הבדלים בין גרסאות בדף "טיוטה:היוצאת בלא כתובה"
| שורה 9: | שורה 9: | ||
* לא קוצה חלה | * לא קוצה חלה | ||
* נודרת ואינה מקיימת | * נודרת ואינה מקיימת | ||
כתב הרשב"א בשם הירושלמי דכולהו בדאיכא שני עדים מיירי, דאדם אחד לא נאמן בממונות. | |||
==== מאכילתו שאינו מעושר ==== | ==== מאכילתו שאינו מעושר ==== | ||
וכגון שאמרה לו פלוני עישר לי, והלך ושאלו ונמצא ששיקרה. כך פירשו בגמרא. | וכגון שאמרה לו פלוני עישר לי, והלך ושאלו ונמצא (בעדים) ששיקרה. כך פירשו בגמרא. | ||
כתב הרשב"א בשם הראב"ד דבדוקא פירשו בגמרא שהבעל גילה השקר, כי אם היא הודתה אינה נאמנת, משום דאין אדם משים עצמו רשע. אבל הרשב"א חולק על דבריו, דכאן הרי כל הנושא הוא ממוני (להפסידה כתובתה), ולגבי זה הרי היא נאמנת להפסיד לעצמה ככל הודאת בעל דין, ולכן גם בכה"ג תצא בלא כתובה (ולא פירשו בגמ' את המשנה באופן זה, משום דלא שכיח). ודעת הראב"ד צ"ע. | כתב הרשב"א בשם הראב"ד דבדוקא פירשו בגמרא שהבעל גילה השקר, כי אם היא הודתה אינה נאמנת, משום דאין אדם משים עצמו רשע. אבל הרשב"א חולק על דבריו, דכאן הרי כל הנושא הוא ממוני (להפסידה כתובתה), ולגבי זה הרי היא נאמנת להפסיד לעצמה ככל הודאת בעל דין, ולכן גם בכה"ג תצא בלא כתובה (ולא פירשו בגמ' את המשנה באופן זה, משום דלא שכיח). ודעת הראב"ד צ"ע. | ||
| שורה 23: | שורה 25: | ||
==== משמשתו נדה ==== | ==== משמשתו נדה ==== | ||
וכגון שאמרה לו פלוני חכם טיהר לי את הדם, והלך ושאלו והתברר ששיקרה. | וכגון שאמרה לו פלוני חכם טיהר לי את הדם, והלך ושאלו והתברר (בעדים) ששיקרה. | ||
ואבע"א, כגון שהוחזקה נדה בשכנותיה. | ואבע"א, כגון שהוחזקה נדה בשכנותיה. | ||
==== לא קוצה חלה ==== | ==== לא קוצה חלה ==== | ||
וכגון שאמרה לו פלוני תיקן לי את העיסה, והלך ושאלו ונמצא ששיקרה. | וכגון שאמרה לו פלוני תיקן לי את העיסה, והלך ושאלו ונמצא (בעדים) ששיקרה. | ||
==== נודרת ואינה מקיימת ==== | ==== נודרת ואינה מקיימת ==== | ||
גרסה מ־18:45, 30 ביוני 2021
- העוברת על דת משה ויהודית
- נמצאו עליה נדרים
- נמצאו בה מומין
העוברת על דת משה ויהודית
עוברת על דת משה
- מאכילתו שאינו מעושר
- משמשתו נדה
- לא קוצה חלה
- נודרת ואינה מקיימת
כתב הרשב"א בשם הירושלמי דכולהו בדאיכא שני עדים מיירי, דאדם אחד לא נאמן בממונות.
מאכילתו שאינו מעושר
וכגון שאמרה לו פלוני עישר לי, והלך ושאלו ונמצא (בעדים) ששיקרה. כך פירשו בגמרא.
כתב הרשב"א בשם הראב"ד דבדוקא פירשו בגמרא שהבעל גילה השקר, כי אם היא הודתה אינה נאמנת, משום דאין אדם משים עצמו רשע. אבל הרשב"א חולק על דבריו, דכאן הרי כל הנושא הוא ממוני (להפסידה כתובתה), ולגבי זה הרי היא נאמנת להפסיד לעצמה ככל הודאת בעל דין, ולכן גם בכה"ג תצא בלא כתובה (ולא פירשו בגמ' את המשנה באופן זה, משום דלא שכיח). ודעת הראב"ד צ"ע.
וה"ה אם יש עדים שהאכילתו דבר שאינו מעושר - תוספות.
נתכוונה להאכילו, ולא אכל
כתבו תוספות (בשם ר' שמשון בן אברהם) דדוקא שהאכילתו ואח"כ נמצא ששיקרה, אבל אם לא הספיקה להאכילו עד שהוברר לו ששיקרה אינה מפסדת כתובתה, דיכולה לומר משחקת הייתי ואם היית בא לאכול הייתי מונעת אותך. (חידוש זה הובא בתוספות כתירוץ על קושייתם, עיין שם).
וכן כתב הרשב"א (דמשמע מהגמ') דאם נתכוונה להאכילו ולא האכילתו, לא אמרו בזה תצא בלא כתובה.
משמשתו נדה
וכגון שאמרה לו פלוני חכם טיהר לי את הדם, והלך ושאלו והתברר (בעדים) ששיקרה.
ואבע"א, כגון שהוחזקה נדה בשכנותיה.
לא קוצה חלה
וכגון שאמרה לו פלוני תיקן לי את העיסה, והלך ושאלו ונמצא (בעדים) ששיקרה.
נודרת ואינה מקיימת
מפני שבעוון נדרים בנים מתים.
עוברת על דת יהודית
- יוצאה וראשה פרוע
- טווה בשוק
- מדברת עם כל אדם
יוצאה וראשה פרוע
היוצאת לשוק פרועת ראש לגמרי הוא איסור דאורייתא, אלא כאן מדובר ביוצאת בקלתה (פי' רש"י דהיינו סל שיש לו מלמטה בית קבול להולמו בראשו, ובית קיבול מלמעלה לתת בו פלך ופשתן), וזה נחשב שעברה על דת יהודית, ולכן אף שלא עברה על דת משה יוצאת בלא כתובה.
ודוקא ביוצאת כך לשוק. אבל אם רק עוברת כך (בקלתה) מחצר לחצר דרך מבוי, וכ"ש בחצר, אין זה נחשב לעוברת על דת יהודית.
טווה בשוק
נחלקו האמוראים במה מדובר (במה עוברת על דת יהודית), לשמואל מדובר במראה זרועותיה לבנ"א העוברים שם, ולאבימי מדובר בטווה ורד כנגד פניה.
מדברת עם כל אדם
במשחקת עם בחורים קמיירי.
נמצאו עליה נדרים
באלו נדרים אמרו, בדברים שיש בהם עינוי נפש, וכגון שלא תאכל בשר, ושלא תשתה יין, ושלא תתקשט בבגדי צבעונין.
נמצאו בה מומין
כל המומין הפוסלין בכהנים, פוסלין בנשים. אלא שהוסיפו עליהן ג' מומין, זיעה, ושומא, וריח הפה.