודה לענין שבת, כלומר לחומרא יש להחמיר ולא לעשות מלאכה קודם זמן בין השמשות של ר' יהודה, ולא להמתין לביה"ש דר' יוסי. ואילו לענין תרומה הלכה כר 'יוסי, כלומר שלא יתחילו הכהנים לאכול תרומה אחר שטבלו והעריב שמשן, עד שיגיע זמן בין השמשות דר' יוסי.